נולד ב-24 בספטמבר  1900 בבוברויסק, בלארוסיה. קיבל חינוך דתי וכללי. במלחמת האזרחים שפרצה ברוסיה בעקבות מהפכת אוקטובר 1917  גויס בכפיה ל'צבא הלבן'. שירת בעיר יבפאטוריה שבקרים, עד שערק בשנת  1918 והצטרף לקבוצת החלוצים שהתארגנו בקרים ושהיו מחניכיו של יוסף טרומפלדור. בהזדמנות הראשונה הפליג עם חלוצים נוספים לאיסטנבול, וכעבור כחדשיים המשיך באניה 'קורנליה' לארץ ישראל. ב-20 באוגוסט 1920 הגיע לארץ  ועבד בסלילת כביש טבריה-צמח. השתתף ביסוד הגרעין הראשון של גדוד העבודה על שם יוסף טרומפלדור, והקבוצה שעמה עבד בכביש היתה לפלוגתו הראשונה של הגדוד.

בשנים 1923-1921 היה חבר מרכז גדוד העבודה. בספטמבר 1921, כאשר עלה הגדוד להתישבות במזרח עמק יזרעאל, נשאר בצמח-טבריה כדי לטפל בפירוק פלוגת העבודה והעברת הרכוש ואחרוני האנשים למקום ההתיישבות. משהושלמה משימתו בדצמבר 1921, הצטרף למייסדי תל-יוסף. בשנת 1923, בעקבות הפילוג בגדוד העבודה, עבר לעין חרוד ונטל חלק בעבודת המשק והמזכירות. בשנת 1924 השתתף בהקמת קיבוץ עין חרוד ובניסוח תקנותיו. באותה שנה נשא לאשה את יוכבד בת-רחל. בשנת 1927 השתתף בהקמת תנועת 'הקיבוץ המאוחד'.

היה חבר מפלגת 'אחדות העבודה'. בשנת 1930, בעקבות האיחוד עם 'הפועל הצעיר' והקמת מפא"י, היה לחבר מפא"י ונמנה עם אנשי סיעה ב' במפלגה. בעקבות פילוג מפא"י בשנת 1944 עבר ל'תנועה לאחדות העבודה', והמשיך עמה במסגרותיה הפוליטיות הבאות: 'לאחדות העבודה-פועלי ציון' (1948-1946), מפ"ם  (1954-1948), 'אחדות העבודה-פועלי ציון' (1968-1954) ומפלגת העבודה (1968 ואילך). בשנים 1968-1955 היה חבר מרכז 'אחדות העבודה-פועלי ציון' ומשנת 1968 היה חבר מרכז מפלגת העבודה. במשך שלוש קדנציות שימש כמזכיר תנועת 'הקיבוץ המאוחד' וכן היה חבר בוועדות שונות של התנועה. פעל גם במסגרת ההסתדרות הכללית, היה חבר מועצת ההסתדרות וחבר הוועד הפועל של ההסתדרות.

כנציג 'הקיבוץ המאוחד' יצא בשליחות לתנועת 'החלוץ' בפולין (1926-1925) ובגרמניה (1937-1936). השתתף כנציג 'אחדות העבודה' בקונגרס הציוני הי"ד בווינה (1925) וכנציג מפא"י בקונגרס הציוני הכ' בציריך (1937). שימש גם כחבר מזכירות תנועת העבודה הציונית העולמית.

בשנים 1945-1943 ערך את בטאון 'הקיבוץ המאוחד' 'מבפנים', עיתון בעל חשיבות רבה בחיי הישוב באותה עת. בשנים 1954-1950 נמנה עם עורכי עיתונה של מפ"ם 'על המשמר' וכתב בעיתון מאמרים ראשיים ופובליציסטיים. בשנים 1961-1955, לאחר פרישת 'אחדות העבודה' ממפ"ם, נמנה עם מייסדי עיתונה של 'אחדות העבודה-פועלי ציון' 'למרחב'. שימש בעיתון כעורך ראשי וכפובליציסט. במהלך השנים פירסם מאמרים בעיתונים וכתבי עת נוספים כגון: 'דבר', 'לאחדות העבודה', 'הפועל הצעיר', 'העתיד', וכן בקבצים 'עיונים' ו'בדרך', בקבצים בנושא העליה השלישית, בחוברות תנועת העבודה הציונית, בקבצים הסתדרותיים ועוד. המאמרים שכתב עסקו ברובם בנושאי הפעולה והמחשבה הקיבוצית, ההסתדרות ותנועת הפועלים, בעיות הסוציאליזם לזרמיו השונים, פולמוסים בין המפלגות השונות, עניני הציונות בגולה ואישים בתנועה כגון: דב ברוכוב, יצחק טבנקין וברל כצנלסון. מלבד העיסוק בשאלות אקטואליות וסוציאליסטיות התפלמס עם אישים שונים (כגון אליעזר שטיינמן) על טיבה של היהדות ועל שאלות הנוגעות למסורת בחיי הארץ.  

נמנה עם מייסדי הוצאת הספרים 'הקיבוץ המאוחד' והיה חבר המערכת. החל משנת 1961 ערך במסגרת ההוצאה עשרות ספרים בתחומי ההסטוריה, הסוציולוגיה והפילוסופיה. בין הספרים שערך: 'דברים' מאת יצחק טבנקין, 'בדרכי השליחות :  מבחר דברים בשאלות ההסתדרות ותנועת הפועלים' מאת יצחק טבנקין,  'בין עם למדינתו' מאת נתן רוטנשטרייך, 'פרקים ממורשתה של יהדות גרמניה : קובץ מסות'  ועוד. למרות ששימש בהוצאה בעיקר כעורך הסטורי, היה קשור לעולם הספרותי. הסופרים היו קרובים לליבו, והוא עודד יוצרים רבים וסייע להם בכתיבתם.