Bookmark and Share

הנכם נמצאים בראש האתר.
▲ לפילוח מאגר המידע, פרקים וביבליוגרפיה - הקליקו על אחד המדורים בסרגל העליון.
► הקלקה על הסיווגים מימין תפנה למידע מפולח לפי מדור


 כאן על פני אדמה
'כאן על פני אדמה' רוח התקופה

 

ביבליוגרפיה למדור זה:

User Login

ראש האתר אישים

אליאב אריה לובה (ליפשיץ)

מפעילי מפא"י, מראשי מפלגת העבודה ושל"י. פעל בתחומי החינוך, ההתישבות, קליטת העליה וההעפלה. חבר כנסת, סגן שר, מזכ"ל מפלגת העבודה ואיש שלום.
תאריך לידה:   21-11-1921
תאריך פטירה:   30-05-2010

מקום לידה:      מוסקבה, ברית המועצות
תאריך עליה:   1924


אריה לובה אליאב
אתר הכנסת ©
קישורים לאתרים:

עלה ארצה בשנת 1924. למד בגימנסיה 'הרצליה' בתל-אביב ובמחלקות להיסטוריה כללית ולסוציולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת 1936 הצטרף ל'הגנה'. במלחמת העולם השנייה התנדב לצבא הבריטי ושירת בו בשנים 1945-1941. אחרי המלחמה, בשנים 1948-1946, היה פעיל בפלי"ם ובהעפלה. פיקד על ספינות מעפילים, ביניהן הספינה 'אולואה' ('חיים ארלוזורוב').

במלחמת העצמאות שירת בחיל הים והשתחרר בשנת 1949 בדרגת סגן אלוף. בתחילת שנות ה-50 שימש כעוזרו של לוי אשכול בסוכנות היהודית. בשנת 1953 למד כלכלה חקלאית בבריטניה. בשנים 1957-1955 עמד בראש צוות ההקמה של ההתיישבות בחבל לכיש. בשנת 1956, בימי מלחמת סיני, פיקד על מבצע הצלת יהודי פורט סעיד. בשנים 1960-1958 שימש כמזכיר הראשון בשגרירות ישראל במוסקווה והיה אחראי על הקשרים עם יהודי ברית המועצות. בשנים 1962-1960 ניהל את הקמתה של העיר ערד. בשנים 1964-1962 עמד בראש צוות ישראלי, שנשלח לסייע לאיראן בעקבות רעידת אדמה קשה. בשנים 1975-1965 כיהן כחבר כנסת מטעם מפלגת העבודה והמערך. במהלך אותן שנים היה חבר בוועדות הכנסת הבאות: כספים, חוץ וביטחון, כלכלה, עבודה ורווחה, פנים ושירותים ציבוריים. בשנים 1967-1966 שימש כסגן שר המסחר והתעשייה, ובשנים 1969-1968 כסגן השר לקליטת עלייה. בשנים 1972-1970 כיהן כמזכ"ל מפלגת העבודה.

בשנת 1972 התפטר מהתפקיד כדי לכתוב את ספרו 'ארץ הצבי', שבו פרש את משנתו הציונית, המדינית והחברתית. בתקופה זאת החל לבטא עמדות 'יוניות' וקרא לנסיגה מהשטחים, לניהול משא ומתן עם אש"ף ולהקמת מדינה פלסטינית. בשנת 1975 פרש ממפלגת העבודה  והשתתף בהקמת סיעת 'יעד'. לאחר התפרקותה הקים עם מרשה פרידמן את 'הסיעה הסוציאליסטית העצמאית'. בשנים 1977-1976 השתתף בשיחות עם נציגי אש"ף. בשנת 1977 היה ממייסדי מפלגת של”י ומראשיה. בשנים 1979-1977 כיהן מטעם המפלגה  בכנסת והיה חבר בוועדות הכספים, עלייה וקליטה ועבודה ורווחה. בינואר 1979 פרש מהכנסת וממפלגת של"י. בשנת 1984 התמודד ברשימה עצמאית, אך לא עבר את אחוז החסימה. בשנת 1986 שב למפלגת העבודה, כיהן מטעמה בכנסת בשנים 1992-1988 והיה חבר בוועדת חוץ ובטחון ובוועדת חינוך, תרבות וספורט.

במהלך שנות השמונים עסק בהוראה בעיירות פיתוח, בבתי ספר, בבתי כלא, ובמכללת תל-חי. וכן גם סעד חולים כאח מתנדב בבית החולים איכילוב. בשנת 1982 הצטרף למרכז הבינלאומי לשלום במזרח התיכון וכיהן כיו"ר מועצת הנאמנים. בשנים 1985-1982 השתתף, יחד עם שמואל תמיר, במשא ומתן עם ארגונים פלסטיניים על חילופי שבויים ממלחמת לבנון. בשנת 1993 התמודד, ללא הצלחה, על מועמדות מפלגת העבודה לתפקיד נשיא המדינה. בשנת 1986 ייסד את כפר הנוער ניצנה על גבול מצרים ועמד בראשו. במוסד זה שיטות למידה ייחודיות שמטרתן להקנות את מורשת הנגב וערכים דמוקרטיים.

בשנת 1988 זכה ב'פרס ישראל' על תרומה לחברה. בשנת 2003 זכה ב'פרס בן-גוריון' על מפעל חיים בקליטת עלייה וביישוב הנגב. נמנה עם מדליקי משואת יום העצמאות בשנת 2005.

נפטר ב-30 במאי 2010 בתל-אביב.

 


ספרים שכתב:

- ארץ הצבי : הערכת-מצב, אפשרויות פתוחות לישראל.‫ תל-אביב : עם עובד, תשל"ב 1972. ‬
- בואי בשלום / עיצוב ואיורים: חיים רון. [תל-אביב] : מודן, 1995. ‬
- ‫בין הפטיש והמגל : נסיון אישי בקרב יהודי ברית המועצות / בן עמי.‫ תל-אביב : עם עובד, תשכ"ה 1965 .‬
- טבעות עדות. (תל-אביב) : עם עובד, (תשמ"ד 1983). ‬
- טבעות שחר. (תל-אביב) : עם עובד, (תשמ"ד 1983). ‬
- יעדים חדשים לישראל. [תל-אביב] : א. לוין-אפשטיין, 1970. ‬
- לב חדש ורוח חדשה.‫ תל-אביב : עם עובד, תשמ"ו 1986. ‬
- סולם ישראל, חלום ושברו : ניתוח חברתי-פוליטי של ישראל.‫ תל-אביב : זמורה, תשל"ו 1976. ‬
- הספינה אולואה : סיפורו של ארטור. (תל-אביב) : עם עובד, (תשכ"ז). ‬
- ‫עולם מלא. (תל אביב) : עם עובד, (תשמ"א). ‬
- על השלום/ דני קרוון - רישומים. ‫תל אביב : דניאלה די-נור, 2005. ‬
- קפיצת הדרך. תל-אביב : עם עובד, תש"ל 1970. ‬
- הרוח לא יקח.‫ תל-אביב : עם עובד, תשל"ד 1974. ‬
- משני עברי המעברה : דיאלוג אינטימי על זהות ישראלית / לובה אליאב, יוסי אלפי. תל-אביב : ספרית מעריב, תשס"ו 2006. ‬
- ‫תאומי צביה. תל-אביב : עם עובד, תשס"ה 2005. ‬