נולד בשנת 1944 בקיבוץ כפר סאלד למשפחה מראשוני הקיבוץ. נכדו של חוקר האמנות והפילוסופיה גרשם קורט פרייער בנו של המחנך ואיש התרבות שמעון שטרן. בילדותו ובנעוריו עסק בתחומי אמנות שונים: כתיבה, ציור, נגינה בקלרינט ומשחק. בצבא שירת בפיקוד הנח"ל ואחר כן חזר למשק והשתלב בענפי הרפת והשדה וכן שימש סדרן עבודה. מאוחר יותר השלים לימודים לתואר ראשון בספרות ובשפה אנגלית וחינוך באוניברסיטת חיפה. הוא מילא תפקידי חינוך מגוונים, בהם מנהל בית הספר בקיבוצו ומורה בבית ספר התיכון האזורי 'הר וגיא', וכן שימש מזכיר קיבוץ כפר סאלד. 

בשנות השבעים ערך את בטאון 'הקיבוץ המאוחד' 'בקיבוץ', והיה חבר מערכת כתב העת 'שדמות'. בזמנו פרסם טור אישי בעיתון 'דבר' וובמדור תרבות וספורות של עיתון 'הארץ'. את סיפוריו ומאמריו הראשונים פרסם בכתבי העת 'קשת', 'עכשיו', 'עיתון 77' ו'מאזניים'. בשנת 1972 יצא לאור ספרו הראשון, קובץ הסיפורים 'באוטובוס האחרון'. מאז פרסם שמונה ספרים נוספים, בהם רומנים ונובלות, וכן קובץ שיחות עם יצחק בן אהרן.  בשנים 1986 ו-2003 זכה פעמיים בפרס ראש הממשלה ע"ש לוי אשכול לסופרים עבריים.

בראשית שנות השמונים הצטרף למערכת הוצאת 'הקיבוץ המאוחד'. כיום מרכז דן שביט את מדור הפרוזה בהוצאה ועורך גם ספרי עיון ומחקר. הוא משמש כעורך אחראי לסדרת הפרוזה 'אות הזמן', בה מתפרסמים רומנים וקבצי סיפורים של סופרים בראשית דרכם וגם כאלה שכבר מוכרים לקהל הקוראים. כמו כן הוא עורך לשוני של סדרת ספרי הפסיכולוגיה 'אשה איש'. במסגרת עבודתו ערך ספרים רבים בהם: 'חרון האינטלקטואלים : רדיקליות פוליטית וביקורת חברתית באירופה ובישראל' מאת דוד אוחנה (2005), 'אחת ממעטים : דרכה של לוחמת ומחנכת 1939־1947' מאת חסיה בורנשטיין-ביליצקה (2003), 'כשהתנשקנו : סיפורים' מאת יצחק בר-יוסף (2006),  'מאחורי הקלעים של הנפש' מאת דבורה ברטונוב (2005), 'קומי אורי כי בא אורך : על אמי אביבה אורי' מאת רחל ימפולר (2003), 'בית הזמן' מאת מריאן רבינוביץ (1995), 'חבר ואיש סוד : שיחות עם סיני' מאת אורה ערמוני (2008).

מלבד הכתיבה עוסק גם באמנות פלסטית (ציור ופיסול) והציג מספר תערוכות יחיד וקבוצתיות. בשנות ה-90 שימש כיו”ר הוועד הציבורי שליד גלריית 'הקיבוץ' בתל אביב.