Bookmark and Share

הנכם נמצאים בראש האתר.
▲ לפילוח מאגר המידע, פרקים וביבליוגרפיה - הקליקו על אחד המדורים בסרגל העליון.
► הקלקה על הסיווגים מימין תפנה למידע מפולח לפי מדור


 כאן על פני אדמה
'כאן על פני אדמה' רוח התקופה

 

ביבליוגרפיה למדור זה:

User Login

ראש האתר מפות/ יישובים

גזית - קיבוץ

הוקם ע"י חברי 'השומר הצעיר' מטורקיה, רומניה ופולין. מקור השם: סימלי, לקוח מהפסוק 'לבנים נפלו וגזית נבנה' (ישעיהו, ט', ט').
תאריך הקמה: 27-07-1948
תנועה מיישבת: הקיבוץ הארצי
סיווג: ישובי העשור הראשון
מקום: הגליל התחתון
קישור לאתר

קישורים לאתרים:

בשנת 1943 התיישבו חברי 'ארגון בורוכוב' בתוך הכפר הערבי טירה שבגליל התחתון. למרות הקשיים במקום, נשארו המתיישבים  בכפר עד המחצית הראשונה של שנת 1947, אז עזבו והצטרפו למושב רמת צבי. משהתפנתה הנקודה, קיבל על עצמו 'הקיבוץ הארצי' לישבה מחדש. באותה שנה התיישבה במקום קבוצת המייסדים של קיבוץ עין דור,  שעברה מאוחר יותר לנקודת ההתישבות שלה. ב-27 ביולי 1948, אחרי שהערבים עזבו את הכפר במהלך מלחמת העצמאות, הגיעו למקום ראשוני קיבוץ גזית והחלו להתארגן לקראת הקמת התיישבות חדשה.

קיבוץ  גזית נוסד על ידי גרעין של תנועת 'השומר הצעיר'. חברי הגרעין היו עולים מטורקיה, בוגרי חברת נוער אשר קיבלו הכשרה בגן שמואל ובחדרה. הצטרף אליהם גרעין שהגיע מרומניה במסגרת 'עלית הנוער' וקיבל הכשרה בשער העמקים  ובחדרה. במלחמת העצמאות פוזרה הקבוצה והחברים נשלחו לסייע בלחימה במקומות שונים. בשנת 1948 הגיעו חלקם לטירה שבקרבת כפר תבור ושימשו כפלוגת היאחזות. על רקע התנאים הקשים במקום, עזבו רבים מחברי הקבוצה הטורקית ואל הנשארים צורפה בסוף 1948 קבוצה של ניצולי שואה מפולין, בוגרי חברת הנוער 'ניצן', שקיבלו הכשרה בקיבוץ בית זרע. בהמשך הגיעו רוב חברי הגרעין לטירה והמקום שימש כמשלט צבאי. עזיבת החברים נמשכה ובקיץ 1949 הצטרף גרעין 'טוסיה אלטמן' שהוקם בפולין על ידי ניצולי שואה חברי 'השומר הצעיר.  חברי הגרעין עלו לארץ במסגרת ההעפלה, נתפסו וגורשו למחנות בקפריסין. אחרי עליתם ארצה עברו חברי הגרעין שנת הכשרה בקיבוץ הזורע. בשלב זה עזבו כבר רוב המייסדים מהגרעין הטורקי. באותה תקופה התפרנסו החברים בעיקר מעבודות חוץ בבית קשת, במזרע ובבית אלפא.

בשנת 1950 החלה בנית ישוב הקבע, כקילומטר דרומה לטירה. עם התקדמות הבניה עבר בהדרגה הקיבוץ לנקודה החדשה. להבטחת ביסוסו של הקיבוץ, החלה בסוף 1950 ותחילת 1951 קליטת קבוצות של חניכי 'השומר הצעיר' מארגנטינה. מעתה התייצבה אוכלוסיית הקיבוץ, כשמספר החברים בו התקרב ל-150. בשנים 1954-1953 עבר גזית משבר קשה, כאשר החברים החליטו להרחיק מהקיבוץ קבוצה מתומכיו של משה סנה. בכך איבד הקיבוץ יותר מעשרים איש, ממיטב הגרעין הארגנטינאי.

בשנת 1959 הצטרף לגזית גרעין 'שגיב' של 'השומר הצעיר' מישראל.  בהמשך נקלטו בקיבוץ קבוצות נוספות מ'השומר הצעיר' בארגנטינה: 'תחזקנה', 'בדרך', 'אנילביץ' וגרעין 'שינוי', שהצטרף לגזית בשנת 1980. בשנת 1991 נקלטו עשר משפחות עולים מברית המועצות במסגרת 'בית ראשון במולדת'. לאורך השנים התחנכו בגזית מספר חברות נוער במסגרת עלית הנוער של הסוכנות היהודית, מהן נשארו מספר חברים עד היום.

בשנים הראשונות הציבו תנאי המקום בפני החברים קשיים גדולים בתהליך בניית המשק. מיעוט גשמים האופייני לאזור היקשה על פיתוח החקלאות. לכך נוספו בעיות תעבורה וקשיים נוספים. בשנת 1953 נסלל כביש גישה לגזית. בשנת 1954 חוברה גזית לרשת החשמל הארצית ורק בסוף אותה שנה חובר הקיבוץ לרשת המים של מקורות. להבטחת פרנסתם של החברים נבנה קו ייצור של מפעל 'נעמן' בשם 'נעמן גזית', שבו יוצרו צלחות וספלים מחרסינה. לאחר מספר שנים המפעל כשל ונסגר. בשנת 1975 הוקם בגזית מפעל 'פלזית'  המייצר יריעות פלסטיק קשיחות, אריזות ומוצרי פלסטיק בעיקר לתעשית המזון. עם התפתחותו המתמשכת של המפעל, הלך והתחזק הבסיס הכלכלי של הקיבוץ.

כיום מבוססת כלכלתו של הקיבוץ בחלקה המכריע על מפעל 'פלזית' שהפך במהלך השנים לתשלובת ('תעשיות גזית') הכוללת שותפויות שנרכשו במפעלים של שני קיבוצים ומפעל שהוקם בבולגריה. בגזית מפעל נוסף, 'בובזית' ליצור בובות. הקיבוץ ממשיך לקיים ולפתח ענפי חקלאות מגוונים: גידולי שדה, מטעים, רפת, לול, בקר, צאן. בשנים האחרונות רבים מהחברים עובדים מחוץ לקיבוץ בהתאם למקצועות שרכשו.

עד מאי 2008 נחשב גזית לקיבוץ שיתופי-מסורתי. כיום פועל הקיבוץ לפי מודל חדש, הכולל מבנה ארגוני שונה ומודל התפרנסות בו יש ביטוי לגובה המשכורת של כל חבר.