מראשוני הוגי הדעות של הלאום היהודי וממקימי התנועה הסוציאל-דמוקרטית בגרמניה. מעמיתיו של קארל מרקס. נולד בשנת 1812 בגרמניה בבית יהודי מסורתי. למד פילוסופיה באוניברסיטת בון בגרמניה. פעיל בתנועה הסוציאליסטית. פרסם את מאמריו וספריו שדנו בבעיות הסוציאליזם החברתי. כתב ספרים ומאמרים שעסקו בבעיות הסוציאליזם, בשנת 1837 פורסם חיבורו "ההיסטוריה של האנושות מאת תלמידו של שפינוזה" בו שילב את רעיונותיו של ברוך שפינוזה עם רעיון הקומוניזם, ובשנת 1841 התפרסם ספרו "טריארכיה אירופית" בו הוא קורא לאיחודן של בריטניה, צרפת וגרמניה. באותה שנה ייסד את העיתון הסוציאליסטי הראשון בעיר קלן והיה לעורכו, אך לאחר שנתיים נאסר פרסומו על ידי השלטונות עקב היותו חתרני ויציאתו נגד המשטר השמרני. ספר נוסף, "רומי וירושלים" שיצא לאור בשנת 1862, מתאר את רעיונותיו של הס בדבר פתרון לבעיית העם היהודי בגולה, והוא הקמת מושבים יהודיים על גדות הירדן. ספרו זה הוכר כאחת מאבני היסוד של הציונות המדינית.
נפטר בשנת 1875 בפריס. על מצבתו נכתב: "אבי הסוציאל-דמוקרטיה הגרמנית". עצמותיו הועלו ארצה בשנת 1961 ונקברו בבית העלמין כנרת. הישוב כפר-הס בשרון נקרא על שמו.