נולד ב-19 במאי 1907 בווילנה שבאימפריה הרוסית (כיום ליטא). אביו יצחק ברוידס היה דמות בולטת בחוגי הציונות בווילנה. למד בחדר מתוקן ובגימנסיה העברית בווילנה. בהיותו תלמיד החל לכתוב שירים וערך את עתון הגימנסיה. בתקופה זו היה חבר 'השומר הצעיר' ו'החלוץ הצעיר'. כהכנה לחיים חלוציים בארץ ישראל עזב את הגימנסיה ולמד מסגרות מכנית בבית הספר המקצועי של חברת 'אורט'.

בשנת 1923 עלה יחד עם משפחתו לארץ ישראל. בתחילה התישבה המשפחה ביפו ואחרי כן עברה לתל אביב. ברוידס החל לעבוד כפועל במטרה לסייע לכלכלת המשפחה. באותה תקופה לא חוקים להגנה על נוער עובד ותנאי חייו ועבודתו של ברוידס היו קשים מאד. הוא עבד בבניין, ביישור חולות, בסלילת כבישים, בקטיף בבית חרושת למרצפות ורעפים ובמפעל לגפרורים. הוא הצטרף ל'גדוד מגיני השפה' ויזם התארגנות של נוער עובד. בשנת 1924 השתתף בהקמת 'ההסתדרות הכללית של הנוער העובד העברי' ('הנוער העובד') והשקיע הרבה ממרצו בפעילות התרבותית והארגונית של התנועה. היה פעיל בסניף תל-אביב והמרכז, הקים מועדון לילדים עזובים ודאג לספק ספרות מתאימה לנערים חסרי חינוך. בשנת 1926 נבחר לחבר בוועידת התנועה. באותה שנה הקים עם דוד כהן את בטאון הנוער העובד 'במעלה', שבו הרבה לכתוב במשך שנים רבות. בתקופה זו התוודע למשורר ח"נ ביאליק, אשר התיידד עימו ותמך בו בהמשך דרכו, וכן לסופרים יעקב רבינוביץ' ואשר ברש, שהדפיסו אחדים משיריו בעיתון הספרותי 'הדים'.

בשנים 1928-1926 עבר לירושלים על מנת ללמוד בבית המדרש למורים בהמלצתו של ביאליק. בשל מצבו הכלכלי לא למד באופן מסודר והסתפק בשמיעת הרצאות באוניברסיטה העברית בירושלים. התפרנס מעבודה בבניין והשתתף בהקמת מבנה בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי בהר הצופים. לקה בבילהרציה ונאלץ לשוב לבית הוריו בתל אביב.

בשנת 1928 התמנה בהמלצת ביאליק למזכיר אגודת הסופרים העברים בארץ ישראל וכיהן בתפקיד זה במשך 36 שנים, עד לשנת 1964. בזמן מאורעות 1929 חיבר ברוידס כתב שיר שהסתיים במילים 'אנו, לעבודה להגנה ולשלום', שהפכו לסיסמתה של תנועת 'הנוער העובד'. בשנת1931 יצא בשליחות ארגון 'החלוץ' לפולין. בשנת 1963 יצא בשליחות ההסתדרות לארצות הברית.

שיריו של ברוידס התפרסמו ב'דבר', 'הפועל הצעיר', 'מאזנים', 'גליונות', 'כנסת, 'הדואר' וברוב הבמות של הספרות העברית. בשנת 1931 יצא לאור ספר שיריו הראשון, 'בתלם', ובעקבותיו התפרסמו 15 ספרים נוספים. בשנת 1969 הופיע מבחר משיריו בספר 'שירים נבחרים'. בשנת 1976 כונסו כל כתביו בשלושה כרכי הספר 'פגישות ודברים'. ברוידס השתתף בעריכת קבצים לילדים ולנוער. בשנת 1953 התפרסם מבחר משיריו לילדים בספר 'מתנה'.

שיריו של ברוידס התאפיינו בליריות ובפשטות הביטוי. בצעירותו עסקו שיריו בעיקר בנושאים הלקוחים מחייו כנער עברי עובד בארץ ישראל. להבדיל מרוב המשוררים בני תקופתו הוא לא התמקד בדמות החלוץ החקלאי העושה מלאכתו בשמחה, אלא דווקא בדמותו של העובד העברי הפשוט הסובל ממחסור ומצוקה. הוא כונה 'משורר הנוער העובד' לא רק מפני שהיה ממקימי התנועה ואחד מדובריה הבולטים בתרבות, אלא גם מפני שנושאי שירתו ואופיה הפשוט והעממי ביטאו הן את שפתם והן את רחשי לבם של חבריו לתנועה. בבגרותו הרבה לכתוב גם על נושאי הורות ומשפחה. רבים משיריו הולחנו והושרו בפי העם.

ברוידס זכה בשורה ארוכה של פרסים על יצירתו. בשנת 1948 זכה ב'פרס ברנר לספרות יפה' על ספרו 'מאדם לאדם'. בשנת 1953 זכה ב'פרס ברש' על ספרו 'מתנה'. בשנת 1957 זכה ב'פרס קוגל' על ספרו 'שרשים בסלע'. בשנת 1961 זכה ב'פרס עיריית רמת גן על שם למדן' על ספרו  'אל השחר הגנוז'. בשנת 1978 זכה בתואר 'יקיר תל-אביב'.

ב-2 במאי 1979 נפטר בתל-אביב.