נולד ב-29 באוקטובר 1925 בסוסנוביץ שבפולין וגדל בעיירה מיסלביץ. קיבל חינוך מסורתי וכללי. בשנת 1936 עלתה משפחתו לארץ ישראל והתיישבה ברעננה. התחנך בבית ספר ברעננה. מאוחר יותר למד באוניברסיטה העברית בירושלים ובאנגליה - בימוי סרטים.
בנעוריו הצטרף לתנועת 'המחנות העולים'. בשנת 1943 התגייס לפלמ"ח במסגרת הכשרת דפנה-תל יוסף. שירת בפלוגה ו' של הפלמ"ח ובין השאר השתתף בהברחתם ארצה של מעפילים מסוריה ולבנון דרך גבול הצפון. בסוף 1944 השתחרר עם חברי ההכשרה האחרים מהשירות.
בתקופת
שירותו בפלמ"ח החל לכתוב שירים, לרוב על פי מנגינות זרות. היה מלמד את
חבריו בפלמ"ח לשיר אותם וכך הם התפרסמו. בשירו הראשון, 'בין גבולות', תיאר הברחת המעפילים שבה השתתף. חיבר שירים נוספים שעסקו בהווי הפלמ"ח, כגון 'הפינג'אן' ו'יצאנו אט', ובהעפלה, כגון 'שושנה שושנה', 'רותי' ('לי כל גל נושא מזכרת') ו'זמר לספינה' ('שקיעה נוגה').
במלחמת העצמאות היה מייסדה
ומפקדה של 'הצ'יזבטרון', להקת הזמר והבידור של הפלמ"ח, וכתב את רוב
פזמוניה. חלק הם: 'הקרב
האחרון', 'הי הג'יפ', 'הפרוטה והירח' ואחרים - הפכו לסמלי התקופה. לאחר מלחמת העצמאות פרסם את ספרו הראשון 'תחמושת קלה' ובו פזמוניו
מתקופת הצ'יזבטרון.
בשנת 1956 ערך ביחד עם דן בן אמוץ את 'ילקוט הכזבים', אוסף כזבים וסיפורי מעשיות מהווי הפלמ"ח. הספר זכה להצלחה גדולה והוא ממייצגיה החשובים של תרבות הפלמ"ח. באותה תקופה יסדו שניהם את מועדון 'החמאם' ביפו, שהפך למוקד חברתי ותרבותי ובו הופיעו אמני זמר, סאטירה ובידור. בשנת 1958 כתב יחד עם בן-אמוץ את ההצגה המוזיקלית 'תל אביב הקטנה' שעסקה בשנים הראשונות של תל-אביב וזכתה להצלחה גדולה. בשנות השישים הפיק עם בן-אמוץ את 'רביעיית מועדון התיאטרון' ואת 'שלישיית גשר הירקון' וכתב חלק משיריהם הידועים.
במהלך השנים כתב שירים רבים, שהולחנו על ידי בכירי המלחינים ובוצעו על ידי מיטב הזמרים. רבים משירים אלה היו לקלאסיקה של הזמר העברי. הוא הירבה לשתף פעולה עם המלחינים סשה ארגוב, משה וילנסקי, יוחנן זראי ודובי
זלצר. שיריו בוצעו על ידי יהורם גאון ('הנני כאן', 'רוזה', 'לא נפסיק לשיר', 'בית אבי', 'אני עושה לי
מנגינות'), שושנה דמארי ('היו זמנים', 'בת שבע', 'הקרב האחרון'), יפה ירקוני ('רבותי
ההיסטוריה חוזרת', 'הפינג'אן'), אריק לביא
('שיר הקטר', 'הסלע האדום') ורבים אחרים. הוא חיבר פזמונים ללהקות רבות, בהן 'התרנגולים' ('שיר השכונה', 'הכל זהב', 'השמלה הסגולה', 'האם אמרו לך פעם', 'שיר אהבה חיילי'), להקת 'בצל
ירוק' ('אדוני השופט', 'ערב במסחה'), 'שלישיית גשר הירקון'
('אל תעברי לבד ילדה ברחוב', 'איזה יום יפה', 'כשיבוא שלום'), 'החלונות
הגבוהים' ('יחזקאל', 'ילדה קטנה', 'הורוסקופ'), 'רביעיית מועדון התיאטרון'
('אין כמו יפו בלילות', 'זאת מרחוב פנורמה') ולהקות צבאיות ('הוא לא ידע
את שמה', 'דינה ברזילי', 'כאן השריונים', 'האיש מן הבקעה', 'הימים האחרים' ועוד). כמו כן כתב פזמונים למחזות
הזמר 'קזבלן' ('כולנו יהודים', 'מה קרה'), 'תל אביב הקטנה' ('בחולות', 'טיטינה ואפרים', 'שני בנאים'), 'איי לייק מייק' ('מה צריך בסך הכל בנאדם', 'לחיי העם הזה') ו'סלאח
שבתי' ('אח יא-רב').
כתב בעיתוני הארץ, בין היתר בשבועונים 'ציפור הנפש" ו'במחנה'. תמיד כתב חרוזים, שירים או מקאמות. במשך
עשרות שנים היה לו טור קבוע ב'ידיעות אחרונות' בו פרסם מדי שבוע מקאמה
(מאמר בחרוזים) על ענייני היום. את טורו זה פרסם עד לשנת 2003.
ערך יחד עם חיים גורי ועמיקם גורביץ את הספר 'משפחת הפלמ"ח' (1974) ויחד עם שבתאי טל את האלבום 'יגאל אלון' (1984).
עסק בתירגום מחזות לתיאטרון, בהם 'טרטיף' של מולייר, 'רביזור' של גוגול, 'שירי החומש' של איציק מאנגר ומחזות הזמר 'הלו דולי', 'אירמה לה דוס' ו'אוויטה'. כתב גם תסריטים לסרטי קולנוע וטלוויזיה. יחד עם מנחם גולן כתב את התסריט לסרט 'קזבלן'. חיבר את התסריט לסרט 'עץ או פלסטיין', שעסק בתולדות הישוב העברי בארץ ישראל. הפיק סדרה של סרטי תעודה בנושא הפלמ"ח עבור עמותת 'אוהלי פלמ"ח'.
בשנים 1977-1975 שימש כנספח
תרבות בקונסוליה של ישראל בלוס אנג'לס.
זכה בפרס סוקולוב לעיתונאות לשנת 1969 עבור המקאמות שלו ב'ידיעות אחרונות'. בשנת 1983 הוענק לו פרס ישראל על תרומתו לזמר העברי. זכה גם בפרס אקו"ם. בשנת 2007 הוענק לו התואר יקיר העיר תל אביב.