למד בקולג' הצרפתי בביירות. הצטרף לתנועה הלאומית הערבית בשנת 1919. ערך עיתון יהודי בערבית 'אל חייאת' שמטרתו היתה לתרום להבנה בין ערבים ליהודים. עלה ארצה בשנת 1927. בתחילה עבד כפועל וכחשמלאי ואחרי כן כעיתונאי וכמרצה על ענייני המזרח התיכון. הצטרף למחלקה המדינית של הסוכנות היהודית ובשנים 1933-1948 עמד בראש המחלקה הערבית של הסוכנות. במסגרת תפקידו קיים קשרים הדוקים עם מדינאים ומנהיגים ערבים מהמזרח התיכון. לאחר הקמת המדינה שימש מנהל מחלקת המזרח התיכון במשרד החוץ בשנים 1950-1949. בשנת 1949 השתתף במו"מ על הסכמי שביתת הנשק עם ירדן ברודוס ובשיחות לוזאן. כיהן כציר ישראל בטורקיה בשנים 1952-1950, כציר ושגריר באיטליה בשנים 1960-1953 וכשגריר ישראל בשווייץ בשנים 1961-1960. בשנת 1961 הצטרף לממשלתו של דוד בן-גוריון כשר הדואר ושימש בתפקיד עד לשנת 1967. כיהן כשר המשטרה בשנים 1969-1967. היה גם חבר בכנסות הששית והשביעית בשנים 1973-1965 מטעם מפלגת העבודה.