Bookmark and Share

הנכם נמצאים בראש האתר.
▲ לפילוח מאגר המידע, פרקים וביבליוגרפיה - הקליקו על אחד המדורים בסרגל העליון.
► הקלקה על הסיווגים מימין תפנה למידע מפולח לפי מדור


 כאן על פני אדמה
'כאן על פני אדמה' רוח התקופה

 

ביבליוגרפיה למדור זה:

ראש האתר אישים

אופק (אלג'ים) אברהם (ציור/פיסול)

צייר ופסל. בשנים 1962-1949 התגורר בקיבוץ עין המפרץ.
תאריך לידה:   1935
תאריך פטירה:   1990

מקום לידה:      בורגס, בולגריה
תאריך עליה:   1949


אברהם אופק,משפחת העקידה,פרט מציור קיר 'החלום ושברו' , אוניברסיטת חיפה 1988-1986

קישורים לאתרים:

נולד בשנת 1935 בבורגס בבולגריה. בשנת 1949 עלה לישראל והגיע לקיבוץ עין המפרץ. בקיבוץ התחיל לצייר בהדרכת הצייר אריה רוטמן. בשנת 1954 התגייס לנח"ל, נשלח להדרכה בתנועת 'השומר הצעיר', ושימש כמאייר של עיתוני התנועה. בתקופת חברותו בקיבוץ נטה לציור ריאליסטי על רקע סוציאלי, ולתיאורים של דמויות על רקע נופי הקיבוץ. תערוכה ראשונה משלו (כחבר עין המפרץ) התקיימה במוזיאון העירוני בעכו בשנת 1957. בעקבות הצלחת התערוכה הוזמן להציג ב'בצלאל'.

בשנים 1960-1958 למד באקדמיה לאמנויות יפות בפירנצה במימון מלגה של קרן התרבות אמריקה-ישראל. למד בעיקר אמנות מונומנטאלית (ציורי קיר) ותחריטים. בשנים 1962-1961 נסע ללימודים בספרד. לאחר שובו ארצה עזב את הקיבוץ,  עבר לגור בירושלים, והחל ללמד אמנות ב'בצלאל'. מעמדו באולם האמנות הישראלי התבסס בהדרגה והוא הירבה להציג את עבודותיו בתערוכות יחיד ובתערוכות קבוצתיות בארץ ובחו"ל. בשנת 1968 שהה ב'סיטה דז'אר' פריז. בשנת 1969 ייצג את ישראל בביאנלה של ונציה (יחד עם ישראל הדני). בשנת 1970 עיטר בסדרה של ציורים את אולם התרבות של כפר אוריה. בשנים הבאות ביצע ציורי קיר במבני ציבור נוספים. בשנת 1972 ייצג שוב את ישראל בביאנלה של ונציה. בשנת 1975 הפסיק ללמד ב'בצלאל' וזכה בפרס ירושלים לציור. 

Click to enlarge
משפחת העקידה,פרט מציור קיר 'החלום ושברו' , אוניברסיטת חיפה 1988-1986

בשנת 1976 ייסד יחד עם ישראל אקרמן ומיכאל גרובמן את קבוצת האמנים 'לויתן', אשר שאפה ליצור סגנון לאומי כולל שיתאים לרוחה של ישראל החדשה.באותה השנה הוציאה הקבוצה לאור ספרון תחריטים של אופק. בשנת 1978 החל ללמד בחוג לאמנות באוניברסיטת חיפה. בשנת 1980 התמנה ליו"ר אגודת הציירים והפסלים בישראל. בשנים 1983-1981 שימש כיועץ תרבותי לשגרירות ישראל ברומא. בשנת 1983 חזר לאוניברסיטת חיפה, התמנה לפרופסור-חבר ולימד שם עד לפטירתו בשנת 1990.

לאברהם אופק היה סגנון אומנותי ייחודי שלא הושפע מאופנות זמניות. עולם הנושאים ביצירותיו השתנה במהלך השנים, אולם מאז ראשית דרכו בלטו ביצירתו יסודות סגנוניים משותפים. יסודות אלה המאפיינים את מרבית היצירות הינם: אלמנט הרישום הקווני, שאותו רכש ממורו אריה רוטמן בשנות ה-50, האלמנט האנושי של בית, ישוב ומשפחת האדם וכן אלמנט הנוף.

אופק המציא שפה ייחודית של סמלים ושילב בעבודותיו מוטיבים רבים מן היהדות. עיקר התמחותו הייתה ציורי קיר ובהם ראה את פסגת יצירתו. היצירה של אופק חריגה במגוון הטכניקות בהן יצר, ביניהן רישום, ליטוגרפיה, תחריט, גואש, שמן, חיתוכי לינול, וכן פיסול באבן, בברונזה, בעץ, בפח, בקרטון ובבד. אופק הרבה לעסוק בדמויות אדם, משפחה ובית.

תערוכות:
1972 - המוזיאון היהודי בניו יורק.
1978 - תערוכה של קבוצת האמנים 'לויתן', בית אורי ורמי נחושתן, אשדות יעקב.
1980 - תערוכה בגלריית ג'ולי מ., תל-אביב.
1986 - תערוכה רטרוספקטיבית, משכן לאמנות, עין חרוד.
1988 - תערוכה במוזיאון הרצליה.

עבודות במבני ציבור:
1970 - ציור קיר בבית העם בכפר אוריה.
1972 - ציור קיר בבית הדואר בירושלים.
1973 - בבית הספר ע"ש אגרון בירושלים.
1976 - ציור קיר בספריה האוניברסיטאית בתל-אביב.
1988 - פסל במוזיאון הפתוח בתפן.
1988 - פסל בגן הפסלים במוזיאון הרצליה.

'אברהם אופק אהב לעבוד, הוא אהב אנשים. תמיד העדיף לעבוד למען החברה. אם היה מתאפשר לו לצייר ציורי קיר גדולים היה מוותר בקלות על הבדים. להבנתו ותפישתו, הציור הוא למען הכלל, הציור במקומות ציבור הוא העיקר, זו הייתה דרך חייו' (מתוך שיחה של יובל דניאלי עם תלמה אופק - 30.12.1990).



ספרים אודותיו:

- אברהם אופק : מקיר לקיר / רותי גל - אוצרת. ‬תפן : מוזיאון הפתוח, 2003
- אברהם אופק : אשמורת אחרונה : ציורי הגואש האחרונים. ‬ ‫ חיפה : הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה, 1991‬
- אברהם אופק : הדפסים. ירושלים : סדנת ההדפס, 1990
- רונן, אופק, אברהם אופק / צילומים: אברהם חי, רן ארדה. [תל אביב] : הקיבוץ המאוחד, 1989 ‬
- אברהם אופק: עבודות 1986-1956 / גדעון עפרת. תל-אביב : ספרית פועלים, 1987
- ההולכים אל ההר : אברהם אופק : רישומי עקידה / [עורך ואוצר התערוכה: גדעון עפרת]. ירושלים : בית אבי חי, 2008
- נופי געגוע : מוקדם ומאוחר ביצירתו של אברהם אופק / בעריכת אמיתי מנדלסון.‫ ירושלים : מוזיאון ישראל, 2007