בנו של דוד רמז. למד בגימנסיה 'הרצליה' בתל-אביב. הצטרף לארגון ה'הגנה' בשנת 1936. היה חבר בתנועת 'המחנות העולים' ובתום לימודיו בגימנסיה יצא להכשרה חקלאית בגבעת חיים. פעל כשליח בתנועת 'הבונים' בארצות הברית בשנים 1942-1939. בשנת 1942 התנדב לחיל האוויר המלכותי הבריטי ושירת כטייס קרב. אחרי המלחמה נשאר בגרמניה והשתתף בפעילות 'המוסד לעלייה ב'' בשנים 1946-1945. השתחרר מחיל האוויר הבריטי בשנת 1947, חזר ארצה והצטרף לקיבוץ כפר בלום. נקרא על ידי מטה ה'הגנה' להכין תכניות לכח האווירי העתידי. כשהוקם 'שירות האוויר' התמנה לקצין המבצעים ולראש המטה. כשהוקם חיל האוויר היה למפקדו הראשון בדרגת אלוף. שימש בתפקיד זה בשנים 1951-1948. בעקבות חילוקי דיעות עם יגאל ידין על מעמדו של חיל האוויר פרש מהתפקיד. עמד בראש משלחת הרכש של משרד הביטחון בארצות הברית בשנים 1953-1951. שימש כיועץ שר הביטחון לענייני תעופה בשנים 1954-1953. השתחרר מצה”ל בשנת 1954. היה חבר הנהלת 'סולל בונה' בשנים 1959-1954. פעל במסגרת 'מועדון צעירי מפא"י' ונבחר לכנסת השלישית מטעם מפא"י בשנת 1955. בשנת 1957 התפטר מהכנסת אך המשיך להיות פעיל ב'חוג הצעירים' של מפא"י. שימש כמנהל האדמיניסטרטיבי של מכון ויצמן בשנים 1960-1959. היה מנהל המחלקה לשיתוף פעולה בינלאומי במשרד החוץ.השתתף בהקמת רפ"י בשנת 1965. כיהן כשגריר ישראל בבריטניה בשנים 1970-1965. שימש כמנכ"ל רשות הנמלים בשנים 1977-1970 וכיו”ר רשות שדות התעופה בשנים 1981-1977.