Bookmark and Share

הנכם נמצאים בראש האתר.
▲ לפילוח מאגר המידע, פרקים וביבליוגרפיה - הקליקו על אחד המדורים בסרגל העליון.
► הקלקה על הסיווגים מימין תפנה למידע מפולח לפי מדור


 כאן על פני אדמה
'כאן על פני אדמה' רוח התקופה

 

ביבליוגרפיה למדור זה:

User Login

ראש האתר אישים

מגד אהרן (גרינברג)

סופר, מחזאי ומתרגם. חתן פרס ישראל בספרות עברית לשנת 2003.
תאריך לידה:   10-08-1920
מקום לידה:      וולוצלאווק, פולין
תאריך עליה:   1926




קישורים לאתרים:

 נולד ב-10 באוגוסט 1920 בווצלאווק שבפולין. בשנת 1926 עלה עם משפחתו לארץ-ישראל. גדל ברעננה, שהיתה אז מושבה קטנה. אביו היה המורה העברי הראשון במושבה והנחיל לו את אהבת הספר. למד בבית ספר ברעננה ובגימנסיה 'הרצליה' בתל-אביב והיה חבר בתנועת 'המחנות העולים'.

בתום לימודיו בגימנסיה עבר שנת הכשרה בקיבוץ גבעת ברנר ובשנת 1938 הצטרף לקיבוץ שדות ים, ששכן באותה תקופה ליד קריית מוצקין. במשך שלוש שנים עבד בנמל חיפה בסבלות ובסווארות. סיפורו הראשון 'מטען של שוורים', שעסק בהווי הנמל, התפרסם בשנת 1940 ב'מבפנים', בטאון 'הקיבוץ המאוחד'.

בשנת 1940 עלה קיבוץ שדות ים להתישבות בסמוך לקיסריה. אהרן מגד עבד  שם בדיג ובחקלאות. סיפרו הראשון 'רוח ימים', שיצא לאור בשנת 1950, עסק בימיו הראשונים של הקיבוץ. בשדות ים הכיר מקרוב את חנה סנש, ולימים כתב עליה מחזה שהוצג ב'הבימה'. בשנים 1948-1946 שהה בשליחות בתנועת 'החלוץ הצעיר' בארצות הברית. עם קום המדינה שב לארץ והתגייס לצה"ל

בשנת 1950 עזב את הקיבוץ ועבר לתל אביב. ייסד עם קבוצה של חברים-סופרים את הדו-השבועון הספרותי 'משא', שהיה בזמנו הבמה המרכזית של הספרות הצעירה של דור הסופרים והמשוררים שנולדו וגדלו בארץ ישראל. אהרון מגד שימש כעורכו של כתב העת, אשר בשלוש שנות קיומו זכה לתפוצה גדולה ועורר הדים רבים. בשנת 1954 הפך 'משא' למוסף הספרותי של  העיתון 'למרחב' ומגד המשיך בעבודתו כעורך הספרותי של העיתון עד שנת 1968.

בשנים 1968־1971 שימש כנספח התרבות בשגרירות ישראל בלונדון. בשנת 1971 הופקה הסדרה העלילתית הראשונה של הטלוויזיה הישראלית 'חדווה ושלומיק', המבוססת על הרומן פרי עטו 'חדווה ואני'. בשנים 1985-1971 היה בעל טור קבוע בעיתון 'דבר'. בשנת 1977 שימש סופר־אורח ב'מרכז ללימודים עבריים' שליד אוניברסיטת אוקספורד באנגליה. בשנת 1984 שימש סופר אורח במרכז הספרותי הבינלאומי באיובה, ארצות הברית. במהלך השנים יצא מספר פעמים למסעות הרצאות באוניברסיטאות ובמרכזים יהודיים בארצות הברית. בשנים 1999-1979 היה חבר האקדמיה ללשון עברית. בשנים 1987-1980 היה נשיא המרכז הישראלי של ארגון הסופרים הבינלאומי פא"ן. משנת 1985 ואילך פירסם רשימות ומאמרים בנושאים אקטואליים וערכיים בעיתונים ובכתבי עת שונים. מגד הוא אחיו של הסופר מתי מגד, נשוי לסופרת אידה צורית, ובניהם הם הסופר אייל מגד והמרצה להסטוריה עמוס מגד.

במהלך השנים כתב אהרן מגד ופרסם כארבעים ספרים, בהם רומנים, קובצי סיפורים, ספרי ילדים, ספרי עיון ומחזות. הוא חיבר כשלושים ספרי פרוזה, שהידועים שבהם הם: 'החי על המת' (1965), 'מחברות אביתר' (1973), 'על עצים ואבנים' (1974), 'עשהאל' (1979), 'מסע באב' (1980), 'פויגלמן' (1987), 'עוול' (1996) ועוד. הוא חיבר ספרי ילדים - 'אל הילדים בתימן' (1946), 'אהבת נעורים' (1980) ו'נדב ואמו' (1988); ספר תיעודי על פרשת ילדי סלבינו, 'מסע הילדים אל הארץ המובטחת' (1984); וספרי מסות - 'אזור הרעש' (1985) ו'שולחן הכתיבה' (1988). כמו כן כתב מאות מאמרים ומסות, שהתפרסמו בעיתונים ובכתבי עת בארץ ובחו"ל. ספריו של מגד תורגמו לאנגלית, צרפתית, ספרדית, רוסית, גרמנית, איטלקית, יידיש ורומנית וערבית. יצירותיו הופיעו באנתולוגיות שונות בשפות זרות.

בשנות ה-50 וה-60 חיבר אהרן מגד שורה של מחזות אשר הוצגו ב'הבימה', ב'אהל' ובתיאטראות נוספים. הידועים בהם: 'חדווה ואני' (1954), 'בראשית' (1962), 'חנה סנש' (1958), 'איי לייק מייק' (1956), 'בדרך לאילת' (1951), 'חמש-חמש' (1956). המחזה 'איי לייק מייק' הוסרט בשנת 1961 והיה למחזמר בשנת 1968. המחזה 'פשיטה בכפר' הפך למחזמר בשם 'חמש חמש' ועובד לסרט בשנת 1980.

אהרן מגד זכה בפרסים ובאותות הוקרה רבים, ובהם: פרס אוסישקין (1955); פרס ברנר (1957); פרס שלונסקי (1963); פרס ביאליק על ספריו 'מחברות אביתר' ו'על עצים ואבנים' (1974); פרס פיכמן (1979); פרס סמיילן ופרזנט טנס, ניו יורק (1983); פרס קתמון ופרס המועצה העולמית לתרבות יידיש (1989); פרס השופטים של אקו"ם (1990); פרס ניומן (1991); פרס ירושלים על שם ש"י עגנון (1996); פרס ויצ"ו צרפת (1998); פרס ראש הממשלה על שם לוי אשכול (1998); פרס הנשיא (2001); פרס ישראל לספרות (2003); פרס קורט לספר היהודי, ניו יורק, על הספר 'פויגלמן' (2003); פרס ראש הממשלה לספרות (2007).   

אהרון מגד אמר על יצירתו את הדברים הבאים:

'בפרקי זמן שונים שהיתי בחו"ל לצורך כתיבה, לרבות כסופר-אורח באוניברסיטת אוקספורד וכסופר-אורח באיובה, ארצות הברית. אבל חומרי היצירה שלי לקוחים מעפר הארץ הזאת, הקדומה, התנכית, והחדשה, עם כל הסתירות והסיבוכים שלה, עם כל המלחמות והאיומים על קיומה. נימים רבות קושרות אותי לעבר היהודי בגולה, אל אבות אבותיי בפולין, שזכרם חי בתודעתי. יחסי לגולה בא לידי ביטוי ברבות מיצירותיי, החל באחד מסיפוריי הראשונים, 'יד ושם', ועד לרומן 'פויגלמן' ולספר התיעודי 'מסע הילדים אל הארץ המובטחת', שהוא סיפורם של ילדים ניצולי שואה. כמי שלקח חלק מנעוריו בעיצובה ובבנייתה של החברה הישראלית, וכמי שחרד מכל הסכנות האורבות להמשך קיומה מבחוץ ובמפנים, אני מוצא את עצמי - לעתים בעל כורחי - מעורב במאבקים ובפולמוסים פוליטיים. אני משתדל מאוד שתחום הפעילות הזה לא יפלוש ולא יתגנב אל תחום היצירה הספרותית שלי. כשאני משקיף לאחור על עשרים הרומנים שפרסמתי, אני מוצא שעם היותם נטועים בביוגרפיה האישית שלי ומבטאים את אמונתי ואת ראיית העולם שלי הם, בה בשעה, גם ציוני דרך בתמורות שחלו במציאות הישראלית בחמישים השנים האחרונות. ועם זאת, הנושא של כולם הוא האדם, ואצלי הוא האדם הנודד מרומן לרומן, בשינויי דמות ולבוש, הוא ה'אנטי גיבור', הדחוי, העומד בשולי החברה, החש עצמו ש'אינו שייך' ועם זאה כָּמֵהַּ להיות 'שייך'.'

בנימוקי השופטים של ועדת פרס ישראל נאמר:

'מזה כשישים שנה פועל אהרן מגד בשדה הסיפורת העברית, והוא מבכירי הסופרים של 'דור המדינה', שהחלו בכתיבה סמוך למלחמת העצמאות. אין עוד סופר בן זמננו שיצר ברצף בלתי פוסק ובחיוניות כה רבה לאורך תקופה העולה על שנות דור (מעל חמישים שנה).

כבר בספריו הראשונים, 'רוח ימים' (1950) ו'ישראל חברים' (1955), ובעיקר ברומנים 'חדווה ואני' (1954) ו'מקרה הכסיל' (1960), עיצב את המתחים החברתיים והרוחניים הבולטים במדינת ישראל הצעירה, והתגלה כסופר הממשיך את מסורת האחריות הלאומית והחברתית של הספרות העברית לדורותיה. עם זאת הצטייר גם כבן מובהק של דורו, המגלם ביצירתו את המתחים המרכזיים בחברתו ובתקופתו באמצעות עיצוב גורלות אנוש אינדיבידואליים.

לאחר ניסוי חשוב בכתיבה סימבולית-אלגורית בקובץ הנובלות '"הבריחה' (1962) שב מגד בתנופה אל הריאליזם, ופרסם ב-1965 את הרומן 'החי על המת', מן היצירות המרכזיות של הסיפורת הישראלית לדורותיה.

מכאן ואילך התנהלה כתיבתו של מגד בשני צירים משולבים: מחד גיסא הוא המשיך להיות מעורב באופן עמוק בהוויה הישראלית והיהודית רבת המתחים, בעיקר בכל הקשור לזהות האישית והקיבוצית ('עשהאל', 1979; 'מסע באב', 1980; 'מעשה מגונה' 1986; 'פויגלמן', 1987). מאידך גיסא ניחנה כתיבתו ברפלקסיביות מתמדת, אם באמצעות עשיית הספרות והסופרים עצמם לנושאי היצירה ואם באמצעות חשיפתן, פרימתן והדרתן של קונבנציות ספרותיות, עירובי ז'אנרים ומישורי מציאות או תיאור גלגוליהם, כביכול, של טקסטים בדיוניים ותיעודיים באופן המסב את תשומת הלב אל המבע עצמו...

בכל יצירותיו ניכרת לשונו הייחודית של מגד, הספוגה בקיאות בכל רובדי הלשון העברית המקראית, הבתר-מקראית, החדשה והעכשווית, והוא משתמש בה באהבה וווירטואוזיות מרשימה.'


ספרים שכתב:

- אהבת נעורים.(תל אביב) : דביר, (תשל"ט 1979)
- אזור הרעש.‫ [תל-אביב] : הקיבוץ המאוחד, תשמ"ה
- אל הילדים בתימן.‫ ניו יורק : ועדת החנוך על יד בתי הכנסת המאוחדים, תש"ח 1948
- בראשית.‫ [תל-אביב] : אור עם, תשמ"ט 1989
- הבריחה : שלושה מסעות. ‬(תל אביב) : הקיבוץ המאוחד, תשכ"ב
- הגמל המעופף ודבשת הזהב. תל אביב : עם עובד, (תשמ"ב 1982)
- געגועים לאולגה.‫ תל אביב : עם עובד, תשנ"ד 1994
- דודאים מן הארץ הקדושה.‫ [תל אביב] : עם עובד, תשנ"ח
- הגדת העצמאות / (חיבר ועיבד אהרון מגד).‫ (תל-אביב : מטכ"ל-אכ"א - ענף הסברה, תשי"ב)
- היינץ ובנו והרוח הרעה. (תל אביב) : עם עובד, (תשל"ז 1976)
- הרחק בערבה : מחזה בשלוש מערכות. ‬מרחביה : הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, 1951
- זבובים : רומן.‫ תל-אביב : אחוזת בית, תשס"ח 2008
- חדוה ואני : ופרשת קורותינו בעיר תל-אביב. ‬[תל-אביב] : (הקבוץ המאוחד), [1954]
- החי על המת. תל אביב : עם עובד, תשכ"ה 1965
- החיים הקצרים : רומן. ‬[תל אביב] : הקיבוץ המאוחד, תשל"ב
- חנה סנש : מחזה בשתי מערכות. ‬(תל אביב) : הקיבוץ המאוחד, תשי"ח
- חצות היום : מבחר. [תל אביב] : הקיבוץ המאוחד, תשל"ג
- יום האור של ענת / אהרן מגד. ‬תל אביב : עם עובד, תשנ"ב 1992
- ירחי הדבש של פרופסור לונץ. אור יהודה : זמורה-ביתן, תשס"ה 2005
- ישראל חברים : ט"ו סיפורים. ‬(תל אביב) : הקיבוץ המאוחד, תשט"ז-(1955)
- מבחר ספורים / אהרן מגד.‫ תל אביב : זמורה-ביתן, תשמ"ט 1989
- מחברות אביתר : רומן. ‫[תל אביב] : הקיבוץ המאוחד, תשל"ג
- מסיפורי היום השני. (תל אביב) : קצין חינוך ראשי, ענף ההשכלה משרד הבטחון, תשכ"ו 1965)
- מסע באב.‫ תל אביב : עם עובד, (תש"ם 1980)
- מסע הילדים אל הארץ המובטחת : פרשת ילדי סלבינו. (תל-אביב) : עם עובד, (תשמ"ד 1984)
- מעשה מגונה : שלושה סיפורים.‫ תל אביב : עם עובד, תשמ"ו 1986
- מקרה הכסיל / ציורים - אריה נבון. [תל אביב] : הקבוץ המאוחד, תש"ך
- נדב ואמו : סיפור לבני-הנעורים / איורים - אבנר כץ. ‬תל אביב : דביר, תשמ"ט 1989
- נקמת יותם.‫ אור יהודה : זמורה-ביתן, תשס"ג 2003
- עד הערב.‫ לוד : זמורה-ביתן, 2001
- עוול.‫ תל אביב : עם עובד, תשנ"ו 1996
- העטלף.‫ תל אביב : עם עובד, תשל"ה 1975
- על עצים ואבנים.‫ תל אביב : עם עובד, (תשל"ג)
- עשהאל. ‬תל אביב : עם עובד, (תשל"ח)
- עשרת הימים הנוראים.‫ תל אביב : חרגול, תש"ע 2010
- פויגלמן.‫ תל אביב : עם עובד, תשמ"ז 1987
- פרספונה זוכרת.‫ תל אביב : זמורה-ביתן, תש"ס 2000
- רוח ימי.‫ תל אביב : הקבוץ המאוחד, תש"י
- שולחן הכתיבה : קובץ מאמרים בענייני ספרות.‫ תל אביב : עם עובד, תשמ"ט 1989

ספרים אודותיו:

- שה-לבן, יוסף, אהרון מגד.‫ תל-אביב : אור-עם, 1978
- כהן, ישראל, פרקי אהרן מגד. ‬תל אביב : עקד, תשל"ו