Bookmark and Share

הנכם נמצאים בראש האתר.
▲ לפילוח מאגר המידע, פרקים וביבליוגרפיה - הקליקו על אחד המדורים בסרגל העליון.
► הקלקה על הסיווגים מימין תפנה למידע מפולח לפי מדור


 כאן על פני אדמה
'כאן על פני אדמה' רוח התקופה

 

ביבליוגרפיה למדור זה:

User Login

ראש האתר אישים

פרודון פייר

סוציאליסט ועיתונאי צרפתי. הגותו, שביסודה רעיון החופש, היתה הבסיס לתאוריה האנרכיסטית.
תאריך לידה:   1809
תאריך פטירה:   1865

מקום לידה:      

שרל פרודון
"הרכוש הוא גנבה","אני אנרכיסט"
קישורים לאתרים:
Click to enlarge
שרל פרודון

יליד העיר בזנסון, בן למשפחה עניה. למד בזכות מלגות שקיבל והתפרנס ממלאכות שונות, כמו עוזר דפס. במסגרת עבודתו זו נתקל בכתביו של שארל פורייה בן עירו, והושפע ממנו. עבר בשנת 1839 לפריס ופרסם בשנת 1840 את ספרו הגדול הראשון – "הרכוש מהו?" תשובתו לשאלה זו, "הרכוש הוא גנבה", פרסמה אותו. כמו כן היה הראשון להצהיר: "אני אנרכיסט". קביעתו כי הרכוש הוא גנבה, לא גינתה את כל סוגי הרכוש אלא את הרכוש שנצבר כאשר אדם אחד מנצל את עבודתו של רעהו – למשל באמצעות הריבית. לעומת זאת דגל בזכותו של החוואי להחזיק באדמתו ובזכותו של האומן להחזיק בכלי מלאכתו. משום שהמדינה הקומוניסטית נוטלת מן האדם את הבעלות על אמצעי היצור שלו, התנגד פרודון לקומוניזם לסוגיו, בשם החופש ובשם שאיפתו להתערבות מינימלית של המדינה בחיי האזרח.
פרודון דחה את הקביעה כי ייסד שיטה כלשהי וסרב להקים מפלגה. אך על פי ספרו משנת 1851, נראה כי החברה האידאלית בעיניו היתה חברה עולמית פדרטיבית נטולת גבולות, בה חדלו המדינות להתקיים, השלטון מחולק בין קומונות או התאגדויות מקומיות, המבוססות על חוזים חופשיים במקום חוקים.

בשנת 1843 עבר פרודון לליון בתפקיד ניהולי, שהה שם עד 1848 ופיתח את תפיסת המוטואליזם ("הדדיות"). התפיסה שאבה את שמה והושפעה מחבורה של אורגים שהתאגדו סביב הרעיון שהתאגדויות של פועלים מסוגלות לנהל את המפעלים ולשנות את החברה באמצעות פעילות כלכלית, במקום באמצעות מהפכה אלימה.

פרודון היה בקשרי ידידות עם מארקס, הרצן ובקונין, שהפך להיות תלמידו הראשי. עם זאת בשנת 1846 נתגלעה מחלוקת בינו לבין מארקס. פרודון פרסם את אחת מעבודותיו המרכזיות - "הפילוסופיה של הדלות", ומארקס בתגובה פרסם התקפה חריפה עליו שקרא לה, "דלות הפילוסופיה". עימות זה היה ראשיתה של מחלוקת שנמשכה מאז בין סוציאליזם חופשי לסוציאליזם אוטוריטרי ובין אנרכיסטים ומרקסיסטים, מחלוקת שאפיינה גם את האינטרציונל הראשון, שנוסד בשנת 1864.
במהפכת 1848 פרודון לקח חלק קטן בלבד, מאחר וסבר כי היא משוללת ביסוס תאורטי וכי לפני הרפורמה הפוליטית צריכה להתבצע רפורמה כלכלית חברתית. בנוסף לכך, אלימות ומהפכות לא עלו בקנה אחד עם תפיסתו שהשינוי החברתי צריך להתרחש בדרכי שלום.
בשנת 1849 ניסה פרודון לייסד בנק עובדים מוטואליסטי, שלא יגבה ריבית מלקוחותיו, אך הבנק כשל. בהמשכה של שנה זו נאסר בשל גינויו את לואי נפוליאון (המלך נפוליאון השלישי לעתיד). הוא השתחרר בשנת 1852. לאחר שספר נוסף שלו נאסר לפרסום בשנת 1858 הוא גלה לבלגיה. הוא נשאר שם עד שנת 1862 והמשיך להתנגד משם ללאומיות ולפתח את תפיסת הפדרציות העולמיות שלו. לאחר שובו לפריס החל לצבור אוהדים בקרב ציבור הפועלים, שאימצו את תפיסת המוטואליזם שלו והיו בין מייסדי האינטרנציונל הראשון. פרודון נפטר בשנת 1865, זמן קצר לאחר ייסוד האינטרנציונל.