Bookmark and Share

הנכם נמצאים בראש האתר.
▲ לפילוח מאגר המידע, פרקים וביבליוגרפיה - הקליקו על אחד המדורים בסרגל העליון.
► הקלקה על הסיווגים מימין תפנה למידע מפולח לפי מדור


 כאן על פני אדמה
'כאן על פני אדמה' רוח התקופה

 

ביבליוגרפיה למדור זה:

ראש האתר אישים

דומיני דרורה (ציור/פיסול)

אמנית. עוסקת בפיסול וציור. ילידת קיבוץ מרחביה.
תאריך לידה:   1950
מקום לידה:      קיבוץ מרחביה

,עבודה שהוטצגה בגלריה גורדון , פברואר 2008. צילם: מיכאל יעקובסון,'ירח שחור', 2003,'מלאכית', 1998

קישורים לאתרים:

נולדה בשנת 1950 בקיבוץ מרחביה להורים ממייסדי הקיבוץ. נושא חוויות הילדות בקיבוץ הוא אחד מהנושאים המרכזיים אשר מלווים את עבודתה מראשיתה ועד היום. 

Click to enlarge
עבודה שהוצגה בגלריה גורדון , פברואר 2008.
צילם: מיכאל יעקובסון

בשנת 1972, לאחר שיחרורה מצה"ל, עזבה את הקבוץ ויצאה ללימודי אמנות בחו"ל. היא למדה באוניברסיטת ויסקונסין-מילווקי  בארצות הברית, בקולג' לאמנות בצ'לטנהם בבריטניה ובאקדמיה לאמנות סנט מרטין בלונדון. עבודות שיצרה בתקופת לימודיה עוסקות בנושא העקירה, אותו חוותה כסטודנטית ישראלית בחו"ל וכעוזבת קיבוץ. בתקופה זו התנסתה בשלל טכניקות ובהן ציור, פיסול על גבי ציור, פיסול, מודלים אדריכליים וגאומטריים וכן ביצירת מבנים קונסטרוקטיביים שליוו אותה גם בשנות ה-80.


'ירח שחור', 2003

גם בעבודותיה משנות ה-90 ועד היום ממשיכה דומיני להתייחס לנושאים המיתיים שהעסיקו אותה מראשית דרכה, כך בין השאר עסקה באנדרטאות ובפסלו של יצחק דנציגר 'נמרוד' ועוד. בשנת 2002 הוציאה בשיתוף הצלמת פראנס לבה-נדב את הספר 'כל מקום: נוף ישראלי עם אנדרטה'. ספר זה מסכם פרויקט רחב היקף של צמד האמניות בהן הגישו פרשנות חדשנית לאנדרטאות הרבות הפזורות ברחבי ישראל.

בשנת 1980, לאחר סיום לימודיה וחזרתה לישראל, הצטרפה לסגל ההוראה ב'בצלאל', בו היא חברה בכירה עד היום. במסגרת תפקידה לימדה אלפי תלמידים פיסול, ציור, תולדות האמנות הישראלית ועוד. עבודותיה הוצגו בתערוכות יחיד ובתערוכות קבוצתיות בגלריות ומוזיאונים שונים בארץ ובחו"ל. כיום דרורה דומיני חיה ויוצרת בתל אביב.


'מלאכית', 1998

פרסים שבהם זכתה:
1981: פרס שר החינוך והתרבות.
1987: פרס היצירה, קרן התרבות אמריקה-ישראל.
1989: פרס בנק דיסקונט לאמן ישראלי צעיר, מוזיאון תל אביב לאמנות.
1991: פרס שר החינוך לאמנויות פלסטיות.
1989: קרן ארטור גולדרייך, בצלאל / קרן תל אביב לתרבות וספרות ע"ש י. רבינוביץ' (עבור מחקר אנדרטאות תקומה בישראל).
1999: פרס עידוד היצירה, משרד התרבות והספורט.
2001: פרס מאיר דיזנגוף לאמנות פלסטית, עיריית תל אביב-יפו.

בשנת 2007 זכתה בפרס שר המדע, התרבות והספורט. נימוקי השופטים מבטאים את ייחודה בשדה האמנות הישראלי: 'עשייתה האמנותית של דרורה דומיני, פסלת רבת־מוניטין והישגים, מתאפיינת ביכולת התחדשות מתמדת, בפיתוח חומרים לא שגרתיים וביצירת דימויים טעונים.... מקורותיה של דומיני בקיבוץ מרחביה מטעינים את עיסוקה בסמלי התרבות הישראלית ובקשר שבין יחיד וקבוצה, בין דימוי להיסטוריה ובין מציאות למיתוס...'.

בשנת 1998 השתתפה בתערוכה הקבוצתית 'שבת בקיבוץ' במוזיאון ע"ש אורי ורמי נחושתן (אוצרת: טלי תמיר). שנים אחרי עזיבתה את הקיבוץ חוזרת דומיני ביצירותיה אל קיבוצה. 'דרורה דומיני יצרה מפגש מקביל בין דמויות האבן בפיסול הגותי (המאות ה-14-13) לבין דמויות המייסדים של מרחביה, הקיבוץ שבו נולדה: שתי קבוצות אחידות של פורטרטים, האחת מתוך ספר ישן שנרכש בחנות יד שניה ומכיל צילומי פסלים מימי הביניים המאוחרים, והשניה קבוצת מייסדי הקיבוץ שנתקבעו בזיכרונה כדמויות מאובנות חסרות חיים. לאחר שנים רבות של ניכור מוחלט בינה לבין ה'מייסדים', שעליהם נמנים גם הוריה, שימשו לה דמויות האבן המדיבאליות מאי שם – נשים קלועות צמות ועגולות לחיים, גברים חלומי מבט - כמטאפורה מגשרת שאיפשרה לה לשוב ולהתבונן ב'אנשי האבן' מן העמק ולנסות לפענח את יחסה אליהם' (טלי תמיר: 'שבת בקיבוץ',  1998).

גם בתערוכה 'לינה משותפת' (2005, אוצרת: טלי תמיר), שהתקיימה בבית הלנה רובינשטיין בתל-אביב, קיימה דרורה דומיני חשבון נפש עם האידיאולוגיה הקיבוצית. המיצב 'אופק גבות', הגבות השעירות, הן פרט מזיכרונות הילדות של האמנית. הגבות שהיו תלויות בחדר האוכל הקיבוצי כחלק מדיוקנו של סטאלין מאזכרות גם את גבותיו של מאיר יערי חבר קיבוצה ומנהיג 'השומר הצעיר' ומפ"ם. הגבות מסמלות את האופק הרעיוני, 'את גובה המבט: מורם ומרחיק ראות. זהו המבט האוטופי, עתיר הפתוס החזוני, הרואה את העתיד, אך מחמיץ את ההווה' (טלי תמיר: 'לינה משותפת' 2005).

באפריל 2009 הוצבה עבודה של דומיני, פסל חוצות עשוי ברונזה, לזכר רצח חיים ארלוזורוב על חוף ימה של תל אביב במקום שבו נרצח.


ספרים שכתב:

- פסלים 1990-1993 / דרורה דומיני ; אוצרת: אלן גינתון. ‬תל-אביב : מוזיאון תל-אביב לאמנות, 1993
- כל מקום : נוף ישראלי עם אנדרטה / דרורה דומיני, פראנס לבה-נדב; עורך: מאיר ויגודר. ‬‫תל-אביב : חרגול, 2002 ‬ ‬