פעולתו החברתית נשענה על השקפתו כי נסיבות החיים הן המעצבות את האדם, על כן שינוי נסיבות אלו ישנה את טבעם של בני האדם שנפגם בשל הסבל והמחסור.
כבעל מפעל טקסטיל בניו-לנארק, סקוטלנד פעל להטבת תנאי חייהם ועבודתם של פועליו: העלה את שכרם (ביחס לנהוג בענף זה), קיצר את יום עבודתם, דאג להם למגורים וכן למסגרות חינוך (גן ובית ספר יסודי).
אוון האמין כי מצוקתם של הפועלים בעידן התעשייתי נוצרה בשל התחרות בין כוח עבודה אנושי לכח עבודה מיכני. לשם התמודדות עם בעיות אלו הציע אוון ליצור מערכת קומונלית שתתבסס על ערבות הדדית: קומונות חקלאיות המקיימות בתוכן שותפות ייצרנית מלאה ושותפות צרכנית חלקית. מאחר ורעיונותיו לא זכו להדים רחבים באנגליה, כפי שציפה, החליט להעתיק את נסיונותיו ליבשת אמריקה. ראשונת הקומונות שהקים, בשנת 1825, נקראה "הרמוניה החדשה". קמונה זו התקיימה במשך שלוש שנים אך התפוררה לבסוף בשל בעיות חברתיות.
נסיונותיו הקומונלים של אוון כשלו, ואף כילו את מרבית הונו. עם שובו לאנגליה עמד אוון בראש איגוד הפועלים הארצי הראשון למשך זמן קצר ואף יזם את חקיקת חוקי העבודה הראשונים, בהם החוק לאיסור עבודת ילדים.