נולד ב-23 בדצמבר 1919 בנווה צדק. בעקבות מאורעות 1921 ביפו עברה משפחתו לתל-אביב ונמנתה עם מייסדי שכונת נורדיה. התחנך מגיל 6 בתלמוד תורה ואחרי כן בישיבת תל-אביב. בשנות ה-30 לחייו למד שלוש שנים באוניברסיטה העברית בירושלים. השתלם בהיסטוריה כללית ובמדע המדינה.
בנעוריו נטש את הדת ומגיל 13 היה פעיל ב'נוער העובד' ואחרי כן ב'בחרות הסוציאליסטית'. בשתי התנועות פעל כמדריך וכנציג בוועדות הסניפים.
בשנים: 1949-1935 שימש לפרנסתו, בתחילה כנער שליח במשרד של מרכז מפא"י. לאחר מכן ניהל את מחלקת 'ספרות ועיתונות' של המפלגה. במסגרת תפקידו עסק בהפצת ספרות וחוברות של מפא"י, וכן ארגן את הפצת 'אשנב',
עיתונה המחתרתי של מפא"י.
בתקופת מאורעות 1939-1936 שירת כנוטר בבן שמן וביערות הכרמל. סיים קורס מפקדי כיתות שנערך בחלקו הראשון בחולדה הישנה ובחלקו השני, בכפר מנחם. בחודשים האחרונים של מלחמת העצמאות שימש כשלישו של סגן אלוף ישראל שחורי, מפקד החזית הדרומית של תל-אביב -יפו.
בשנים 1947-1945 שימש כמזכירו של לוי אשכול בתקופת כהונתו כמזכיר מועצת פועלי תל-אביב. באותן שנים ייסד וערך את עיתונה היומי של המועצה 'יומן המועצה'. בשנת 1947 ערך את הספר 'סקירות ומספרים: מפעולות מועצת תל-אביב ויפו תש"ה-תש"ז'.
שימש ככתב הצבאי הראשון של תחנת השידור החשאית 'קול ישראל' במחתרת. היה כתב צבאי הראשון של צה"ל ודיווח מחזיתות ירושלים, לטרון, רמלה ולוד.
התפרסם בכתבותיו על מבצע 'נחשון', על כיבוש שדה התעופה לוד' על כיבוש חיפה הערבית ועל מבצע 'יפתח' לשחרור הגליל.
בשנים 1954-1949 היה חבר מערכת 'דבר' וכתב את המדור 'טור העבודה והעובד'. על רשימותיו בעיתונות חתם בכינויים שונים: 'אבנר', 'יוסף', 'י. בן-חיים' ו' י.א.'.
בתחילת שנות ה-50, בתקופת מרד הימאים, שימש כדובר ההסתדרות הכללית. בשנת 1952 היה קצין תרבות ראשי באוניות 'צים'.
חבר אגודת העיתונאים משנת 1954 ובספר העיתונאים של אותה שנה פורסמה המסה שלו 'הלעז בראש חוצות'. בשנת 1954 הופיע ספרו גם הראשון 'ממאורעות למלחמה'. בשנת 1956 ערך את המדור 'מפועל לפועל' ב'קול ישראל' והיה מזכיר מערכת עיתון 'הדור'. באותה שנה שימש גם כמזכיר מועצת פועלי חולון.
בשנת
1957 ערך את פרסומי הוועד הפועל של ההסתדרות. בשנים 1968-1962 ערך את שנתוני ההסתדרות ואת ירחון הוועד הפועל, 'בהסתדרות'. בנוסף ערך סקירות ופרסומים של ההסתדרות ושל מועצות הסתדרותיות שונות. השתתף באופן קבוע בשבועוןן 'הפועל הצעיר' וכתב על נושאים הקשורים לאיגוד המקצועי. כתב גם בעיתונים 'דבר השבוע', 'מעריב' ועיתוני נוער.
בשנת 1969 כתב את החוברת 'דפי בית ברנר', על תקופת כהונתו של לוי אשכול כמזכיר מועצת פועלי תל-אביב. יצא בשליחות מגבית ההסתדרות לארצות הברית (כולל נסיעתה האחרונה של האוניה 'שלום').
במקביל לעבודתו העיתונאית כתב וערך ספרים שונים בתולדות הישוב: 'ממאורעות למלחמה', 'הקרב על יפו', 'מפזורה למדינה' ועוד. ערך את עזבונו הספרותי של ישראל רייכמן-ושר.
בשנים 1978-1970 היה המוציא לאור, העורך והמייסד של כתב העת 'קורות: ירחון לידיעת העבר', במסגרתו הופיעו 103 גיליונות.