עלה ארצה בשנת 1933. היה פעיל ב'מחנות העולים'. בשנת 1937 הצטרף ל'הגנה' ושירת בחיל הנוטרים. היה ממייסדי קיבוץ חמדיה בשנת 1942. בשנת 1944 היה ממקימי 'התנועה  המאוחדת' ו'המשמרת הצעירה' של מפא"י. במלחמת העצמאות שירת בחיל הים בדרגת סגן-אלוף, ושימש כמפקד הראשון של בסיס החיל באילת. בשנת 1949 היה ממקימי 'מועדון צעירי מפא"י' ושימש כמזכירו הראשון. היה ממקימי 'הכפר הירוק' בשנת 1950 ומנהלו הראשון. כיהן כמזכיר מפא"י במחוז תל-אביב בשנים 1952-1955. עבד במרכז 'תנובה'. בשנת 1958 הצטרף למשרד החקלאות, הקים את מועצת הלול ושימש סמנכ"ל לענייני כלכלה. השתתף במשלחת שניהלה את המשא-ומתן עם השוק האירופי המשותף בשנת 1964. נתמנה למנכ"ל 'חברת אשדוד' בשלהי שנת 1964. השתייך לקבוצת 'הצעירים' במפא"י שתמכו בלוי אשכול במאבקו נגד דוד בן-גוריון. נבחר למזכירות מפא"י בשנת 1964 והצטרף להנהגת מחוז תל-אביב. נבחר למועצת עיריית תל אביב בשנת 1965, וכיהן כסגן ראש העיר בשנים 1967-1965. כיהן כמנכ"ל החברה ההסתדרותית 'שיכון עובדים' בשנים 1974-1967. כיהן כחבר כנסת מטעם מפלגת העבודה בכנסות השביעית והשמינית (בשנים 1977-1969). בכנסת השביעית היה חבר בוועדת הכנסת ובוועדת חוקה, חוק ומשפט. בשנת 1972 העביר עם יוחנן בדר מגח"ל חוק שקבע שיטה חדשה לחלוקת עודפי הקולות בבחירות לכנסת , שיטה המכונה 'נוסחת בדר-עופר'. ביוני 1974, לאחר תקופת כהונה קצרה כיו"ר מועצת המנהלים של 'עמידר', התמנה לשר השיכון בממשלת יצחק רבין. למרות שהיה מראשי 'היונים' במפלגה, פעל להקמת קרית ארבע במטרה לקדם את 'תכנית אלון'. בינואר 1977, בעקבות חשדות שהועלו לפיהם היה שותף למעשי שחיתות בחברת 'שיכון עובדים', שלח יד בנפשו.