בנו של הסופר והעסקן הציוני מרדכי בן הלל הכהן. עלה ארצה בשנת 1907 ולמד בגימנסיה 'הרצליה'. במלחמת העולם הראשונה שירת כקצין בצבא העות'מאני. בשנים 1923-1919 למד כלכלה בבית-הספר לכלכלה בלונדון. חזר ארצה ונתמנה למנהל ב'משרד לעבודות ציבוריות ותכנון', שהפך לימים ל'סולל בונה'. נשאר בהנהלת 'סולל בונה' עד סוף שנות החמישים ונמנה על בכיריה. במקביל היה פעיל ב'אחדות העבודה' ובמפא"י. מילא תפקידים שונים במוסדות של ההסתדרות הכללית, ב'כנסת ישראל', בארגון ה'הגנה' ובקהילה היהודית בחיפה עיר מגוריו. היה בעל קשרים טובים עם הממשל הבריטי ועם מנהיגי הציבור הערבי בצפון הארץ. היה מראשי מפעל 'גדר הצפון'. התיידד עם צ'רלס אורד וינגייט וסייע לו ביצירת הקשרים עם ה'הגנה'. בתקופת מלחמת העולם השנייה היה איש הקשר בין ארגון ה'הגנה' למודיעין הבריטי ומביתו פעלה תחנת רדיו מטעם 'צבא צרפת החפשית' ששידרה תעמולה לכוחות וישי בסוריה ובלבנון. בשנת 1946 ב'שבת השחורה' נעצר עם ראשי היישוב האחרים. בקרבות לשחרור חיפה במלחמת העצמאות, למרות קריאתו לתושבים הערביים שלא לעזוב את העיר, רובם ברחו והפכו לפליטים. לאחר קום המדינה, נטל  חלק בפעילות הפוליטית. היה חבר מועצת העיר חיפה וסגן ראש העיר. כיהן כחבר כנסת מטעם מפא"י ו'מפלגת העבודה' בשש הכנסות הראשונות בשנים 1969-1949 (למעט הפסקה בשנים 1955-1953). שימש כיו"ר ועדת חוץ ובטחון בכנסות השנייה עד הששית וכן היה חבר בוועדת הפנים. בשנים 1955-1953 היה ציר ישראל בבורמה וניסה ליצור קשרים דיפלומטיים עם סין. הירבה להשתתף במשלחות לעצרת האו"ם ולאיגוד הבין-פרלמנטרי. היה נשוי לסופרת והעיתונאית ברכה חבס ובעל קשרי משפחה עם רבים מראשי היישוב.