Bookmark and Share

הנכם נמצאים בראש האתר.
▲ לפילוח מאגר המידע, פרקים וביבליוגרפיה - הקליקו על אחד המדורים בסרגל העליון.
► הקלקה על הסיווגים מימין תפנה למידע מפולח לפי מדור


 כאן על פני אדמה
'כאן על פני אדמה' רוח התקופה

 

ביבליוגרפיה למדור זה:

User Login

ראש האתר אישים

לוינסון אברהם

סופר, עורך ומתרגם. מפעילי 'צעירי ציון' וה'התאחדות' בפולין. מנהל המרכז לתרבות של ההסתדרות.
תאריך לידה:   04-08-1891
תאריך פטירה:   19-07-1955

מקום לידה:      לודז', פולין
תאריך עליה:   1936




קישורים לאתרים:
נולד ב-4 באוגוסט 1891 בלודז', פולין. קיבל חינוך עברי וכללי. בשנת 1913 החל ללמוד משפטים באוניברסיטת וארשה. בתקופת מלחמת העולם הראשונה עברה האוניברסיטה לעיר רוסטוב ברוסיה, ובשנת 1916 סיים שם את לימודיו. במהלך תקופה זו היה ממייסדי האגודה האקדמאית 'ירדניה' בווארשה, ממייסדי ושחקני 'הבימה העברית' בלודז' בהנהלתו של יצחק קצנלסון ויו"ר 'אגודת חובבי שפת עבר' ברוסטוב. בשנת 1914 ביקר בארץ ישראל בפעם הראשונה במסגרת קבוצה של סטודנטים וסייר בה במשך כמה חדשים.

בימי מלחמת העולם הראשונה הגיע לחארקוב והצטרף ל'צעירי ציון'. היה ממייסדי התנועה בעיר וחבר המרכז שלה. השתתף בוועידת 'צעירי ציון' ובוועידה הציונית הכללית בפטרבורג בשנת 1917. היה חבר הקהילה היהודית בחארקוב וציר במועצה הלאומית בקייב. ערך יחד עם ישראל מרמינסקי (מרום) את בטאון 'צעירי ציון', 'פאלק און לאנד'. היה המנהל הספרותי והמתרגם של תיאטרון 'אונזער ווינקל' בחרקוב וחבר מרכז הסתדרות 'תרבות' בווארשה.

בשנת 1922 נבחר כציר לסיים הפולני מטעם מפלגת ה'התאחדות' בפולין. בשנת 1925 ביקר בארץ ישראל בשנית לרגל פתיחת האוניברסיטה העברית, ובשנת 1929 ביקר בארץ ישראל פעם נוספת. בשנת 1929 נבחר לכהן כסגן ראש העיר ברסט ליטובסק (בריסק דליטא), שרבים מתושביה היו יהודים. בשנת 1933 התמנה למנהל קרן היסוד בפולין.

בגיל צעיר החל לכתוב שירים, מאמרים ומסות. בעודו נער החל לפרסם מיצירתו בעיתונות העברית בפולין. לימים הרחיב את כתיבתו גם לסוגות נוספות, ופרסם מאמרי מחקר, תרגומים ופובליציסטיקה. הוא כתב בכמה לשונות: עברית, יידיש, פולנית ורוסית, והיה פעיל בעתונים ביידיש, רוסית ועברית.

בשנת 1936 עלה לארץ ישראל והתישב בירושלים. היה מנהל מחלקת האירגון והפירסום של האוניברסיטה העברית ובשנת 1938 ביקר מטעם האוניברסיטה בפולין ובארצות הבלטיות. עם שובו לארץ החל לעבוד ב'מרכז החינוך' מטעם הסתדרות העובדים והוועד הלאומי. משנת 1939 ניהל את המרכז לתרבות של הסתדרות העובדים הכללית.

במקביל לעבודתו המשיך בפעילותו הספרותית. הרבה לעסוק בתרגום מחזות מרוסית ומיידיש ובעיבוד שלהם עבור התיאטרון העברי. בין השאר תרגם את המחזות הבאים: 'בנות הנפח' מאת פ. הירשביין ('הבימה'), 'על חטא שלא חטאו' מאת א"נ אוסטרובסקי ('הבימה'), 'הסערה מאת א"נ אוסטרובסקי ('אהל'), 'מירל'ה אפרת' מאת י. גורדין ('הבימה'), 'החטא וענשו' מאת פ"מ דוסטוייבסקי ('הבימה'), 'המכשפה' מאת א. גולדפאדן ('אהל'), 'אנשי רוסיה' מאת ק. סימונוב ('הבימה') ועוד. ערך את החוברת 'ספר המחזות: ביבליוגרפיה של עשרות מחזות מקוריים ומחזות מתורגמים' בהוצאת המרכז לתרבות של הסתדרות העובדים.

במהלך שנות פעילותו הספרותית כתב ספרים כגון: 'לביסוס הציונות' (1927), 'התנועה העברית בגולה' (1927); 'הלאומיות היהודית' (1942), 'תולדות יהודי וארשה' (1953). הוא ערך ספרים כגון: 'ד"ר יצחק רילף: מבחר מאמריו' (1946), 'ביבליוגרפיה ציונית : מבחר הספרות הציונית להשתלמות והדרכה' (1943), 'אורות: קובץ לשאלות תרבות' (1950). כמו כן תרגם יצירות כגון: 'יבגני אונייגין' מאת א"ס פושקין (1937), מכתבים על היהדות הישנה והחדשה' מאת ש' דובנוב (1937), האפילוג ל'מלחמה ושלום' מאת ל"נ טולסטוי (1930), 'תיאודור הרצל: חייו ופועלו' מאת א' ביין (1940), 'מצירי: פואמה' מאת מ"י לרמונטוב (1940), 'שירי שמעון שמואל פרוג' (1941), 'המבול' מאת ה' סנקייביץ' (1955) ועוד.

היה מראשוני המתרגמים של שירת יידיש לעברית. תרגם ספר משיריו של המשורר יוסף פפירניקוב ושירים נוספים שהידועים שבהם הם: 'העיירה בוערת' ('שריפה, אחים, שריפה') מאת מרדכי גבירטיג , 'אנחנו' (נבנה ארצנו, ארץ מולדת) מאת משה ביק ו'השבועה' (המנון 'פועלי ציון'). חיבר גם שירים מקוריים כגון:  'שיר המחנה' ('מסבלות גורל פרוע') שהולחן על ידי דוד זהבי והיה להמנון  'הנוער העובד'.

בשנת 1949 ייסד יחד עם המשורר אברהם סוצקבר את כתב העת 'די גאלדענע קייט'. כתב עת זה שיצא לאור במשך שנים רבות על ידי ההסתדרות הכללית היה כתב העת הייצוגי והחשוב ביותר של תרבות היידיש בישראל ובעולם לאחר השואה.

נפטר ב-19 ביולי 1955 ונקבר בבית הקברות נחלת יצחק. בשנות ה-50 נבנה ברחוב בארי בתל-אביב בית פעילי ההסתדרות ע"ש אברהם לוינסון. על חזית הבנין נקבע לוח תבליט עם דיוקנו של לוינסון. הבניין נהרס בתחילת שנות ה-2000.


ספרים שכתב:

- אהרן דוד גורדון.‫ [תל אביב] : מרכז לתרבות ולחינוך, תשט"ז
- בראשית התנועה : (פרקים בתולדות "צעירי-ציון - התאחדות").‫ תל-אביב : מרכז הספר לכפר, תש"ז
- טוביה הרופא וספרו מעשה טוביה.‫ ברלין : "רמון", 1924
- יהדות פולין : תולדותיה ומפעליה.‫ [ירושלים : חמו"ל, תש"ד].
- כתבי אברהם לוינסון / [העורך: יוסף שפירא]. ‬תל-אביב : עם עובד, תשט"ז-תשי"ט 1956-
- הלאומיות היהודית. (ירושלים) : המכון להשכלה ציונית, 1942
- לבסוס הציונות.‫ ורשה : "החלוץ", תרפ"ט, 1929
- הקרן הקימת והחנוך העברי.‫ ירושלים : הלשכה הראשית של הקרן הקימת לישראל, תרצ"ט ‬
- תולדות יהודי ורשה.‫ תל-אביב : עם עובד, תשי"ג
- התנועה העברית בגולה. ורשה : "האכסקוטיבה של הברית העברית העולמית" בלונדון, תרצ"ה 1935