נולד ב-2 במאי 1900 בעיירה אולקיניקי בליטא. למד בחדר ואחרי כן בישיבה בווילנה ונחשב לעילוי. במקביל ללימודיו קרא ספרות עברית לאומית-חילונית ויחד עם חבריו הקים את אגודת 'התחייה' שעסקה בהנחלת הדיבור העברי והקימה בית ספר ללימוד עברית. מאוחר יותר הקים סניף של 'צעירי ציון' ובו ספריה עברית. משפרצה המהפכה ברוסיה בשנת 1917, התארגן עם חבריו לעלייה ארצה, אך בעקבות בקשתם של ראשי התנועה בווילנה דחה את העליה והמשיך את פעילותו הציונית  בעירו.

בשנת 1920 עלה לארץ והצטרף למפלגת 'הפועל הצעיר'. כרבים מחלוצי העליה השלישית החל את דרכו בארץ בסלילת כבישים ונמנה עם קבוצת סוללי הכביש עפולה-נצרת. בהשפעת התעמולה לקראת ועידת היסוד של ההסתדרות עבר למפלגת 'אחדות העבודה', אשר דגלה כמוהו בעיקרון של איחוד מפלגות הפועלים. בשנת 1930 התאחדו 'הפועל הצעיר' ו'אחדות העבודה' והוקמה מפא"י.

בינואר 1921 הקימה ההסתדרות את 'המשרד לעבודות ציבוריות ובנין' שעסק בארגון קבוצות קבלניות של פועלים לשם ביצוע עבודות ציבוריות. הלל דן נבחר לוועדה להשוואת מחירים במשרד, שתפקידה היה למנוע הפליה בשכר ובחלוקת העבודה בין קבוצות העובדים השונות. במאי 1921 הקימו סוללי הכביש עפולה-נצרת את 'חבורת העמק'. לאחר השלמת שעות העבודה הרגילות שלו עסק הלל דן בניהול הקבוצה, נסע בין האתרים העבודה השונים וגייס חברים נוספים מקרב עולים חדשים. בשנת 1924, לאחר הפילוג ב'גדוד העבודה', הצטרפו רוב אנשי 'חבורת העמק' אל הפלג שהתרכז בקיבוץ עין חרוד. באותה הוקמה חברת 'סולל בונה' על בסיס 'המשרד לעבודות ציבוריות' והלל דן המשך לפעול בחברה החדשה כחבר המרכז וכחבר הוועדה לקביעת מחירים. לאחר השלמת יום העבודה שלו כחוצב מומחה מילא הלל דן  את תפקידיו כחבר מרכז 'סולל בונה' וכחבר מזכירות קיבוץ עין חרוד.  

בשנת 1927, בעקבות המשבר הכלכלי שפקד את הישוב היהודי בארץ ישראל, התמוטטה חברת 'סולל בונה'. בשנים 1931-1928 עבד הלל דן בהקמת תחנת הכוח בנהריים ושימש כמזכיר מועצת הפועלים במקום. ההסתדרות הקימה בשלוש הערים הגדולות, כתחליף לחברת 'סולל בונה', משרדים קבלניים שעסקו בארגון עבודות סלילה ובנין במישור המקומי. בחיפה פעלה 'הנהלת העבודות' הארצית אשר הוציאה לפועל עבודות ציבוריות בהיקף ארצי.

בשנת 1931 עבר הלל דן לעבוד בקבוצת חוצבים בעתלית. בסוף אותה שנה עבר לעבוד בחברת חשמל בחיפה. בשנת 1933 הצטרף להנהלת העבודות בחיפה, ולראשונה עזב את עבודת הכפיים ועבר לעסוק בניהול במשרה מלאה. בעקבות השגשוג שהביאה העליה החמישית גדלו היקף הפעילות והרווחים. בשנת 1935 נסגרה 'הנהלת העבודות' ובמקומה הקימה ההסתדרות מחדש את חברת 'סולל בונה'. הלל דן מונה לחבר ההנהלה וריכז את  עניני המשרד הראשי בחיפה. בשנים הבאות התפתחה והתרחבה פעילותה של 'סולל בונה' בקצב מהיר והיא היתה לחברה הקבלנית הגדולה בארץ. הלל דן הפך לדמות המרכזית והמנהיגה בצוות המנהל של הארגונים והפעילויות של 'סולל בונה'. בשנת 1944 הוקמה ביזמתו חברת הבת 'כור' אשר ניהלה את מפעלי התעשיה השונים שבבעלות 'סולל בונה' ('פניציה', 'וולקן', 'נשר, 'חמת' ועוד). לאחר הקמת המדינה מילא 'סולל בונה' תפקיד מרכזי בבניינה ובפיתוחה של מדינת ישראל. עיקר פעילותה היה בהקמת יחידות דיור בהיקף נרחב ובביצוע קשת רחבה של עבודות ציבוריות ופרטיות.

בעקבות חתימת הסכם השילומים עם גרמניה בשנת 1952 הוקמה 'חברת השילומים' שהיתה אחראית להקצאת הכספים שהתקבלו מממשלת גרמניה. הלל דן התמנה לעמוד בראש החברה ומילא תפקיד מרכזי בטיפול בנושא השילומים. בשנת 1955, בעקבות החשש לניגוד אינטרסים בין תפקידיו של הלל דן ב'חברת השילומים' וב'סולל בונה', הוא נאלץ לפרוש מ'חברת השילומים'. ‫עם שובו ל'סולל בונה', התרחבו גם תפקידיו: הלל דן שימש כחבר הוועד הפועל של ההסתדרות והמועצה הכלכלית שליד משרד ראש הממשלה, מנהל בחברות 'כור', 'וולקן', 'פניציה', 'נשר', 'אליאנס'', 'מחפשי נפט בישראל', 'שרותי נמל מאוחדים', 'יובל גד' ועוד.‬ עוצמתה הגוברת של חברת 'סולל בונה' עוררה חששות בקרב ראשי ההסתדרות והמשק. בשנת 1958 ערכה ההסתדרות בראשותו של פנחס לבון ארגון מחודש של 'סולל בונה' ופיצלה את החברה לשלוש חטיבות נפרדות. בעקבות השינוי פרש הלל דן מ'סולל בונה' ועבר לפעול בשוק הפרטי. בין השאר ניהל את פרויקט ההקמה של מגדל שלום מאיר בתל-אביב. כמו כן ניהל החל משנת 1962 את החברה לפיתוח המדע שליד משרד הביטחון. באמצע שנות ה-60 נמנה הלל דן עם תומכי בן-גוריון במפא"י ואחר כך נמנה עם מיסדי רפ"י. לאחר מלחמת ששת הימים היה ממקימי התנועה למען ארץ ישראל השלמה ונמנה עם חברי הנהלתה. ב-9 באוקטובר 1969 נפטר הלל דן מהתקף לב .