למדה במכון אבני, תל אביב (1973-1971) ובאקדמיה בוז'אר שבפריז (1975-1973). במסגרת לימודיה בפריז למדה פיסול מונומנטלי אצל אטיין מארטן ופיסול באבן ועץ אצל קולה מריני. זכתה בפרס ראשון בתערוכה בינלאומית לפיסול מודרני בפריז (1976).

מפסלת בחומרים שונים: אבנים, בזלת, גרניט, מתכת ועץ. הציגה את עבודותיה בתערוכות יחיד בארץ ובחו"ל. משתתפת בתערוכות קבוצתיות  רבות, בין השאר במוזיאון לאמנות מודרנית בפריז וב'גראן פאלה' בפריז. יצרה גני פסלים בהולנד, דנמרק ,ספרד, שוויץ, פולין, ארגנטינה ובישראל. פסלים סביבתיים פרי יצירתה הוצבו בארץ ובחו"ל, ביניהם: 'מעוף' בטכניון חיפה, 'שעון שמש' בהרצליה פיתוח, 'אקיליבריאום' במגדלי תל-אביב, 'שער קיסריה' בקיסריה. פיסלה מאבני בזלת את האנדרטה לזכר יצחק רבין בכיכר רבין בתל־אביב (1998). עיצבה בגן ציבורי בחולון סדרת פסלים בהשראת הסיפור 'הביצה שהתחפשה' של הסופר דן פגיס.

הפסלים שלה הם בחלקם גדולים ומונומנטליים ובחלקם קטנים ואינטימיים. השפעות מילדותה במרוקו ניכרות בפסלים, במיוחד בעבודות המוקדמות יותר שלה שיש בהן אווירה מזרחית, חום ואינטימיות.

על מקורות ההשראה ליצירתה היא מספרת: 'היא באה מכל מקום, אבל קודם כל מתוכי. ממה שאני מרגישה, רואה. הרי כל פסל שאני בונה הוא בעצם אני. בלי רגש והתבטאות אישית, לא הייתי מסוגלת ליצור. האמנות המודרנית נותנת היום כלים שיאפשרו לאמן לבטא רגש מבלי שבכלל יחווה אותו. אצלי זה לא יכול לעבוד כך'.