Bookmark and Share

הנכם נמצאים בראש האתר.
▲ לפילוח מאגר המידע, פרקים וביבליוגרפיה - הקליקו על אחד המדורים בסרגל העליון.
► הקלקה על הסיווגים מימין תפנה למידע מפולח לפי מדור


 כאן על פני אדמה
'כאן על פני אדמה' רוח התקופה

 

ביבליוגרפיה למדור זה:

ראש האתר אישים

גומפל מרדכי (ציור/פיסול)

אמן. עסק בציור, רישום, פיסול, מוזאיקה וקולאז'ים. בשנים 1949-1939 היה חבר קיבוץ שדה נחום.
תאריך לידה:   1912
תאריך פטירה:   07-06-2009

מקום לידה:      למגו, גרמניה
תאריך עליה:   1939


'חנה בשילה' - קולג' 1973,'אייל' - 1970

קישורים לאתרים:

נולד בשנת 1912 בלמגו, גרמניה. בשנים 1936-1934 שהה בפרנקפורט, השתלם בסטודיו היהודי לאמנות 'קולטור בונד' ולמד ציור אצל הצייר היהודי הרמן ליסמן. בשנת 1937 הצטרף להכשרה חקלאית בדנמרק במסגרת תנועת 'החלוץ'. בשנת 1939 עלה לישראל, הצטרף לקיבוץ שדה נחום שבעמק, והיה לרועה צאן. כישוריו האמנותיים התגלו עם הגיעו לקיבוץ. הוא עסק באיור ובהכנת תפאורות לחגים, ותרם תרומה משמעותית למסורת המקומית בשלבי העיצוב הראשונים שלה. בין השאר אייר סרט מצויר לציון שבע שנים לייסוד הקיבוץ (1943).


'אייל' - 1970

גומפל לא הסתגר ב-ד' אמות הסטודיו הקיבוצי שלו ופתח מעגלים רחבים יותר. במקביל לעבודתו כרועה יצר קשר עם האמנים: חיים אתר מעין חרוד, שבו ראה אב רוחני ומודל לחיקוי של אמן קיבוצי, ליאו רוט מאפיקים, שלום סבא והפסל יצחק דנציגר. גומפל ודנציגר שניהם דוברי גרמנית, נהפכו לידידים. גומפל נהג לשהות לעתים קרובות בסטודיו של דנציגר בתל-אביב והיה עד ליצירת פסלו הידוע ביותר של דנציגר 'נמרוד'.

משנת 1939 היה גומפל פעיל בקרב אמני 'הקיבוץ המאוחד' ואירגן סמינר לציירים ופסלים של התנועה בגבעת השלושה, עוד בטרם הוקם הארגון הרשמי של אמני התנועה (ב-1945). דנציגר וחיים אתר הוזמנו להנחות את הסמינר, שהיה נקודת מפנה באשר דנציגר, שהיה שנוי במחלוקת, נשא בו הרצאה על האמנות הכנענית ואילו אתר דיבר על האמנות היהודית בגולה. שתי מגמות קוטביות באותו סמינר שסימנו את קווי העתיד של אמני 'הקיבוץ המאוחד'.

את דרכו הפיסולית התחיל גומפל עוד בהיותו חבר קיבוץ (פסלו הראשון - ראש אישה - 1946). בשנת 1949 עזב את הקיבוץ ובשנים הבאות יצר מספר פסלי אבן בסגנון ארכאי, שבהם ניכרת השפעתו של דנציגר וסגנונו 'הכנעני'. בין יצירותיו בתקופה זאת: 'ראש איל' (1950-1949), 'ציפור' (1951-1950), 'ראש מזרחי' (1952), וכן תבליטים באבן ובעץ. עבודותיו אלה הוצגו בשנת 1954 בתערוכה במוזיאון לאמנות חדישה בחיפה.

בשנת 1953 פנה גומפל לתחום עבודת המוזאיקה והתבליט הארכיטקטוני, שבו עסק ב-20 השנים הבאות. מאז ימי בחרותו, עת התוודע למוזאיקה הלניסטית במוזיאון של ברלין, חלם גומפל להתנסות במוזאיקה ואף החל בעבודה, כאוטודידקט. כשהיה חבר שדה נחום נהג לבקר אתרים ארכיאולוגיים ומוזאיקות ביזנטיות שנחשפו בסביבה (כגון בבית אלפא ובבית שאן). בשנת 1953 החל לעבוד עם פרופסור אורסלי, מומחה בינלאומי מטעם אונסק"ו, בשיקום מוזאיקות ברחבי הארץ, למד היטב את הטכניקה והעמיק במשמעויות הרבות של עבודת המוזאיקה.


'חנה בשילה' - קולג' 1973

בשנת 1955 החל גומפל ליצור יצירות עצמאיות בתחום המוזאיקה ויצר ברציפות עד 1974 יצירות רחבות ממדים שתוכננו כרצפה ('שנים עשר המזלות' בפריז, 1963) או כקיר ('יבול התאנה' בלונדון, 1958), במבנים שונים בישראל ובחו"ל. הוא שילב טכניקות נוספות לפסיפס, כגון סגרפיטו (כיסוי הקיר בטיח רטוב, צביעה וחריטה), תבליטים ביציקת בטון, קירות עשויים מלוחות ברזל חתוכים, תבליטי ברזל ועוד.

תחום המוזאיקה באמנות הישראלית פרח באותן שנים וגומפל היה לאמן המוזאיקה המשמעותי בישראל. הוא פיתח שיטת עבודה יחודית משלו, כולה ידנית, התמקד בגווני האבן המקומית, הטמיע תנועה וביטוי באמצעות חיתוך משתנה של האבן, העמיק במבנה הקומפוזיציה המונומנטלית, בתפיסה הדו-ממדית של הקיר וביסודות הצורה. הוא התרחק מהדימוי הרומנטי של האמן והטמיע בעבודתו את האומנות, המלאכה, כיסוד אתי שיש לו משמעות חברתית. גומפל לא ביקש מעולם תהילה לעצמו ולא ייצר אובייקטים אמנותיים עבור תצוגה מוזיאלית. הוא האמין באמנות המשולבת בחיים, בחברה, אמנות המשפיעה בדרכה הסמויה על סביבתה. 

כחלק בלתי נפרד מתהליך העבודה על המוזאיקה יצר גומפל עבודות בנייר. הוא צייר מראשית דרכו, בצבע מים ובגואש על נייר, עסק בהדפסים בחיתוך-עץ ובקולאז'. העבודה בנייר העלתה ממדים נוספים שלא באו לביטוי בטכניקה התובענית של עבודת המוזאיקה. עבודות הנייר אפשרו ביטוי של עולם אינטימי, סוגסטיבי, עשיר בתנועה פנימית של הנפש. כמו כן, עיצב מדליות בעיקר לחברה הממשלתית למטבעות ומדליות.

בשנת 2002 הוצגה תערוכה רטרוספקטיבית למרדכי גומפל בבית האמנים בירושלים בשם 'פסיפס של חלומות'. בתערוכה, שאצרה גליה בר אור, הוצג מבחר מקיף מעבודותיו בתחומי הפיסול, קולאז'ים, ועבודות על נייר מכל שנות היצירה שלו. באביב 2005 הציג גומפל עבודות חדשות בטכניקת הקולאז' בגלריה טל-אסתר בתל אביב. בשנת 2007 הוצגה תערוכתו 'פסיפס מקומי' בבית האמנות במבשרת ציון, מקום מגוריו מאז שנות ה-60.  ב-7 ביוני 2009 הלך מרדכי גומפל לעולמו והוא בן 97.



ספרים שכתב:

- פסיפס של חלומות / מרדכי גומפל ; [אוצרים: גליה בר אור, תערוכה בישראל וירגן שפלר, תערוכה בגרמניה]. ‬ירושלים : בית האמנים, 2008