Bookmark and Share

הנכם נמצאים בראש האתר.
▲ לפילוח מאגר המידע, פרקים וביבליוגרפיה - הקליקו על אחד המדורים בסרגל העליון.
► הקלקה על הסיווגים מימין תפנה למידע מפולח לפי מדור


 כאן על פני אדמה
'כאן על פני אדמה' רוח התקופה

 

ביבליוגרפיה למדור זה:

User Login

ראש האתר מפות/ יישובים

חצור (אשדוד) - קיבוץ

הוקם ע"י 'קיבוץ ארצישראלי ג' של 'השומר הצעיר'. מקור השם: העיר הקדומה חצור, ששמה השתמר בשמו הערבי של המקום (יסור). מכונה חצור-אשדוד כדי להבדילו מחצור הגלילית.
תאריך הקמה: 17-06-1946
תנועה מיישבת: הקיבוץ הארצי
סיווג: ישובי תקופת המאבק
מקום: מישור החוף התיכון
קישור לאתר

קישורים לאתרים:

בשנת 1936 הקימו בוגרים של תנועת 'השומר הצעיר מרחבי הארץ במשמר העמק  את 'קיבוץ ארצישראלי ג'. בשנה הראשונה ישבו חברי הקיבוץ במשמר העמק ובשנת 1937 הם עברו לראשון לציון למחנה של קיבוץ עין הקורא שעלה להתיישב בשער הגולן. חברי הקבוצה עבדו בפרדסים, בבתי חרושת, ב'סולל בונה' ובעגלונות והקימו נגריה ומכבסה. בשנת 1938 נשלחו חלק מחברי הקבוצה להכשרה חקלאית בחווה בבית גן. בשנת 1941 הצטרפה לקיבוץ קבוצה מבוגרי 'השומר הצעיר' בבולגריה. בשנים 1946-1945 הצטרפה קבוצה של בוגרי התנועה מארצות הברית וקנדה. באמצע שנות ה-50 הצטרפה קבוצה של בוגרי התנועה מצרפת ומשוויץ.

ב-13 במאי 1943 הקימה קבוצה מחברי הקיבוץ את מצפה גבולות, הראשון מבין שלושת המצפים בנגב (האחרים - בית אשל ורביבים). הם שהו במקום שלוש שנים, עיבדו את אדמות קרן קיימת באזור, גידלו ירקות והשיגו יבולים טובים, נטעו מטעים וביקשו להקים שם יישוב של קבע. בשנת 1946, החליטו המוסדות המיישבים שעליהם להעביר את מצפה גבולות לידי אנשי קיבוץ נירים. כתחליף הועברו לידיהם אדמות יסור בסמוך לאשדוד. ב-17 ביוני 1946 עלתה קבוצה מחברי הקיבוץ על הקרקע ביסור. הנקודה הוקמה על גבעה חשופה, שסביבה ארבעה כפרים ערביים ומחנה של חיל האוויר הבריטי. במקום הוקמו אוהלים, צריף לחדר האוכל וצריף למגורים. בינואר 1947 החלה בנית בתי קבע. בהדרגה הועברו חברי הקיבוץ והצריפים מהמחנה בראשון לציון לנקודה. בנובמבר 1947 הושלמה העברת הקיבוץ לחצור. בקיבוץ התפתח משק שכלל פרדס, רפת, לול, עדר צאן, מפעל ליציקות מפליז ואלומיניום, נגריה ומפעל 'שביט' לייצור מכשירים אלקטרוניים.

בעקבות קבלת תכנית החלוקה באו"ם ב-29 בנובמבר 1949 פרצה מלחמת העצמאות והמצב הביטחוני באזור החמיר. התחבורה לקיבוץ התנהלה ברכבים משוריינים והעבודה בשדות התבצעה תחת שמירה. לאחר הכרזת המדינה ב-14 במאי 1948 פלש הצבא המצרי לתחומי ישראל, התקדם לאורך החוף ונעצר בגשר 'עד הלום' ליד לאשדוד. קבוץ חצור נמצא בסמוך לקו החזית ורבים מחברי הקיבוץ גוייסו להשתתף בהגנה על נגבה. ילדי הקיבוץ פונו לחולון ושהו שם חמישה חודשים. במהלך הקרבות הופגז  הקיבוץ בידי המצרים, והחברים המעטים שנותרו להגן על היישוב הסתתרו במקלטים ובתעלות. באוקטובר 1948, בעקבות מבצע 'יואב', נסוג הצבא המצרי. עם התרחקות קו החזית שב הקיבוץ לחיים סדירים. לאחר המלחמה נוספו לחצור אדמות של הכפרים הערביים הסמוכים שננטשו במלחמה ומשבצת הקרקע של הקיבוץ גדלה ל-4,600 דונם.

כיום ענפי המשק בקיבוץ הם: תעשיה (מפעל 'אמן' ליציקות לחץ, מפעל 'סולבר' למוצרי סויה, מפעל 'סייף פלייס' לכספות), חקלאות (גידולי שדה, חממות, מטעים, רפת, לול). הקיבוץ עבר תהליכים של הפרטה ושינוי אורחות החיים. כיום מוגדר חצור כ'קיבוץ מתחדש' ומופעל בו מודל 'רשת ביטחון'.