Bookmark and Share

הנכם נמצאים בראש האתר.
▲ לפילוח מאגר המידע, פרקים וביבליוגרפיה - הקליקו על אחד המדורים בסרגל העליון.
► הקלקה על הסיווגים מימין תפנה למידע מפולח לפי מדור


 כאן על פני אדמה
'כאן על פני אדמה' רוח התקופה

 

ביבליוגרפיה למדור זה:

ראש האתר אישים

קסטל כלב (קסטלבולונייזי קרלו) (ציור/פיסול)

אמן. עסק בציור: שמן, ציור חופשי. לאחר עליתו לארץ התגורר בקיבוץ גבעת ברנר. בשנת 1952 עבר לקיבוץ נצר סרני.
תאריך לידה:   1914
תאריך פטירה:   1994

מקום לידה:      פרארה, איטליה
תאריך עליה:   1939




קישורים לאתרים:

נולד בשנת 1914 באיטליה, כבנו של הרב של קוניאו, פרארה, פדובה ומילאנו. עלה לארץ בשנת 1939 והצטרף לקיבוץ גבעת ברנר. בשנת 1952, בעקבות הפילוג בתנועה הקיבוצית, עבר לקיבוץ נצר סירני. לאורך כל חייו טיפח את אהבתו לאמנות לצד עבודתו כרופא ילדים בקיבוצו, נצר סרני. ציוריו ורישומיו משקפים את חווייתו היהודית ומתארים את החיים בבית הרב, את החגים, המנהגים, בתי הכנסת, עולם היהדות וספרות היידיש.

השתתף בתערוכות כלליות של אגודת הציירים ובתערוכה בלונדון (1972).
הציג תערוכות יחיד : חיפה, בית הגפן (1962) אילת (1966), תל-אביב (1974).
נפטר בשנת 1994.

לקראת פתיחת התערוכה 'מכחול איטלקי בקיבוץ' בגלריה ליאונרדו כתב עליו דורון פולק את הדברים הבאים:

'כלב קסטל (קרלו), למשפחת קסטלבולונייזי, צייר, רופא, איש אשכולות, שליח, איש הרגש והביטוי האמנותי, ענו ובעל אישיות כובשת. היה חבר קבוץ נצר סירני כל ימי חייו- 1914-1994.

כלב קסטל היה צייר מעולה, שצניעותו המופלגת כאדם באה לביטוי בציוריו עתירי הצבע, הדמיון וההומור. כבן למשפחה מסורתית יהודית מהעיר פרארה באיטליה, שזכתה להמנות על דור העולים לארץ ישראל ולהשתתף בבנייתה, הוא בחר להשקיע ממרצו בבניית הקבוץ ובמקצוע הרפואה והזניח במידת מה את כישוריו כאמן וכצייר יוצר.

בעתות הפנאי, אחרי מילוי 'החובות הפונקציונאליים' לקבוץ הפליג כלב קסטל אל מחוזות ילדותו, אל מרחבי התרבות הקלאסית האיטלקית ממנה ינק וממנה הושפע ביצירותיו.

המיזוג והשילוב בין הקאלסיקה האירופאית, האנינה האיכותית, לבין דלות החומר המקומית הישראלית, שטופת האור המזרח תיכוני, של אותה תקופה, הולידה מספר סדרות מדהימות של ציורים מופלאים.

מה שמייחד את יצירותיו של כלב קסטל, אותן צייר על קרטונים ודפי נייר ממוחזר ועל לוחות עץ שאסף בדרכים, שנוצלו בדרך כלל משני צדדיהם, הן העוצמה הרגשית ומעמקי הצבע והגוונים הייחודיים שעיצב לדמויות האנושיות, שאופיינו בשפת הגוף הטיפוסית שיצר להן. בין גיבורי הציורים נכללים כמה מבני משפחתו ואנשי הקהילה היהודית באיטליה, דרך הדמויות שהקיפו אותו בקבוץ ועד לגיבורי תיאטרון, ספרות ואופרה, שהכיר מעולמות התרבות הקלאסית האיטלקית.

תערוכת הציורים החדשה של כלב קסטל חושפת חלק מעולמם של גיבוריהם של גולדוני, פירנדלו, שהם ממשיכיהם של גיבור הקומדיה ד'לארטה המיתית. כלב קסטל שמר לעצמו את החרות לנטול השראה מציוריהם של מטיס, מודליאני, לעיתים הפליג וצייר בסגנון אימפרסיוניסטי מובהק, לעיתים ניסה את יכולותיו בציור נוף מהסגנון הריאליסטי ועד למופשט.

קסטל הפליא לצייר במשיכות צבע בטוחות על בדי ציוריו וקווים אניני טעם בטוחים אלה, שבים ומופיעים בסדרות רישומי דמויותיו בפחם ובעיפרון.

אי השתתפותו במלחמות הקריירה על מעמדו בסצנת הציור והאמנות הישראלית, איפשר לו להינות מאותה חרות סגנונית ופיתוח הציורים והז'אנרים שאהב בעצמו, דבר שהותיר אחריו עולם מלא של חוויות מצויירות באופי ובסגנון כל כך ייחודי רק לו'.


חברים מספרים על כלב קסטל:

'כלב צייר מאז שזכר את עצמו, בכל דבר ועל כל דבר: על כל פיסת נייר, כל חפץ שניקרה תחת ידו, ביומני העבודה שבהם רשם דיאגנוזות על התלמידים שבדק. בעיקר צייר בצבעי שמן, אך לא מעט גם בצבעי מים ופסטל, וכן שפע של רישומים בעט, בעיפרון, בפחם וכו', ואף לא מעט קריקטורות. בשנים האחרונות אף החל לפסל בקרמיקה. הנושאים החביבים עליו היו נופי הקבוץ, מראות מאיטליה, בני אדם, זכרונות ילדות, ודמויות מיתיות וספרותיות כמו דון קישוט, ארלקינו, אורלנדו הזועם של אריוסטו, האביר שאינו קיים של קאלבינו ועוד.

מקור ההשראה העיקרי שלו היה איטליה, על נופיה, בתיה ותרבות הציור שלה ואור השמש הרך שלה. בישראל היתה לו התמודדות קשה עם אור השמש 'האור הקשה, השורף', כדבריו, 'את כל הצבעים'. נוסף על כך הושפע גם מציוריהם של אמנים אחרים, מארצות אחרות, אותם הכיר היטב ולעיתים באופן אישי. הוא לא חדל ללמוד ולחקור ולהכיר עוד ועוד יצירות של סופרים ומשוררים.

האידיאליזם שלו ומחויבותו לציונות הביאו אותו למספר שליחויות בצפון אפריקה ובאיטליה, וגרמו לו לזנוח את הציור, הוא חזר לצייר לעיתים תוך רגשי אשמה. אולם מצד מהותו היה בראש וראשונה ומעל הכל אמן, צייר. כלב קסטל הציג מספר תערוכות בקבוץ ובתנועה הקיבוצית, כמו כן הציג מעבודותיו באילת, בחיפה, תל-אביב, לונדון ותמונותיו תלויות במוסדות הקבוץ הציבוריים'.