Bookmark and Share

הנכם נמצאים בראש האתר.
▲ לפילוח מאגר המידע, פרקים וביבליוגרפיה - הקליקו על אחד המדורים בסרגל העליון.
► הקלקה על הסיווגים מימין תפנה למידע מפולח לפי מדור


 כאן על פני אדמה
'כאן על פני אדמה' רוח התקופה

 

ביבליוגרפיה למדור זה:

User Login

ראש האתר אישים

קלאוזנר הנרי

מנצח ואבי חבורות הזמר בישראל.
תאריך לידה:   25-12-1918
תאריך פטירה:   12-04-2009

מקום לידה:      ברלין, גרמניה

חברי קיבוץ גן שמואל בחזרת המקהלה בניצוחו של הנרי קלאוזנר, באדיבות ארכיון גן שמואל, מתוך

קישורים לאתרים:

 נולד ב-25 בדצמבר 1918 בגרמניה למשפחה מסורתית בעלת רקע מוזיקלי. אביו, שעסק ביבוא ובניהול בית מסחר, היה כנר וזמר-חזן, אחיו ואחותו נגנו בכלי קשת והאם שרה וניגנה בפסנתר. בביתם נערכו קונצרטים של מוזיקה קאמרית בהשתתפות אנשי תרבות בברלין. ההורים החשיבו את נושאי החינוך והתרבות, והילדים למדו בבתי ספר גרמניים וספגו תרבות מערבית עשירה. הנרי קלאוזנר למד לנגן בכינור, שר במקהלת נערים וכן הצטיין בספורט והיה שוער נבחרת הנוער של גרמניה. בהיותו בן 9, נפל בעת החלקה על השלג ושבר את אצבעותיו, עקב כך נאלץ לעשות הסבה לשירה, לניצוח ולהלחנה.הוא השתתף כזמר באופרה  'אנחנו  בונים  עיר' שכתב המלחין הידוע פאול הינדמית ואף עזר  להינדמית  להכין  את  הקולות  של  הילדים, ובעקבות  כך  זכה  להמלצה  בפני  הוריו  לשלחו  לקונסרבטוריון. במקביל ללימודים בבית הספר, החל ללמוד בקונסרבטוריון ובאקדמיה למוזיקה בברלין ניצוח, תורת המוזיקה וקומפוזיציה. בגיל 13, בהיותו תלמיד באקדמיה, כבר שימש כעוזרו האישי של המלחין נחמיה וינאבר, וניצח לראשונה בחייו על מקהלת תנועות הנוער שמנתה 200 זמרים. דמות נוספת שהשפיעה על המשך דרכו המוזיקלית הוא פריץ יידה, מוסיקאי, פדגוג ומלחין, שהיה נציג של אסכולת 'המוסיקה השימושית' ואישיות בולטת ביותר בשטח החינוך המוסיקלי בגרמניה בשנות העשרים. הקו הפדגוגי שהינחה אותו היה עשית מוסיקה בכל דרך אפשרית כדי להגיע אל שכבות רחבות בעם. 

בשנת 1935, בעקבות עליית הנאצים לשלטון והתגברות גילויי האנטישמיות, עלה הנרי קלאוזנר לארץ ישראל במסגרת 'עלית הנוער' באחת הקבוצות הראשונות מתנועת 'השומר-הצעיר'. אחותו הוברחה לאנגליה ושרדה, שאר בני המשפחה נשארו בגרמניה ונספו בשואה. עם הגיעו לארץ ישראל הצטרף קלאוזנר לחברת הנוער בקיבוץ מזרע. בשנת 1938, לאחר סיום לימודיו, הקים יחד עם חבריו לקבוצה, ועם קבוצות נוספות מבוגרי 'השומר הצעיר' את 'קיבוץ ארצישראלי ד''. חברי קיבוץ הקימו מחנה בחדרה ובשנת 1947 עלו על הקרקע וייסדו את קיבוץ יקום, שבו היה הנרי קלאוזנר חבר כל חייו.

מאז הגעתו לארץ המשיך הנרי קלאוזנר בפעילותו המוזיקלית. מגיל 15 וחצי ניצח על מקהלות ועל שירה משותפת בעמק יזרעאל. בשנת 1938 כבר לקח חלק בחבורה של מלחינים ומנצחים ישראלים, שהקימו ועדה מוזיקלית לפיתוח מקהלות בראשות ניסים ניסימוב מקיבוץ מעברות והניחו את היסוד לתנועת המקהלות המאורגנת. 

הוא שימש כמורה למוזיקה ומרכז קורסים לניצוח. הוא הקים מקהלות וחבורות זמר רבות ברחבי הארץ, וניצח על מקהלות ותזמורות, בערים ובקיבוצים ועל מקהלות אזוריות. בשנת 1952 הקים את מקהלת חברות הנוער והיה מנהלה ומנצחה במשך 35 שנה רצופות. בשנים 1947-1938 שימש כמזכיר הוועדה הבין-קיבוצית לפעולה מוזיקלית. במשך שנים שימש כמרכז מדור המוזיקה במרכז לתרבות ולחינוך של ההסתדרות. במסגרת פעילותו המגוונת ותפקידו השונים פעל נמרצות להחדרת מוזיקה המקהלתית לכל פינה בארץ, וגם קידם את השיר הישראלי על ידי הזמנת עיבודים למקהלה אצל טובי המלחינים והפצתם בין מנצחי המקהלות. הוא היה אחראי לעריכת ספרים בנושא ולתרגומם, וכן להוצאת שירונים רבים. יחד עם שלמה קפלן, פעיל מקהלות חשוב נוסף, יסד את 'הזמריה', מפעל שבמסגרתו נערך אחת לאחת לארבע שנים כנס בהשתתפות עשרות מקהלות מעולות מרחבי העולם והתפתחה התרבות של שירת המקהלה בארץ. בריאיון עמו בעבר סיפר, שבתחילת דרכו היו כ-30 מקהלות בארץ, ובתקופת השיא הגיע מספרן ל-700.

בשנת 1957 ניצח על המקהלה הקאמרית הישראלית בתחרות המקהלות במוסקבה. המקהלה הישראלית זכתה במקום השלישי מתוך 80 גופים ווקליים ונהנתה מפרסום רב. קלאוזנר זכה להערכה ובעקבות הפסטיבל הוזמן לשנת השתלמות מטעם ממשלת שווייץ. בזכות הקשרים שיצר באירופה נפתחו השערים להשתתפות מדינת ישראל בפדרציית המקהלות ובפסטיבל 'אירופה קנטאט', האירוע העולמי הבולט ביותר בתחום מוזיקת המקהלות המתקיים מדי שלוש שנים. החל משנת 1964 השתתפה ישראל בקביעות בכנסים האירופיים. הנרי קלאוזנר עצמו השתתף ברוב האירועים שנערכו במסגרת יוקרתית זו, כשהוא שולט להפליא בקהל העצום של אלפי זמרים וזמרות מרחבי העולם, מלמד אותם, במבטאו המיוחד, שירים משותפים בסגנונות שונים, ומנצח על כל אלה - עם הרבה רגש, דרמה והומור.


הנרי קלאוזנר - 25.12.1918-12.4.2009 המנצח הנרי קלאוזנר, מי שנודע בתואר "אבי המקהלות",

 בשנים האחרונות עסק הנרי בכתיבת ספר על תולדות תנועת המקהלה בארץ מזווית הראייה האישית שלו, הכולל גם סדרת ריאיונות עם מנצחים שונים. בתו, מאיה רותם, מתכננת להוציא לאור את ספרו זה.

 ? מנצח מקהלות, שידו בכל, חתן פרסים בינלאומיים, קלאוזנר קיבל פרסים רבים, הפתיע תמיד בגישתו המוזיקלית, כמו באהבתו הרבה ל"חיפושיות". היה מורה המוזיקה במעברות, ונבחר גם להיות מזכיר יקום. הוא זה ששיקם את תזמורת בני הקיבוצים, כתב וערך ארבעה כרכים של העיבודים למקהלה, יזם את פסטיבל "שירת הימים" וקשר קשרים רבים עם מלחינים.


עד יומו האחרון היה הנרי פעיל בקידום המוזיקה המקהלתית בישראל. הוא המשיך לנצח על מקהלות ישראליות וזרות בארץ ובחו"ל. זכה בפרסים רבים ושימש כשופט בתחרויות רבות. רבים ממנצחי המקהלות בישראל הם מתלמידיו ומוזיקאים רבים שהעריכו את פעילותו הענפה המשיכו בקשרים עמו.   היה הנרי קלאוזנר יזם תרבות מוזיקלית רב-יוזמה והישגים.


 ממייסדי תנועת המקהלות בארץ,  עד היום, והוא כבר "נער" בוגר בן שמונים ושמונה שנים, משחרים לפתחו ועולים אליו לרגל מוזיקאים רבים, שמוקירים ומכבדים את פעילותו הענפה. בימים אלה, שוקד הנרי על כתיבת ספר עיון על תנועת המקהלות בארץ ובעולם.

מותיקי תנועת המקהלות בארץ.
 
הדברים תועדו, בחלקם, בספרים "שירת חיי" ו"שירת מקהלה" שהוציא קלאוזנר לאור, ולאחרונה - בספר "ידיים", שהפיקו לכבודו צאצאיו - ובו מתברר שהוא ניצח על שירה משותפת בלא פחות מ-26 ארצות.
 בכנסי הזמרייה, המתקיימים מדי ארבע שנים על הר הצופים בירושלים. 


.

פריץ  יידה ( (Joede -  מוסיקאי,  פדגוג  ומלחין,  היה  נציג  של  אסכולת  "המוסיקה  השימושית" ואישיות  בולטת  ביותר  בשטח  החינוך  המוסיקלי  בגרמניה  בשנות  העשרים. הקו  הפדגוגי  שהינחה  אותו  היה  עשית  מוסיקה  בכל  דרך  אפשרית  כדי להגיע  אל  שכבות  רחבות  בעם. 

הנרי  קלאוזנר, חבר  קיבוץ  יקום, יליד  1918, עלה  לארץ  באמצע  שנות  השלושים, ניצח  על  מקהלות  ילדים  ומבוגרים, לימד  מוסיקה  במוסד  החינוכי  ועמד  בראש  המדור  למקהלות  מטעם ההסתדרות. גם  היום  (2002)  מר  קלאוזנר  ממשיך  גם  היום  לעודד  ולטפח  מקהלות  ילדים  כמבוגרים. בספרו "שירת  חיי" הוא  מספר  על  הגורם  המכריע  שהשפיע  על אהבתו  הגדולה  למקהלה  והפך  לנושא  המרכזי  בחייו -  השירה  במקהלת  הילדים  "המינזר  האפור" בברלין: "זו  הייתה  מקהלת  ילדים  מצוינת...כשהייתי  בן  עשר, הגיע  לגימנסיה  המלחין ...פאול  הינדמית ...הוא  בא  לחפש  כשרונות  צעירים  לאופרה  'אנחנו  בונים  עיר' שכתב ...הוא  בחר  מספר  ילדים  ולקח  גם  אותי  כאחד  הזמרים " (קלאוזנר, עמ' 24- 25). הנרי  עזר  להינדמית  להכין  את  הקולות  של  הילדים  ובעקבות  זה  זכה  להמלצה  בפני  הוריו  לשלחו  לקונסרבטוריון.
כשעלה  ארצה  ראה  בפעילותו  המוסיקלית  משימה  חינוכית: "רציתי  להפוך  את  הילדים  לחברה  מנגנת, אוהבת  לשיר  ולהאזין  למוסיקה ... בהוראת  המוסיקה  הגשמתי  את  תורתו  של  יידה ...חברה  מנגנת  ושרה ... כל  שנה  ביצענו  אופרה  לילדים " (שם, עמ' 82- 83). בראיון  אתו (הקלטה  בתאריך  27.1.01) הוא  מספר  על  המורים  של  אותה  תקופה: "המוסיקה  התרכזה  סביב  מורה  למוסיקה  'משוגע  לדבר'... קם  דור  מורים  שהכשרתם  הייתה  יותר  בכוון  הלחנה  וניצוח, אלא  שאי  אפשר  היה  לעבוד  רק  כמנצח  ולכן  מקום  עבודתם  היה  בבית  הספר. על  פי  רוב  המורים  למוסיקה  היו  גם  מלחינים  שקבלו  הכשרה  מדור  המלחינים  שהגיעו  לארץ  כמו  בוסקוביץ', פאול  בן  חיים, עדן  פרטוש  ובשלב  מאוחר  יותר  מרדכי  סתר. חלק  מהמלחינים  התעקשו  שישירו  רק  את  החומר  שלהם". הנרי  קלאוזנר  רואה  במקהלה   גוף  שבאמצעותו  מלכדים  את  כל  הפעילות  המוסיקלית  של  הילדים: "בשנות  השלושים  יצרו  את  המוסד  החינוכי  בתנועה  הקיבוצית. אז  לא  הייתה  שאיפה  להישג  אומנותי, לא  הייתה  מקהלה  סלקטיבית, ... המקהלה  לא  הייתה  מטרה  כשלעצמה  אלא  חלק  שמשתלב  בתהליך  חגים, טבע  וחגים  לאומיים. הילדים  ציינו  סיום  נושאים  במקצועות  שנלמדו. אירועים  תרבותיים  אלה  המוסיקה  תפסה  מקום  מרכזי; המקהלה  פעלה  בצד  החינוך  האינסטרומנטלי; לקראת  סיום  פרויקט  עבדו  שני  הגופים  יחד..." מראשית  שנות  הארבעים  עבד  הנרי  עם  מקהלות  ילדים  בפרדס  חנה, בחדרה  וביקום. הוא  מספר  על  דרך  עבודתו: "בכתות  א - ד, כתות  היסוד, המקהלה  הייתה  חוג  למוסיקה. הילדים  נגנו  בכלי  הקשה  ובכתות  ג'  בחליליות. כשהגיעו  לרמה  מסוימת  התחילו  לשיר  במקהלה  שפעלה  במסגרת  חוג. כולם  למדו  את  שני  הקולות. במפגש  ראשון  קבוצה  נגנה  וקבוצה  שרה, במפגש  שני  התחלפו  ובשלישי  שרו  בשני  קולות. המקהלה  שרה  ונגנה, לא  היה  שינון  קולות, כל  השיעור  שרו  ונגנו. המטרה  הייתה  חינוכית. אני  בעד  מקהלה  גדולה, להגיע  במסגרת  הגדולה  להישגים  מקסימליים. הדגש  היה  ליצור  מוסיקה - MUSIZIEREN  ". בסוף  שנות  הארבעים  הדריך  הנרי  קלאוזנר  את  מקהלת  חברות  הנוער  ועל  תפקיד  המקהלה  בחייהם  הוא  מספר: "בפעולתי  המוזיקלית, מקהלה   וחינוך, ידעתי  שלילדי  עליית  הנוער  יש  בעיה  רצינית: חוסר  יכולת  להגיע  לביטוי  תרבותי  וחוסר  פיתוח  של  הצד  האמוציונלי ... היה  זה  ניסיון  לתת  לנערים  מה  שאין  הם  מקבלים   תוך  לימודים  וחיי  חברה  מסודרים"  (קלאוזנר, עמ'  89).




ספרים שכתב:

- שירת חיי. ‬[ח"מ] : [חמו"ל], 1999
- שירת המקהלה / [תחקיר ועריכה: מירה שחם גולן ; השתתפו בשכתוב והעריכה: דורית ראשוני מנדיל, אורית סימוביץ ; עריכה מחודשת - עפר טוריאל, מאיה רותם]. ‬[תל-אביב] : מ. רותם, תש"ע 2010