Bookmark and Share

הנכם נמצאים בראש האתר.
▲ לפילוח מאגר המידע, פרקים וביבליוגרפיה - הקליקו על אחד המדורים בסרגל העליון.
► הקלקה על הסיווגים מימין תפנה למידע מפולח לפי מדור


 כאן על פני אדמה
'כאן על פני אדמה' רוח התקופה

 

ביבליוגרפיה למדור זה:

ראש האתר אישים

צינוביץ פנחס (פיני) (ציור/פיסול)

אמן. עוסק בתחריט ובציור: מים, אקוורל ואקריליק. היה חבר קיבוץ צובה.
תאריך לידה:   13-09-1943
תאריך פטירה:   03-2007

מקום לידה:      קיבוץ דפנה



קישורים לאתרים:

צינוביץ הוא מהאמנים הבולטים בדור השלישי של אמני התנועה הקיבוצית. נולד ב-13 בספטמבר 1943 בקיבוץ דפנה. כבר בילדותו החל לצייר ולהכין קישוטי תיקים, מפות, עיטורים לעלון של חברת הילדים ועוד. לאחר סיום לימודיו בתיכון התנדב לשירות לפני הצבא ב'חטיבת בני הקיבוץ המאוחד', שם היה אחראי בין היתר על החוג הבינקיבוצי לעיצוב גרפי.

בצבא התנדב לצנחנים ולאחר קורס קצינים עבר לשרת בגולני. בשנת 1965, לקראת סיום השרות, נפצע אנושות במהלך פעילות צבאית. לפציעה היתה השפעה מכרעת על מהלך חייו ועל יצירתו. במהלך חודשי השיקום הגופני והנפשי חזר לצייר והחליט להפוך את התחביב למקצוע. בשנת 1967 למד עיצוב גרפי במכללת תל-חי, ובשנים 1970-1968 למד גרפיקה באקדמיה בצלאל בירושלים.

בשנת 1968 עבר עם משפחתו לקיבוץ צובה שבהרי ירושלים. חלק מזמנו השקיע באמנות וחלק בעבודה בענפי המשק, בעיקר במטעים. בשנת 1972 הקים סטודיו בצובה והחל ליצור תחריטים אשר עסקו בפיגורטיביות, נוף, והפשטה. כבר אז היה ניתן למצוא בעבודות אלו ביטוי למועקות הנפשיות שהתעוררו אצלו עקב הפציעה. בשנת 1979, עבר ליצור באקוורל, אשר שימש לו זירת התנסות בגוף עבודה מעודן יותר ובעל צבעוניות ושקיפות מתונות. בשנת 1985 החל להציג אקוורלים וזכה לביקורת אוהדות. באותה תקופה החל לפתח את סגנונו המזוהה עימו עד היום. ציוריו התאפיינו בנטייה חזקה לצבעים כהים ובשכבות צבע רבות. מאז פנייתו אל המופשט ניתן למצוא בעבודותיו מוטיבים חוזרים של צבעוניות רבה, מילוי שטח הבד כולו ומשיכות מכחול דומיננטיות. מוטיב חוזר נוסף הוא הצבע  השחור שתפס מקום מרכזי ביצירותיו. לכותרות עבודותיו של צינוביץ יש משמעות מיוחדת, והן מוסיפות לציור מימד ספרותי. לא תמיד הכותרת מצביעה על מוטיב ברור ולעיתים קרובות היא מעין שירה המכוונת את המתבונן.

לאחר תערוכת היחיד הגדולה שלו במוזיאון תל אביב בשנת 1993 עבר לעבוד באקריליק ובסגנון המאפיין את עבודתו הבשלה. בחצי השנה שקדמה למותו במרץ 2007 היה מאושפז. בתקופה זו כתב ואייר לנכדיו ספרים קטנים, חלקם מלאי צבעוניות אופטימית. התמימות והחום שעולים מהם, מאפשרים את תפישת מכלול היצירה שלו כמאבק לא פוסק במרה השחורה.

בשנת 1989 זכה בפרס דיסקונט לאמן ישראלי מטעם מוזיאון ישראל. בשנת 2002 זכה בפרס שר המדע, התרבות והספורט לאמן ישראלי. מתוך נימוקי חבר השופטים של הפרס: 'הציור של פנחס צינוביץ מקיים בתוכו פרדוקס מרתק: לכאורה נראית עבודתו הנוכחית כהמשך אינטגרלי של מסורת ההפשטה הלירית מבית מדרשם של אנשי 'אופקים חדשים'. אבל במבט מעמיק יותר מתגלות בציוריו איכויות אנושיות מקוריות, שהן גרסה עצמאית ואוטונומית לחלוטין; 'מקרה ציור' נדיר בשדה האמנות הישראלית העכשווית. הציור של צינוביץ מחזיק איכויות של עוצמה ורגישויות נדירות ומייצר פתרונות ציוריים מפתיעים ואישיים לחלוטין, באופן המקנה לו רלוונטיות, רעננות ומשקל איכותי שמעבר לכאן ולעכשיו של האמנות'.

עבודותיו של צינוביץ הוצגו בתערוכות יחיד רבות: גלריה הקיבוץ, תל-אביב (1975); הגלריה הקטנה, ירושלים (1976); גלריה דוגית, תל-אביב (1978); גלריה לגרפיקה, חיפה (1979); גלריה הקיבוץ, תל-אביב (1983); ציורים - הגלריה לצילום, תל-אביב (1984); ארבע תערוכות בגלריה דביר, תל-אביב (1988-1985); גלריית טובה אוסמן, תל-אביב (1987); גלריה הקיבוץ, תל-אביב (1990); מוזיאון תל-אביב (1993); תערוכות אחדות בגלריה שלוש, תל-אביב (2003-1995); 'ציור בורא', המשכן לאמנות, עין חרוד (2005), 'במלאת 30 למותו', גלריה שלוש, תל-אביב (2007), 'נופי נפש', קיבוץ לוחמי הגטאות (2007), 'ממשיכים להיפגש', בית האמנות, מבשרת ציון (2008), תערוכת מחווה לפיני צינוביץ, גלריה אוסף קופפרמן, קיבוץ לוחמי הגטאות(2007).


ספרים שכתב:

- מה נשמע כרגע בשטח / פנחס צינוביץ’ ; עיצוב הקטלוג: מרטין גביזון.‫ תל-אביב : גלריה שלוש לאמנות עכשווית, 2001
- פנחס צינוביץ’ : ציור בורא / אוצר התערוכה ועורך הקטלוג: יניב שפירא.‫ עין חרוד : משכן לאמנות ע"ש חיים אתר, 2005
- פנחס צינוביץ’ : ציורים 1993-1989. ‬תל אביב : מוזיאון תל אביב, 1993
- פנחס צינוביץ’ - תחריטים של שנות ה-70 / מאמר: טלי תמיר ; עיצוב והפקה: רוני בלוסטוקי.‫ תל-אביב : גלריה בינט, 1996