נולד ב-17 באפריל 1928 בתל-אביב. גדל בבן שמן וברחובות. למד בבית הספר היסודי 'גאולה' ובבית הספר הריאלי בחיפה. היה פעיל בתנועת 'הצופים' ושימש רכז ארצי של התנועה. נמנה עם מייסדי קיבוץ בארי והשתתף בעליה לקרקע במסגרת עליית 11 הנקודות בנגב באוקטובר 1946.

במלחמת העצמאות שירת בפלמ"ח. בשנים 1952-1950 היה חבר הוועד הפועל של ההסתדרות הכללית. למד באוניברסיטה העברית היסטוריה כללית, כלכלה וסוציולוגיה וסיים לימודים לתואר מוסמך. בעקבות הפילוג בתנועת 'הקיבוץ המאוחד' עבר להתגורר בקיבוץ חצרים. היה ממקימי 'בית ברל', לימד שם סוציולוגיה וניהל את המוסד בשנים 1957-1955. היה חבר במוסדות שונים של 'איחוד הקבוצות והקיבוצים', של מפא"י ושל ההסתדרות הכללית. בשנת 1957 נמנה עם מקימי 'חוג הצעירים' במפא"י. 

כיהן כחבר כנסת מטעם מפא"י ומפלגת העבודה בכנסות הרביעית עד התשיעית (בשנים 1961-1960 ו-1979-1964). בכנסת הששית היה חבר בוועדת חוקה, חוק ומשפט. בכנסת השביעית היה חבר בוועדת חוץ וביטחון ובוועדת השירותים הציבוריים. בשנים 1972-1964 כיהן כסגן שר החינוך והתרבות ושימש כיו"ר הוועדה הציבורית לענייני תנועות הנוער. בשנים 1974-1972 כיהן כמזכ"ל מפלגת העבודה. בשנים 1977-1974 כיהן כשר החינוך והתרבות, ובמסגרת תפקידו הפעיל יום לימודים ארוך בבתי ספר בעיירות פיתוח ואזורי מצוקה. בשנים 1979-1977 היה יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט.

לאחר פרישתו מהכנסת שימש בתפקידים ציבוריים רבים, בהם מזכיר התק"ם (בשנים 1989-1985), יו"ר תנועת העבודה הציונית העולמית (בשנים 2002-1992), יו"ר 'מוסד ביאליק', יו"ר 'יד טבנקין', יו"ר 'בית יציב', סגן יו"ר הוועד המנהל של אוניברסיטת בן גוריון בנגב ויו"ר חבר הנאמנים של קרן ראש הממשלה לסופרים.

חתן פרס ישראל לשנת 2010 בתחום 'מפעל חיים'. בנימוקים למתן הפרס נכתב כי  'הוא לא זנח בשום שלב בחייו את פיתוח מוסדות החינוך, התרבות והמדע ושימש מופת לחלוציות. גם לאחר פרישתו מהחיים הפוליטיים חזר להוראה ולחינוך, וממשיך עד היום בתרומתו רבת ההיקף בכל תחומי החינוך'.