Bookmark and Share

הנכם נמצאים בראש האתר.
▲ לפילוח מאגר המידע, פרקים וביבליוגרפיה - הקליקו על אחד המדורים בסרגל העליון.
► הקלקה על הסיווגים מימין תפנה למידע מפולח לפי מדור


 כאן על פני אדמה
'כאן על פני אדמה' רוח התקופה

 

ביבליוגרפיה למדור זה:

User Login

ראש האתר אישים

פרס שמעון (פרסקי)

מפעילי מפא"י, מראשי מפלגת העבודה ורפ"י. חבר כנסת, ראש הממשלה, שר הביטחון, שר החוץ, שר האוצר, שר התחבורה והתקשורת, שר לשיתוף פעולה אזורי. חתן פרס נובל לשלום. נשיא מדינת ישראל התשיעי.
תאריך לידה:   02-08-1923
מקום לידה:      וישנייבה, פולין
תאריך עליה:   1934




קישורים לאתרים:

עלה ארצה בגיל 11 והתחנך בכפר הנוער בן-שמן. הצטרף לתנועת 'הנוער העובד' והיה חבר בגרעין שהקים בשנת 1940 את קיבוץ אלומות. בקיבוץ עבד כרפתן, רועה צאן וגזבר. בשנים 1944-1941 שימש כמזכיר תנועת 'הנוער העובד'. אחר כך חזר לקיבוצו ובמקביל השתלב בפעילות של אנשי הדור הצעיר במפא"י.

בשנת 1947 גוייס למפקדה הארצית של ה'הגנה' והופקד על נושאי כוח האדם והרכש. לאחר קום המדינה המשיך למלא את התפקיד במשרד הביטחון. בתחילת 1949 התמנה לתקופה קצרה לראש שירותי חיל הים במשרד. אחרי כן עמד בראש משלחת הרכש של משרד הבטחון בארצות הברית. במקביל למד באוניברסיטת ניו-יורק ובבית הספר למינהל עסקים שליד אוניברסיטת הרווארד. בשנת 1952 שב ארצה ושימש כסגן מנכ"ל משרד הביטחון. בשלהי 1952 התמנה למנכ"ל משרד הביטחון וכיהן בתפקיד שבע שנים. במסגרת תפקידו פעל רבות בתחום הרכש, טיפח את הקשרים הבטחוניים עם צרפת, פעל להקמת הכור הגרעיני בדימונה ופיתח את המחקר הבטחוני ואת התעשיות הבטחוניות, כולל הקמתה של התעשיה האווירית. בתקופה זאת התקרב לדוד בן-גוריון ולמשה דיין.

בשנת 1959 נבחר לראשונה לכנסת הרביעית מטעם מפא"י, וכיהן ברציפות כחבר כנסת במשך 48 שנים. בשנים 1965-1959 כיהן כסגן שר הביטחון, תחילה כסגנו של בן-גוריון, ואחרי כן כסגנו של לוי אשכול. בשנת 1965 פרש יחד עם בן-גוריון ממפא"י והיה ממקימי מפלגת רפ"י. בבחירות לכנסת הששית שנערכו באותה שנה שימש כראש מטה הבחירות של המפלגה, נבחר לכנסת וכיהן כמזכ"ל המפלגה. ערב מלחמת ששת הימים פעל למינויו של דיין לשר הבטחון בממשלת הליכוד הלאומי במקומו של אשכול. בהמשך פעל לחזרתה של רפ"י למפא"י ולהקמתה של מפלגת העבודה. בשנים 1969-1968 כיהן כמזכיר משנה של מפלגת העבודה.

לאחר הבחירות לכנסת השביעית בשנת 1969, התמנה לשר בלי תיק בממשלת גולדה מאיר, הופקד למספר חודשים על משרד הקליטה ובאוגוסט 1970 התמנה לשר התחבורה והתקשורת. לאחר הבחירות לכנסת השמינית, במרץ 1974 התמנה לשר ההסברה. לאחר התפטרותה של מאיר מראשות הממשלה, התמודד עם יצחק רבין על ראשות המפלגה. רבין ניצח והקים ביוני 1974 ממשלה חדשה, שבה התמנה פרס לשר הבטחון. בתקופת כהונתו בתפקיד בוצעה היערכות מחודשת של צה"ל בעקבות מלחמת יום הכיפורים, נחתם הסכם הבינים עם מצרים ונערך מבצע אנטבה. מעבר ליריבות האישית, היו חילוקי דיעות בין פרס לבין רבין בנוגע לגישת ישראל בנושא השטחים. רבין תמך בפשרה טריטוריאלית עם ירדן לפי עקרונות 'תכנית אלון'. פרס, שהיה 'ניצי' יותר בעמדותיו, תמך בגישת ה'פשרה פונקציונאלית' של דיין ובעידוד ההתנחלות בגב ההר. עמדתו של פרס התבטאה בפשרה שאליה הגיע עם מתנחלי 'גוש אמונים' בסבסטיה.

באפריל 1977, לאחר התפטרותו של רבין מראשות הממשלה, נבחר פרס ליו"ר המפלגה, ועמד בראש רשימת 'המערך' בארבע מערכות הבחירות הבאות לכנסת (בשנים 1977, 1981, 1984 ו-1988). בשנת 1977 ניצח 'הליכוד' בבחירות לכנסת ('המהפך'), ופרס הנהיג את 'המערך' באופוזיציה עד לשנת 1984. במהלך תקופה זו השקיע מאמצים רבים בשיקום מפלגת העבודה ותמך בהסכמי השלום עם מצרים. בשנת 1978 נבחר לסגן נשיא האינטרנציונל הסוציאליסטי, ומילא תפקיד פעיל בארגון במהלך שנותיו באופוזיציה.

בבחירות לכנסת בשנת 1984 ניצח 'המערך' במנדטים אחדים את 'הליכוד'. בממשלת האחדות שהוקמה כיהן פרס ברוטציה כראש הממשלה במחצית הראשונה של הקדנציה (1986-1984). בתקופה זו הנהיג תוכנית כלכלית לבלימת האינפלציה, צימצם את נוכחות צה"ל בלבנון לרצועת הביטחון וניסה לכנס ועידה בינלאומית לפתרון הסכסוך הישראלי-ערבי. במחצית השניה של הקדנציה (1988-1986) שימש כממלא מקום ראש הממשלה ושר החוץ בממשלת יצחק שמיר, והתחזקה נטייתו המדינית לכיוון ה'יוני'.

בבחירות לכנסת ה-12 בשנת 1988 ניצח 'הליכוד' ובממשלת האחדות שהקים שמיר שימש פרס כממלא מקום ראש הממשלה ושר האוצר. במרס 1990, אחרי ששמיר דחה יוזמה יוזמה אמריקאית לניהול משא ומתן עם הפלסטינאים, הביא פרס להפלת הממשלה בהצבעת אי אימון בכנסת, אך לא הצליח להקים ממשלה חלופית. אחרי ששמיר הקים ממשלת ימין צרה חדשה חזר 'המערך' לאופוזיציה.

בשנת 1992 ניצח רבין את פרס בהתמודדות על ראשות מפלגת העבודה, הוביל את המפלגה לניצחון בבחירות לכנסת ה-13 והקים ממשלה בראשותו. למרות היריבות רבת השנים הצליחו רבין ופרס להתגבר על משקעי העבר ולקיים שיתוף פעולה פורה בממשלה. פרס התמנה לשר החוץ ולממלא מקום ראש הממשלה. במסגרת תפקידו ניהל מגעים חשאיים עם אנשי אש"ף, שהובילו לחתימת הסכמי אוסלו בשנת 1993. במהלך אותה שנה השתתף במגעים בין ישראל לירדן שהובילו לחתימת הסכם שלום עם ירדן. על פעילותו לקידום השלום קיבל פרס בדצמבר 1994 את פרס נובל לשלום, יחד עם יצחק רבין ויאסר ערפאת. בנובמבר 1995, לאחר רצח רבין, הקים פרס ממשלה חדשה שבה כיהן כראש הממשלה ושר הביטחון. בתקופה זו התמודד עם פיגועי טרור קשים וניהל את מבצע 'ענבי זעם'.

במקביל לבחירות לכנסת ה-14 במאי 1996 נערכו לראשונה בחירות ישירות לראשות הממשלה. בבחירות אלו נוצח פרס בהפרש קטן על ידי נציג הליכוד בנימין נתניהו. באותה שנה הקים פרס, בהתאם לחזון שלו על 'מזרח תיכון חדש' את 'מרכז פרס לשלום', שפועל לקידום השלום בין ישראל ושכנותיה באמצעות שיתוף פעולה ופיתוח כלכלי-חברתי. ביוני 1997 בחר פרס שלא להתמודד על ראשות מפלגת העבודה ואהוד ברק נבחר לתפקיד יו"ר המפלגה. בבחירות לכנסת ה-15 במאי 1999 הוצב פרס במקום השני ברשימת 'ישראל אחת' והתמנה לשר לשיתוף פעולה אזורי בממשלת ברק. בשנת 2000 התמודד על תפקיד נשיא המדינה, אולם בהצבעה בכנסת נבחר משה קצב.

אחרי התפטרותו של ברק מראשות הממשלה והפסדו בבחירות המיוחדות לראשות הממשלה בפברואר 2001 מונה פרס ליו"ר הזמני של מפלגת העבודה. בממשלת האחדות האחדות שהקים אריאל שרון במארס 2001 כיהן פרס בתפקיד סגן ראש הממשלה ושר החוץ. בעקבות פרישת מפלגת העבודה מהקואליציה בנובמבר 2002 התפטר פרס מהממשלה. לאחר כשלון מפלגת העבודה בראשות עמרם מצנע בבחירות לכנסת בשנת 2003 והתפטרותו של מצנע מראשות המפלגה נבחר פרס שוב ליו"ר זמני של מפלגת העבודה.

בינואר 2005 הצטרפה מפלגת העבודה לממשלת שרון, במטרה להבטיח את ביצועה של תכנית ההתנתקות. פרס התמנה לתפקיד המשנה לראש הממשלה. בנובמבר 2005 התמודד על הנהגת מפלגת העבודה, אולם עמיר פרץ נבחר ליו"ר המפלגה. בהוראתו של פרץ התפטר מהממשלה יחד עם שרי מפלגת העבודה האחרים. כעבור שבועות אחדים פרש ממפלגת העבודה והצטרף למפלגת 'קדימה' בראשות שרון. בבחירות לכנסת ה-17 במרס 2006 הוצב במקום השני ברשימת המפלגה, נבחר לכנסת והתמנה למשנה לראש הממשלה ולשר לפיתוח הנגב והגליל והפיתוח הכלכלי אזורי בממשלת אהוד אולמרט.

ביוני 2007 התמודד פרס בשנית על תפקיד נשיא המדינה ובהצבעה בכנסת גבר על המתמודדים האחרים. ב-15 ביולי 2007 הושבע לתפקיד נשיא המדינה התשיעי.

you1_z1womlIi3Fs_you2_z1womlIi3Fs_you3
שמעון פרס, סרט משנת 1963 (צרפתית).


נאומו של שמעון פרס בטקס השבעתו לנשיא התשיעי של מדינת ישראל ב-15 ביולי 2007.


ספרים שכתב:

- 'בראשית חדשה'. תל-אביב : זמורה-ביתן, תשנ"ח, 1998 ‬
- 'גם בחיל וגם ברוח : קוים לדמותו של דוד בן-גוריון'.‫ עם עובד : תל-אביב, תשל"ה 1974
- 'יומן אנטבה'. תל-אביב : עידנים, תשנ"א 1991
- 'יומן קריאה : מכתבים לסופרים'.‫ תל אביב : ידיעות אחרונות, 1994 ‬
- 'כעת-מחר' / בהשתתפות חגי אשד. ירושלים : ספרי מבט, 1978
- 'השלב הבא'.‫ תל אביב : עם הספר, 1965
- 'לך עם האנשים : שבעה דיוקנאות'. ירושלים : עידנים, 1978
- 'המזרח התיכון החדש : מסגרת ותהליכים לעידן השלום' / בהשתתפות אריה נאור. בני-ברק : סטימצקי, 1993
- 'עם הרצל לארץ חדשה'. תל-אביב : זמורה-ביתן, תשנ"ט, 1999
- 'קלע דוד'. ירושלים : ויידנפלד וניקולסון, תש"ל
- 'השלב הבא'. תל אביב : עם הספר, 1965 ‬

ספרים אודותיו:

- מיכאל בר-זוהר, 'כעוף החול : שמעון פרס - הביוגרפיה'. תל-אביב : ידיעות אחרונות, 2006 ‬
- אורלי אזולאי-כץ, 'האיש שלא ידע לנצח : שמעון פרס במלכודת סיזיפוס'. תל-אביב : ידיעות אחרונות - ספרי חמד, 1996
- מתי גולן, 'פרס'.‫ ירושלים ותל-אביב : שוקן, (תשמ"ב 1982)
- חיים משגב, 'לא אותו הים : שיחות עם שמעון פרס'. ‬בני ברק : ספרית פועלים, תשס"ד 2004
- רפאלה בילסקי בן חור, 'לצד שמעון : בין הטוב ביותר לבין חביב הסקרים - סיפורו של מאבק'. ‬תל אביב : דביר, תשנ"ב 1992 ‬
- 'שמעון פרס : על פני חיים רבים' / עורכת ראשית: עליזה ציגלר. (תל-אביב) : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, (2003) ‬
- מיכאל קרן, 'מקצוענים נגד פופוליזם : ממשלת פרס 1984-1986'. ‫ תל-אביב : רמות, תשנ"ו 1996