Bookmark and Share

הנכם נמצאים בראש האתר.
▲ לפילוח מאגר המידע, פרקים וביבליוגרפיה - הקליקו על אחד המדורים בסרגל העליון.
► הקלקה על הסיווגים מימין תפנה למידע מפולח לפי מדור


 כאן על פני אדמה
'כאן על פני אדמה' רוח התקופה

 

ביבליוגרפיה למדור זה:

User Login

ראש האתר אישים

נורדאו מקס (שמעון מקסימיליאן זידפלד)

מנהיג ציוני ושותפו של הרצל בהקמת התנועה הציונית, פובליציסט, הוגה דיעות, סופר ופסיכיאטר.
תאריך לידה:   29-07-1849
תאריך פטירה:   23-01-1923

מקום לידה:      פסט, הונגריה



קישורים לאתרים:

נולד בבודפסט, הונגריה, למשפחה אורתודוכסית. קיבל חינוך תורני אך בהמשך התנתק לחלוטין מהדת. למד רפואה באוניברסיטה בפסט ובשנת 1876 הוסמך כרופא. בשנת 1880 התיישב בפריז ועבד שם כפסיכיאטר. החל לעסוק בעיתונות עוד בהיותו סטודנט ושימש בפריז כתב חוץ של עיתונים מגרמניה, מאוסטריה ומארגנטינה. כתב תחת שם העט 'מקס נורדאו' ופרסם מאמרי ביקורת חריפים שעסקו בנושאי חברה, דת, ממשל, תרבות, אמנות וספרות. ספריו שהוקדשו לביקורת על החברה האירופית בת זמנו, צביעותה וניוונה, תורגמו ללשונות רבות, הופצו במליוני עותקים והיתה להם השפעה רבה על המשכילים באירופה ובארצות הברית. חיבוריו המפורסמים ביותר הם : 'השקרים המוסכמים של תרבותנו' (1883), 'פרדוקסים' (1885) ו'התנוונות' (1892). בנוסף לכך כתב רומנים, מחזות, אגדות לילדים, ביוגרפיות, ספרי מסע וספרי פילוסופיה וסוציולוגיה.

במהלך עבודתו העיתונאית, התוודע להרצל, שגם הוא שימש ככתב חוץ בפריז. בדומה להרצל גם הוא הזדעזע מגילויי האנטישמיות בצרפת בתקופת משפט דרייפוס. בסוף שנת 1895 הציג הרצל בפניו את תכניתו לפתרון בעיית היהודים באמצעות הקמת מדינה יהודית. נורדאו נרתם מייד לרעיון והתייצב לימינו של הרצל. להתגיסותה של אישיות אינטלקטואלית כנורדאו לתנועה הציונית היתה חשיבות רבה מבחינה ציבורית. נורדאו רכש אוהדים רבים לציונות בקרב חוגי המשכילים במערב ולנאומים המרשימים שנשא בקונגרסים הציוניים על מצבם של היהודים בעולם ומצוקתם נודעה השפעה רבה. נורדאו ניסח את 'תוכנית באזל', מצעה של התנועה הציונית, שאושר בקונגרס הציוני ה-1 בשנת 1897, והוא שטבע לראשונה את המונח 'בית לאומי'. נורדאו הסתייג מהציונות הרוחנית וראה בה מכשול ליישוב המוני יהודים בארץ ישראל. הוא לא ראה ברעיון 'המרכז הרוחני' של אחד העם פיתרון לבעית היהודים. לדעתו רק הציונות המדינית תוכל להציל את המוני היהודים במרכז אירופה ובמזרחה הנמצאים בסכנה קיומית.

נורדאו שימש סגן נשיא בקונגרס הציוניים שבימי הרצל. בקונגרס הציוני ה-6 בשנת 1903, הגן על 'תוכנית אוגנדה' בשל נאמנותו להרצל , למרות שהתנגד לה עקרונית. בעקבות תמיכתו בתוכנית ניסה סטודנט רוסי ציוני להתנקש בחייו אחרי הקונגרס.

אחרי מותו של הרצל סירב מסיבות אישיות לקבל עליו את נשיאות התנועה, אך שימש כנשיא הקונגרסים הציוניים השביעי עד העשירי. היה מראשי הציונות המדינית והתנגד לפעולות מעשיות בארץ ישראל לפני השגת אישור ותמיכה בינלאומית לכך. בשנות מלחמת העולם הראשונה נאלץ לגלות לספרד ושהותו שם הגבילה את פעילותו המדינית. דרש שהתנועה הציונית תשמור על עמדה נייטראלית במלחמה והתנגד להקמת הגדודים העבריים.

בשנת 1920 עבר ללונדון בהזמנת ההנהגה הציונית החדשה, אך לא מצא שפה משותפת עם ויצמן ועמיתיו. התייחס בספקנות ל'הצהרת בלפור וקרא להעלות מייד לארץ ישראל 600,000 יהודים ממזרח אירופה, במטרה להצילם מסכנה קיומית ולהשיג רוב יהודי בארץ ישראל. ראשי התנועה הציונית דחו את תוכניתו בטענה שאינה מציאותית וישימה. נורדאו המאוכזב חזר לצרפת ועמד שם בראש האופוזיציה בהסתדרות הציונית לוייצמן ולמדיניותו. בשנת 1923 נפטר בפריז. בשנת 1926, על פי צוואתו, הועלו עצמותיו ונטמנו בבית הקברות הישן בתל אביב.


ספרים שכתב:

- כתבים נבחרים (6 כר'). ירושלים : מצפה, תרפ"ט-תר"ץ. ‬
- כתבים ציוניים : בארבעה ספרים. ירושלים : הספריה הציונית, תשט"ו-תשכ"ב.
- שאלת היהודים ופתרונה : מבחר נאומים ומאמרים.‫ ירושלים : המחלקה לעניני הנוער והחלוץ של ההסתדרות הציונית, תש"ך 1960.
- כה אמר נורדוי : לקוטים מנאומיו ומכתביו.‬ ירושלים : אחיעבר, תרפ"ח.
- פרדוכסים : פרקים בתורת הנפש. ‬פיעטרקוב : תושיה, תרס"א 1900.
- אגדות.‫ ברלין : מוריה, תרפ"ג. ‬
- אגדות למכסה.‫ תל אביב : עם עובד, תש"ן 1990.

ספרים אודותיו:

- בנציון נתניהו, חמשת אבות הציונות.‫ תל-אביב : ידיעות אחרונות, 2003.
- מאכס נורדאו : שלושים שנה למותו / פרקים מכתביו ודברי מבוא מאת ב. לוקר וז. שזר. ירושלים : הנהלת ההסתדרות הציונית, תשי"ג.
- מכס איזידור בודנהימר, מקס נורדאו.‫ תל-אביב : אמנות, תרצ"ז 1937.
- נחום סוקולוב, אישים.‫ תל-אביב : שטיבל, תרצ"ה.
- מרדכי בן-עמי, אישי דורנו : דברי זכרונות והערכה.‫ תל-אביב : י.ל. שטיבל, תרצ"ג 1933.
- יוסף נדבה, נואמים מפרסמים בהיסטוריה. תל-אביב : מ. מזרחי, 1964.‬
- יוסף קלוזנר. מניחי היסוד למדינת ישראל : מסות על גדולי-הציונות בדור החולף. ירושלים : אחיאסף, תשט"ו, 1955.‫