בן למשפחה יהודית איטלקית עתיקה ומיוחסת. מגיל צעיר עסק בכתיבה ספרותית של יומנים, רומנים, שירים ומחזות ובתרגומים מלטינית. גדל על מסורת יהודית ליברלית ותרבות אירופית. בגיל 17 התקרב לציונות, היה ממייסדי ארגון נוער ציוני-סוציאליסטי בשם 'עבודה' ושימש כמזכירו. באוגוסט 1923 השתתף בקונגרס הציוני ה-13 בקרלסבאד. בשנת 1925 סיים את לימודיו באוניברסיטת רומא וקיבל תואר דוקטור לפילוסופיה. למרות התנגדותו למשטר הפשיסטי, התגייס לשירות חובה בצבא האיטלקי ועבר בהצטיינות קורס קצינים.
בפברואר 1927 עלה לארץ ישראל. עבד בפרדסי רחובות ושם התחבר
לפלוגת 'הקיבוץ המאוחד' אשר ייסדה בשנת 1928 את קיבוץ גבעת ברנר. גייס כספים לרכישת אדמות הקיבוץ ושימש בגבעת ברנר כגזבר ומזכיר. במקביל, עסק בפעילות ציבורית בהסתדרות ובמפא"י. באפריל 1931 נסע לגרמניה לשנה בשליחות 'החלוץ' ועסק בארגון העליה לארץ ישראל. לאחר עליתו של היטלר לשלטון בגרמניה בינואר 1933, נשלח לגרמניה, שם פעל בארגון העליה מגרמניה, במפעל ה'העברה' והיה ממייסדי עליית הנוער'. בסתיו 1934 שב לגבעת ברנר והשתלב בפעילות הקיבוצית. באוגוסט 1935 השתתף בקונגרס הציוני ה-19 בלוצרן שבשווייץ. בתחילת 1936 יצא לשנה לארצות הברית בשליחות 'החלוץ'. בנובמבר 1938 נסע למצרים לארבעה חודשים בשליחות 'קרן היסוד'.
סרני דגל בפציפיזם ובמשך כל השנים חתר להבנה
עם הערבים, קשר קשרים עם הכפרים השכנים לגבעת ברנר ובתקופת מאורעות 1939-1936 ביצע את תורנויות השמירה שלו ללא נשק. בפברואר 1940, לאחר פרוץ מלחמת העולם השניה, נשלח מטעם הסוכנות לאירופה במטרה לגייס כספים ל'קרן היסוד' ולפעול בנושא העליה. במאי 1940, בעקבות פלישת הגרמנים להולנד וצרפת, שב לארץ ישראל. בספטמבר 1940 נשלח מטעם שירותי הביון הבריטיים למצרים ועסק שם בתעמולה אנטי
פאשיסטית בקרב אזרחים ושבויי
מלחמה איטלקים. בעקבות הפרעות ביהודי בגדאד ביוני1941, נשלח לעיראק על ידי המוסד לעליה ב'. במסווה של נציג 'סולל בונה' שהה בעיראק עד מאי 1943 ופעל במחתרת בארגון הנוער היהודי ובהכנתו לעליה.
לאחר שובו לארץ ישראל השתתף במגעים עם הבריטים להקמת יחידת צנחנים ארצישראליים במסגרת הצבא הבריטי, במטרה לשלחם לאירופה הכבושה. עסק בארגון היחידה, ובפברואר 1944 נשלח למצרים מטעם המוסד לעליה ב' כדי ללוות את הצנחנים שהתאמנו שם. למרות גילו ומעמדו, התנדב גם הוא לצנוח בצפון איטליה, כדי לחבור לפרטיזנים ולארגן את היהודים שנותרו שם. באפריל 1944
עבר קורס צניחה, וב-15 מאי 1944 יצא לצניחה באזור פרארה, בשטח שבשליטת הפרטיזנים. בשל
טעות בניווט הוצנח באזור שבשליטת הגרמנים ונפל בשבי. בתחילה נלקח למחנה שבויים בגרמניה, אחר כך לחקירות בצפון איטליה. באוקטובר הועבר למחנה הריכוז דכאו ושם נרצח ב-18 בנובמבר
1944. בבית הקברות הצבאי בהר הרצל הוצבה לזכרו מצבה בחלקת
צנחני היישוב שנפלו במלחמת העולם השניה במילוי תפקידם.