Bookmark and Share

הנכם נמצאים בראש האתר.
▲ לפילוח מאגר המידע, פרקים וביבליוגרפיה - הקליקו על אחד המדורים בסרגל העליון.
► הקלקה על הסיווגים מימין תפנה למידע מפולח לפי מדור


 כאן על פני אדמה
'כאן על פני אדמה' רוח התקופה

 

ביבליוגרפיה למדור זה:

ראש האתר אישים

בנשלום (פרידל) רפי (צילום)

מפעילי 'השומר הצעיר' ו'המוסד לעליה ב'', איש שירות החוץ הישראלי וצלם. ממייסדי קיבוץ העוגן.
תאריך לידה:   1920
תאריך פטירה:   1996

מקום לידה:      טרנסילבניה
תאריך עליה:   1947




קישורים לאתרים:
נולד בשנת 1920 בעיר קלויז' בטרנסילבניה. התייתם בגיל 3 מאביו. בשנת 1931 עברה המשפחה לבית הוריה של האם בנישטט, גרמניה. בשנת 1933 עם עליית הנאצים לשלטון, עברה המשפחה לבראטיסלבה, שם התגורר הסב מצד האב, שהיה צלם מקצועי ובעל חנות הצילום. רפי בנשלום עבד בחנות ורכש ידע בצילום. הוא היה פעיל בתנועת הנוער 'השומר הצעיר' בבראטיסלבה והשתתף בהכשרה חקלאית של התנועה.

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה בספטמבר 1939, החלו משלוחים של יהודי סלובקיה למחנות ההשמדה. יהודים שגויסו לגדוד השישי של צבא סלובקיה, הועסקו בעבודות ציבוריות הקשורות למאמץ המלחמתי והיו מוגנים מפני גירוש. לגדוד התגייסו רבים מחברי תנועות הנוער הציוניות, בהם בנשלום ששירת בגדוד כצלם. בתוך הגדוד התארגנו קבוצות חמושות שביקשו לסכל את פעולות הגירוש. ראשי 'השומר הצעיר', ובנשלום, ביניהם, התארגנו גם הם למחתרת התנגדות. בשנת 1943 פורק הגדוד השישי ואנשיו נשלחו למחנות עבודה. בסוף 1943 החליטו ראשי המחתרת היהודית ליזום פעולות להצלת יהודי סלובקיה. בנשלום ושאר החברים דוברי ההונגרית נשלחו להונגריה לארגן משם את פעולות ההצלה. דרך ההצלה העיקרית היתה ארגון 'טיולים' של קבוצות יהודים לכיוון הגבול הרומני ומשם לנמלי הים השחור לשם הפלגה לארץ ישראל.

באוגוסט 1944, פלשו הגרמנים להונגריה והחלו במשלוח רבבות יהודי הונגריה למחנות ההשמדה. לקראת סוף שנת 1944 השתלטה על הונגריה המפלגה הפשיסטית ההונגרית 'צלב החץ', שאנשיה טבחו ביהודי הונגריה.  היתה זו שעת מבחן עבור המחתרת היהודית בהונגריה, שבנשלום נמנה על לוחמיה. עם תום  המלחמה הוא כתב ספר בשם 'נאבקנו למען החיים', ובו תיאור מוחשי של קורות היהודים בהונגריה בשנת 1944 ושל פעילות המחתרת להצלתם.

בשנת 1945, לאחר סיום המלחמה. חזר בנשלום לצ'כיה והקים את המשרד הארצישראלי בפראג. המשרד עסק בהצלת שארית הפליטה, באיסוף יתומי המלחמה, בארגון פעילות העפלה לארץ ישראל ובהשגת נשק ותחמושת לארגון 'הגנה' ולמדינת ישראל העתידה לקום. בשנת 1947 הצטרף בנשלום עם אשתו ובנו לחבריו מהתנועה שעלו ארצה והקימו את קיבוץ העוגן.

עם הקמת המדינה התמנה בנשלום למזכיר ראשון וקונסול ישראל בצ'כוסלובקיה. המינוי ניתן לו  בזכות בקיאותו בשפות רבות, היכרותו את צ'כוסלובקיה, מסירותו לעניין הציוני ולהצלת יהודי סלובקיה והונגריה ופעילותו החשובה במוסד לעלייה ב'. לאחר סיום  תפקידו  חזר לעבודה כפועל במפעל 'העוגן פלסט' בקיבוצו. הקשרים הטובים שיצר עם תעשיינים בחו"ל עזרו לפיתוח המפעל. בשנת 1961 התמנה לשגריר ישראל במאלי שבאפריקה. בתחילת 1967 התמנה לשגריר הישראלי הראשון בקמבודיה. לאחר סיום תפקידו התמנה לשגריר ישראל ברומניה. לאחר סיום פעילותו הציבורית חזר לקיבוץ ולעבודה במפעל. הוא כיהן כמנכ"ל מפעל 'העוגן פלסט' וכיו"ר איגוד התעשייה הקיבוצית. נפטר בשנת 1996.

במהלך השנים, לצד פעילותו הציבורית העניפה, התמיד בנשלום בתחביב הצילום. בשנת 1948 פתח עם תמר רעייתו - צלמת מקצועית, ענף משקי חדש בקיבוץ : 'פוטו העוגן'. בשנות השישים היה ממקימי ארגון הצלמים של 'הקיבוץ הארצי'. רבים מצילומיו הופיעו בעיתונים ובביטאונים בארץ ובחו"ל. תרם מפרי עבודתו לספרים ואלבומים.


ספרים שכתב:

- נאבקנו למען החיים : ממיבצעי המחתרת החלוצית בבודאפשט בשנת 1944, תל-אביב, 'מורשת' - בית עדות על-שם מרדכי אנילביץ וספרית פועלים, 2001 ‬