Bookmark and Share

הנכם נמצאים בראש האתר.
▲ לפילוח מאגר המידע, פרקים וביבליוגרפיה - הקליקו על אחד המדורים בסרגל העליון.
► הקלקה על הסיווגים מימין תפנה למידע מפולח לפי מדור


 כאן על פני אדמה
'כאן על פני אדמה' רוח התקופה

 

ביבליוגרפיה למדור זה:

User Login

ראש האתר מפות/ יישובים

הזורע - קיבוץ

הוקם ע"י עולים מגרמניה מתנועת 'וורקלויטה'. מקור השם: סימלי.
תאריך הקמה: 15-04-1936
תנועה מיישבת: הקיבוץ הארצי
סיווג: ישובי עליה חמישית
מקום: עמק יזרעאל
קישור לאתר

קישורים לאתרים:

הקיבוץ היחיד בארץ שהוקם על ידי בוגרי תנועת הנוער היהודי גרמני ה'וורקלויטה', תנועה סוציאליסטית, אך לא ציונית חלוצית. בעקבות עליית הנאצים לשלטון בגרמניה בשנת 1933 החליטו חברי התנועה לעלות לארץ ישראל ולהקים בה קיבוצים. בתחילת 1934 הגיעה לארץ קבוצה מאורגנת ראשונה מחברי התנועה. ששים חברי הקבוצה התפצלו לשתי קבוצות שעברו הכשרה בקיבוצים משמר העמק של 'הקיבוץ הארצי' וגבעת חיים של 'הקיבוץ המאוחד' כדי להכיר את ההבדלים בין התנועות.

ב-15 באפריל 1934 התאחדה הקבוצה מחדש ב'מגרש הקיבוצים' בחדרה. חברי הקבוצה הקימו מחנה של אהלים וצריפים, התגוררו שם והתפרנסו מעבודה בפרדסי חדרה, בבנין ובמכבסה. במטרה לזרז את עליתם להתיישבות גייסו חברי הקבוצה מקרוביהם בגרמניה כספים עבור רכישת הקרקע. ב-12 בפברואר 1935 נערכה בחדרה אספת היסוד של קיבוץ הזורע. מבין האפשרויות שהוצעו להם בחרו חברי הקיבוץ להתיישב בסמוך ליקנעם.

ב-3 בדצמבר 1935 התיישבה קבוצת חלוץ, שמנתה שלושים חברים, בחאן קירי, בסמוך לקרקעות שנרכשו עבור הקיבוץ. בשל הקשיים בפינוי האריסים שהתגוררו בקרקעות אלו, קיבלו המתישבים בתחילה רק שטח צר של 15 דונם.  ב-15 באפריל 1936, לאחר שהוקמו אהלים בשטח זה והושלמה בנית צריף הנגריה, עברו חברי הקיבוץ בלילה לנקודה ובנו סביבם גדר (כדי למנוע פינוי בידי השלטונות).

ימים אחדים לאחר העלייה על הקרקע פרצו מאורעות 1939-1936 ('המרד הערבי') וחברי הקיבוץ עברו לישון בלילות בצריף הנגריה  שקירותיו היו מדופנים בחצץ. במקום נבנה מגדל שמירה מעץ, ובעקבות התקפת ירי של כנופיות ערביות נוספו עמדות שמירה מבוצרות מסביב לנקודה. בהמשך עם החמרת המצב הבטחוני אוישו העמדות כל שעות היום. ביולי 1936 הושלמה העברת חברי הזורע מחדרה לנקודה. בספטמבר 1936 באישון לילה הורחב שטח הנקודה, ללא קבלת אישור מהשלטונות. החל פיתוח ענפים חקלאיים: דיר, פלחה, משתלה וגן ירק והמים הובאו למקום ממשמר העמק במיכלים על עגלה הרתומה לסוסים. המחסור בקרקעות  גרם לקשיי פרנסה ורבים מחברי הקיבוץ יצאו לעבודות חוץ בחיפה: החברים בסבלות בנמל, החברות בעבודות משק בית וחדרנות בפנסיונים.

בשנת 1937 נבנה המטבח, מבנה בטון מבוצר ראשון בקיבוץ. נחנך צריף חדר האוכל. נבנתה רפת ונרכשו פרות ראשונות. חברי הקיבוץ יצאו לעבודות חוץ בסלילת כבישים באזור. הותקן זרקור בראש מגדל השמירה והתקשורת עם הקיבוץ התנהלה באמצעות איתות במראות ובדגלים. בקומת הקרקע של המגדל היה מחסן נשק רשמי באישור ממשלת המנדט.

בשנת 1938 הוקם מבנה למכבסה ולמקלחות הציבוריות וניטע הכרם הראשון. חברי הקיבוץ השלימו הכנסותיהם באמצעות עבודה במאפיה במשמר העמק, בעבודות יעור עבור הקק"ל ובהקמת גדר הצפון. באישור השלטונות הורחב שטח הקיבוץ במאות דונמים נוספים. הוקמו ענף הלול, ניטעו עצי פרי וגפנים ונקדחה באר מים ראשונה. הוחלט להצטרף לתנועת 'הקיבוץ הארצי'.

בשנים הבאות נמשכה תנופת הבניה והפיתוח. נבנו בתי ילדים, מבני מגורים ומבני משק. ענפי המשק התרחבו והתפתחו. קק"ל העבירה לקיבוץ 500 דונם נוספים והקיבוץ חובר לרשת 'מקורות'. בשנת 1939 נקלטה חברת נוער עולה ראשונה מגרמניה ('הגודר') שהשלימה בהמשך את קיבוץ יקום. בשנת 1942 הצטרפה לקיבוץ קבוצת 'משמר הדרום', קבוצה נוספת מבוגרי ה''ורקלויטה', שעלתה לארץ בשנת 1936 ושהתה בגן יבנה. לאחר שלא הצליחה קליטתם בקיבוץ שמיר הם נשלחו להשלים את קיבוץ הזורע. בנובמבר 1944 נקלטה קבוצה של חברי 'ורקלויטה', יוצאי המחתרת בהולנד. 

בתקופת מלחמת העולם השניה שירתו חברי הקיבוץ בצבא הבריטי ובפלמ"ח. בקיבוץ הזורע נערך מחנה אימונים של צנחני הישוב. בשנת 1946 השתתפו חברי הזורע במבצע לשחרור מעפילים ממחנה עתלית והברחתם דרך יערות הכרמל.

בשנת 1945 נקלטה בקיבוץ חברת נוער מבולגריה. בשנת 1947 נקלטו חברת 'ארז' של ילדים מסוריה ומלבנון. שהגיעו לארץ בהעפלה היבשתית. בשנת 1948 נקלטה חברת 'העוגן' של נערים ניצולי שואה מפולין, יוגוסלביה, רומניה והונגריה. בשנת 1950 נקלטה חברת הנוער 'ילדי אפרים' של נוער מצפון אפריקה. רבים מבוגרי חברות הנוער נשארו בקיבוץ והעשירו את המרקם החברתי. בסוף שנות ה-50 הגיע לקיבוץ גרעין של התנועה מצפון אמריקה, אך מעטים מחבריו נשארו בקיבוץ. בשנת 1956 הוקם בקיבוץ אולפן לעברית, חלק מבוגריו בחרו להישאר ולגור בקיבוץ.

לאחר מלחמת העצמאות נוספו אלפי דונמים של קרקע לרשות הקיבוץ. תוספת הקרקעות איפשרה הרחבה ופיתוח של ענפי החקלאות. בשנת 1961 נחנך בקיבוץ מפעל 'פלסטופיל' לאריזות פלסטיק, שתפס בהמשך מקום מרכזי בכלכלת הקיבוץ. הנגריה של הקיבוץ התפתחה והפכה בהדרגה ל'תעשית רהיטים הזורע'. מאז הקמת הקיבוץ התנהלה בו פעילות תרבותית עשירה שכללה קונצרטים, אופרות, הצגות ומופעי תיאטרון בובות, הכל בביצוע חברי הקיבוץ. בשנת 1951 נחנך 'בית וילפריד ישראל', מוזיאון ומרכז תרבותי שנבנה בכספי עזבונו של ידיד הקיבוץ וילפריד ישראל. 

בקיבוץ הזורע מתגוררים כיום יותר מ-900 תושבים והוא נמנה עם הקיבוצים הגדולים ב'קיבוץ הארצי'. חברי הקיבוץ מתפרנסים בעיקר מתעשיה (מפעל 'פלסטופיל' ליריות פלסטיק, 'רהיטי הזורע'), חקלאות (גדולי שדה, רפת, דיר עיזים, מידגה, פרדס), מסחר ועסקים קטנים. קיבוץ הזורע ממשיך להתנהל כיום על פי המודל השיתופי.