Bookmark and Share

הנכם נמצאים בראש האתר.
▲ לפילוח מאגר המידע, פרקים וביבליוגרפיה - הקליקו על אחד המדורים בסרגל העליון.
► הקלקה על הסיווגים מימין תפנה למידע מפולח לפי מדור


 כאן על פני אדמה
'כאן על פני אדמה' רוח התקופה

 

ביבליוגרפיה למדור זה:

User Login

ראש האתר מפות/ יישובים

משמר העמק - קיבוץ

הוקם ע"י חברי 'השומר הצעיר' מפולין. מקור השם: סימלי.
תאריך הקמה: 21-01-1922
תנועה מיישבת: הקיבוץ הארצי
סיווג: ישובי עליה שלישית
מקום: עמק יזרעאל
קישור לאתר

קישורים לאתרים:

ב-21 בינואר 1922 הקימה קבוצה של חברי 'השומר הצעיר' מפולין ומגליציה את 'קיבוץ השומר הצעיר ב'. חברי הקיבוץ התגוררו באותה תקופה במחנה בנווה שאנן ועבדו בסלילת הכביש חיפה-ג'דה. בקיץ 1922 עברו חברי הקיבוץ לנהלל ועבדו שם ביבוש ביצות. בקיץ 1925 עברו לעפולה, הקימו מחנה ב'חצר הקיבוצים', התפרנסו מעבודות סלילה ובניה באזור והמתינו לעליה להתישבות. בעפולה הם התאחדו עם 'קיבוץ השומר הצעיר ד', שהוקם עם איחוד 'קבוצת מחנים' ו'קבוצת חדרה', שחבריהן עלו ארצה בשנים 1925-1921.

ב-3 בנובמבר 1926 עלתה קבוצת חלוץ בת 12 איש על הקרקע בדרום עמק יזרעאל בסמוך לכפר אבו שושה. הנקודה שהוקמה היתה מבודדת ומוקפת בכפרים ערביים. המתיישבים התגוררו בתחילה בחאן ישן ועבדו בעיקר בהכשרת הקרקע ובנטיעת יערות עבור הקרן הקיימת. על פי הצעתו של מנחם אוסישקין הוחלט לקרוא לישוב החדש 'משמר העמק'. שאר חברי הקיבוץ נשארו בעפולה והמשיכו לעסוק בעבודות חוץ. באפריל 1927 הקימו הקיבוצים משמר העמק, מעברות, עין שמר ומרחביה את תנועת 'הקיבוץ הארצי'.

במאורעות 1929 הותקפה הנקודה על ידי ערבים מהכפרים השכנים. ההתקפה נהדפה, אולם בהוראת המשטרה הבריטית, נאלצו המתישבים לפנות את המקום. הנקודה נבזזה, הגורן נשרף ואלפי עצים נעקרו מחורשת 'השומר הצעיר' הסמוכה. בינואר 1930 עבר הקיבוץ כולו מעפולה למשמר העמק. כעבור זמן קצר נבנו שני מבני הקבע הראשונים: בית ילדים ומגדל מים. החלה הקמת ענפי המשק: גידולי שדה, מטעים, כרמים, פרדס, משתלה, גן ירק, רפת, לול, מדגרה, דיר כבשים ומכוורת.

במאי 1931 נפתח 'מוסד שומריה', המוסד החינוכי הראשון של 'השומר הצעיר', שנועד להיות בית הספר התיכון המרכזי של קיבוצי התנועה. במוסד נקלטו מלבד בני הקיבוצים ילדים מהערים ומהמושבות, ילדי עולים וניצולי שואה. במוסד זה התגבשו התפיסה החינוכית המיוחדת ושיטות ההוראה החדשניות של מערכת החינוך של קיבוצי 'השומר הצעיר'.

בתקופת מאורעות 1939-1936 סבל הקיבוץ מהצתות, גנבות והתקפות מצד ערביי הסביבה. בתקופת המאבק שקדמה להקמת המדינה שימש הקיבוץ בסיס חשוב ליחידות הפלמ"ח  וה'הגנה' שהתאמנו בקיבוץ וביערות הסמוכים.

במהלך השנים קיבלו גרעינים רבים את הכשרתם במשמר העמק. בקיבוץ התחנכו חברות נוער שונות, שחלק מחבריהן נשארו לגור במקום. הקיבוץ קלט שתי השלמות: קבוצת 'פלנטי' מפולין (1935) וגדוד 'משמר העמק' מישראל (1940). הקיבוץ אימץ קיבוצים אחרים וסייע להם. חברים מהקיבוץ מילאו תפקידים חשובים בתנועה, בפוליטיקה, בביטחון ובתרבות.


במלחמת העצמאות, ב-4 באפריל 1948, הותקף הקיבוץ על ידי כוחות 'צבא ההצלה' של קאוקג'י, לוחמים מכפרי האזור, סוללות תותחים ופלוגת שיריוניות. ההתקפה נפתחה בירי תותחים כבד שגרם לאבידות בנפש ולנזק כבד למבני הקיבוץ. בחסות ההפגזה הגיעו משורייני האוייב עד לגדרות המשק, אולם נהדפו בידי חברי הקיבוץ. במהלך הקרבות פונו הילדים והפצועים מהקיבוץ ולאזור הוזרמו  כוחות נוספים. כעבור עשרה ימים של לחימה, הצליחו כוחות חי"ש ופלמ"ח בפיקודו של יצחק שדה להדוף את כוחות 'צבא ההצלה' מהאזור ולגרום למנוסת הערבים מכפרי הסביבה. ב-24 בדצמבר 1948 הפגיזו מטוסים עיראקיים את הקיבוץ וגרמו לאבידות בנפש.

בשנת 1946 הוקם בקיבוץ גן 'פינת הגולה' ובו האנדרטה 'יד לילדי הגולה' שהוקמה על ידי הפסל זאב בן צבי. בשנת 1950 נוסד מפעל תמ"ה למוצרי פלסטיק, אשר במהלך השנים התרחב, התפתח ותפס מקום מרכזי בכלכלת הקיבוץ. בשנת 1972 נערכו חגיגות היובל לקיבוץ. בשנת 1988 פקד את הקיבוץ משבר כלכלי. בשנת 1992 עבר הקיבוץ ללינה משפחתית.

כיום מונה אוכלוסיית הקיבוץ יותר מ-1,200 מבוגרים וילדים. הקיבוץ ממשיך להתנהל כקיבוץ שיתופי. ענפי המשק העיקריים כיום הם: תעשיה (מפעל 'תמ"ה-תעשיות משמר העמק' למוצרי פלסטיק), חקלאות (גידולי שדה, רפת, לול, מטעים), מיחשוב (חברת התוכנה 'אידיאה מערכות מידע'), עסקים קטנים ועבודות חוץ.
.