למד מדעי הטבע, כלכלה ופילוסופיה באוניברסיטאות ברן וברלין. קיבל תואר באגרונומיה מאוניברסיטת קניסברג. עלה ארצה בשנת 1908. היה חבר תנועת הפועל הצעיר. בשנים 1918-1908 שימש כיועץ לענייני חקלאות של המשרד הארצישראלי. במסגרת תפקידו הקים וניהל את החוות החקלאיות בן-שמן וחולדה, ערך מחקרים חקלאיים ושילב טכנולוגיות חדישות בטכניקות ארצישראליות מקומיות. פיתח את רעיון מושב העובדים. בשנת 1914 שימש מנהל זמני של הפעילות החקלאית מטעם המשרד הארצישראלי, ויזם הקמת קולקטיבים של פועלים. בשנת 1921 הקים את 'התחנה לחקר החקלאות' בתל-אביב, שעברה מאוחר יותר לרחובות, ועמד בראשה עד לשנת 1951. שימש כפרופסור לכלכלה חקלאית באוניברסיטה עברית, ועמד בראש הפקולטה לחקלאות של המוסד מיום הקמתה. מלבד עבודתו המדעית בחקר החקלאות, הרבה לפרסם מאמרים פובליציסטיים בשם העט א. ציוני.