למדה בבית מדרש למורים בעיראק בבגדאד. היתה פעילה בתנועת 'החלוץ' המחתרתית בעיראק ונאסרה בעקבות פעילותה. עלתה ארצה בשנת 1947 ואחרי הכשרה בקיבוץ שדה נחום היתה ממייסדי קיבוץ נווה אור. בשנת 1948 הצטרפה ל'תנועה לאחדות העבודה-פועלי ציון'. היתה חברת מזכירות סניף רמת גן-גבעתיים של המפלגה. שימשה מרכזת מחלקת נשים בלשכת העבודה ברמת גן בשנים 1957-1952, מרכזת מדור הנוער במרכז הלשכות בשנים 1959-1957 וחברת מועצת שרות התעסוקה בשנת 1959. היתה חברת המזכירות הפעילה של מועצת הפועלות ויו”ר המחלקה להכשרה ועבודה במועצת הפועלות בשנים 1966-1959. היתה חברה במוסדות המרכזיים של מפלגת העבודה, במועצת ההסתדרות ובמרכז נעמ”ת. בשנת 1966 נבחרה לכנסת ה-6 מטעם 'המערך לאחדות ישראל'. אחרי כן כיהנה כחברת כנסת מטעם מפלגת העבודה ו'המערך' בכנסות ה-7 עד ה-12 (בשנים 1992-1969). במהלך כהונתה שימשה כיו"ר ועדת העבודה, כיו"ר ועדת הפנים ואיכות הסביבה, כיו"ר ועדת הכלכלה וכן כסגנית יו"ר הכנסת. בשנים 1986-1984 היתה סגנית שר הבריאות ובשנים 1988-1986 כיהנה כשרת הבריאות.