בן למשפחה משכילה ומבוססת. קיבל חינוך מסורתי וכללי. הצטרף לאגודת 'פועלי ציון' בגרודנה. בשנת 1904 עלה ארצה יחד עם אחיו ישראל שוחט והיה מראשוני העולים של העלייה השניה. עבד כפועל חקלאי בפתח תקווה והיה מראשי הלוחמים למען 'כיבוש העבודה'. בשנת 1905 היה ממייסדי מפלגת 'הפועל הצעיר', היה ממעצבי דרכה והמטיפים הנמרצים להגשמה עצמית. חיבר יחד עם שלמה צמח את המצע הראשון של המפלגה ואת תקנותיה. בשנת 1906 עלה לגליל ועבד בחוות סג'רה. ייצג את 'הפועל הצעיר' בקונגרס הציוני ה-8 בהאג בשנת 1907. באותה שנה היה ממקימי ארגון 'החורש', חיבר את תקנות הארגון והיה ממנהיגיו. בשנת 1909 השתתף בהקמת 'לגיון העבודה'. היה מחברי קבוצת הכיבוש של אום ג'וני בשנים 1910-1909 וקבוצת הכיבוש של פולה (מרחביה) בשנים 1911-1910. בתקופת שהותו במרחביה השתתף בהקמת הסתדרות הפועלים החקלאים בגליל. בשנת 1912 נישא לחנה מייזל, מייסדת חוות העלמות בכינרת. בשנת 1913 ייצג שוב את 'הפועל הצעיר' בקונגרס הציוני ה-11 בווינה.

אחרי מלחמת העולם הראשונה היה ממייסדי הסתדרות העובדים ולוחם נמרץ לכיבוש העבודה ולהנהגת עבודה עברית. היה מהוגי רעיון מושב העובדים וממייסדי נהלל שבה חי עד יומו האחרון. התנגד לאיחוד בין 'הפועל הצעיר' ל'אחדות העבודה' אך היה חבר מפא"י מהקמתה למרות שפרש מפעילות פוליטית והקדיש את זמנו לכתיבה פובליציסטית ולכינוס ופרסום כתבי אבות תנועת העבודה.