Bookmark and Share

הנכם נמצאים בראש האתר.
▲ לפילוח מאגר המידע, פרקים וביבליוגרפיה - הקליקו על אחד המדורים בסרגל העליון.
► הקלקה על הסיווגים מימין תפנה למידע מפולח לפי מדור


 כאן על פני אדמה
'כאן על פני אדמה' רוח התקופה

 

ביבליוגרפיה למדור זה:

User Login

ראש האתר מפות/ יישובים

חוקוק - קיבוץ

הוקם ע"י הכשרת פלמ"ח של 'הנוער העובד'. נקרא ע"ש עיר מקראית.
תאריך הקמה: 05-10-1945
תנועה מיישבת: הקיבוץ המאוחד
סיווג: ישובי תקופת המאבק
מקום: הגליל התחתון
קישור לאתר

קישורים לאתרים:

הקיבוץ נוסד על ידי הכשרת המקוואים (קבוצת אליהו) של הפלמ”ח. ההכשרה השתייכה לתנועת ‘הנוער העובד’. חברי ההכשרה הם בוגרי בית הספר החקלאי 'מקווה ישראל' (רובם בני מושבים), בנות משק הפועלות בנחלת יהודה, ובוגרי בית-הספר המקצועי 'טיץ' ביגור.  חברי ההכשרה התגייסו לפלמ"ח באוגוסט 1944 וקיבלו הכשרה בחפציבה במסגרת פלוגה ד' של הפלמ"ח.

ב-5 באוקטובר 1945 עלו חברי ההכשרה על הקרקע והקימו 'היאחזות פלמ"ח', נקודת התיישבות אסטרטגית בלב איזור מיושב בכפרים ערביים. ההיאחזות הוקמה ב'מצודת חוקוק', מבנה מבוצר שתוכנן על ידי האדריכל יעקב מטריקין ונבנה על ידי 'סולל בונה' באתר החולש על צפון מזרח הכינרת. ההיאחזות נקראה על שמה של העיר המקראית חוקוק, ששמה השתמר בשמו של הכפר הערבי יאקוק ששכן בסמוך וננטש במלחמת העצמאות. מייסדי ההיאחזות נאלצו להתמודד עם בעיות של בידוד, קשיי תחבורה, קרקע הררית ומחסור במים. הם התקשו לפתח משק חקלאי במקום ורבים מהם יצאו לעבודות חוץ.

בשלהי 1946 אוזרחה ההיאחזות והיתה לקיבוץ של 'הקיבוץ המאוחד'. בנובמבר 1946 השתחררו מייסדי ההיאחזות מהפלמ"ח עזבו את המקום בהדרגה. רובם המשיכו בעבודה חקלאית במושביהם. לחוקוק נשלחו השלמות נוספות של יוצאי הכשרות מגויסות של הפלמ"ח מתנועת 'נוער העובד'. באוקטובר 1946 נקלטה בקיבוץ הכשרת בית השיטה ('עטרת') ובספטמבר 1947 נקלטו הכשרת גינוסר והכשרת נען (1947-1945) .

בתקופה שקדמה להקמת המדינה שימשה מצודת חוקוק כמשכן לקורסים ואימונים של הפלמ"ח וכבסיס למחלקת המסתערבים. היאחזות חוקוק שימשה בסיס יציאה למלווי שיירות המעפילים שהסתננו מסוריה ומלבנון. במלחמת העצמאות היוותה חוקוק מחסום בין הכוחות הערביים בגליל המרכזי לבין הכביש שחיבר את טבריה לגליל העליון.

לאחר המלחמה התפתח הקיבוץ מחוץ לחומת המצודה. הועמדו לרשותו אדמות בבקעת גינוסר ומים מהכינרת אשר אפשרו פיתוח משק חקלאי. בקיבוץ נקלטו בני  נוער ניצולי שואה וגרעינים מישראל, ארגנטינה, צפון אפריקה ועוד. אחרי מלחמת ששת הימים נמסרו לקיבוץ שטחים נוספים בבקעת בטיחה והחלה תקופה של התפתחות משקית מהירה. הוקם מפעל למראות ולמוצרי פלסטיק ונוסד ענף האירוח  הכפרי.

בשנות ה-80 וה-90 סבל הקיבוץ ממשבר כלכלי וחברתי. בשנות האלפיים החלו תהליכים של הפרטה ושינוי אורחות החיים. הקיבוץ מוגדר כיום כ'קיבוץ מתחדש'. בשנים האחרונות נקלטו בקיבוץ עולים מחבר העמים במסגרת 'בית ראשון במולדת' וגרעין של שלושים משפחות. בסמוך לקיבוץ נבנתה הרחבה קהילתית.

כיום ענפי המשק העיקריים בקיבוץ הם: חקלאות (מטעי בננות, תמרים, מנגו, זיתים, גדולי שדה, לול), מסחר (תחנת דלק), תיירות (ארוח כפרי, מצודת חוקוק), תעשיה ('תעשיות חוקוק' למוצרי פלסטיק), ועסקים קטנים.