נולד בארצות הברית, בוגר אוניברסיטת הרווארד במשפטים. מונה על-ידי הנשיא וילסון בשנת 1916 לשופט עליון (היה היהודי הראשון שמונה למשרה רמה זו).
משנת 1910 היה פעיל בתנועה הציונית בארה"ב . במהלך מלחמת העולם הראשונה היה למנהיגה הבולט של יהדות ארצות-הברית ופעל רבות להרחבת התנועה הציונית והפיכתה לתנועה המונית. ביקר בארץ-ישראל בשנת 1919 והשתתף בועידת לונדון בשנת 1920 כראש משלחת ציוני ארה"ב. במהלך ועידה זו התגלע ויכוח בינו לבין חיים ויצמן בשאלת הדרך והאמצעים להגשמתה של הציונות. בראנדייס ראה ביוזמה הפרטית ציר מרכזי לפעולה ציונית בארץ וכוח עיקרי להשגת השקעות וליצירת פעיעלות כלכלית בארץ. כמוכן הוא התנגד לפעילות הציונית בהנהגתו של חיים ויצמן. בעקבות מחלוקת זו התפטר בראנדייס מן ההנהלה הציונית, עימו פרשו רבים מן המנהיגים הבולטים בציונות ארה"ב. עם זאת נותר בראנדייס תומך במפעל הציוני וריכז את עיקר תמיכתו בפעילות כלכלית בארץ. תומכיו פעלו להקמתן של 'החברה הכלכלית הארצישראלית' וה'בנק המרכזי למוסדות קואופרטיביים'.
על שמו נקראו בארץ היישובים 'עין השופט', ו'כפר בראנדייס' .