פעיל בארגון הנוער הציוני 'בני התחייה' בפינסק. למד בסמינר למורים עבריים 'תרבות' בווילנה. היה פעיל ב'צעירי-ציון' וב'החלוץ' בווילנה. עלה ארצה בשנת 1924. הצטרף ל'קבוצת פינסק' בירושלים. עבד בייבוש ביצות במגדיאל ועין-גנים. היה ממייסדי קיבוץ גבת בשנת 1926. שימש במשך שנים כמזכיר הקיבוץ ומרכז המשק. פעילותו הציבורית החלה במוסדות 'הקיבוץ המאוחד'. התמחה בנושאי כלכלה חקלאית. היה פעיל ב'כופר הישוב' בשנת 1939. שימש כמרכז ועדת המשק וחבר המזכירות של 'הקיבוץ המאוחד' בשנים 1945-1941. עמד בראש ועדת המשק של 'המרכז החקלאי' בשנים 1949-1945 והשתתף בתכנון ההתיישבות החדשה. עם הקמת המדינה הצטרף להנהלת משרד החקלאות וכיהן כמנכ"ל בשנים 1958-1950. בעקבות הפילוג בתנועה הקיבוצית הצטרף למייסדי קיבוץ יפעת בשנת 1954 וקבע שם את ביתו. שימש מזכיר 'איחוד הקבוצות והקיבוצים' בשנים 1963-1959. היה ממקימי 'ברית התנועה הקיבוצית' והמזכ"ל הראשון שלה בשנים 1964-1963. במקביל היה חבר במוסדות מרכזיים של מפא"י, תנועת העבודה והתנועה הקיבוצית. השתתף כציר בקונגרסים הציוניים. היה חבר בהנהלות של 'מקורות' ו'הבנק לחקלאות' ומילא תפקיד פעיל בגופים פיננסים-משקיים נוספים. בשנת 1964 התמנה לשר החקלאות וכיהן בתפקיד עד לשנת 1974. בשנים 1970-1974 שימש גם כשר הפיתוח. היה חבר כנסת מטעם המערך בכנסת הששית (בשנים 1966-1965) ובכנסת השביעית (בשנים 1973-1969). היה מקורב לגולדה מאיר בתקופה שבה כיהנה כראש הממשלה. נחשב לאיש ביצוע מעולה שתרם רבות להתבססות החקלאות הישראלית. פעל להרחבת התיישבות בבקעת הירדן. יזם הקמתה של 'חברת כימיקלים לישראל', במסגרת תפקידו כשר הפיתוח, ושימש כיו"ר מועצת המנהלים של החברה בשנים 1982-1974. שימש יו”ר הוועדה הבין-תנועתית להתיישבות חדשה משנת 1974. חתן פרס ישראל לשנת 1982 על תרומה מיוחדת לעבודה ולתעשייה.