פעיל בתנועת 'צעירי ציון' ברוסיה. הוגלה לסיביר בשל פעילותו הציונית. לרחר שיחרורו יצא לברלין, וכיהן כמזכיר הברית העולמית של פועלי ציון. בשנת 1930, לאחר עלייתו לארץ, הצטרף לקיבוץ יגור. מילא תפקידים שונים במפא"י, ב'קיבוץ המאוחד' ובהסתדרות. היה מראשי סיעה ב', בתנועה לאחדות העבודה, וממייסדי מפ"ם, שמטעמה נבחר לכהן בכנסת הראשונה והשנייה. נבחר מטעם 'אחדות העבודה - פועלי ציון' כחבר בכנסת השלישית עד החמישית. בשנים 1959-1955 כיהן כשר הפנים בממשלת ישראל. מונה למזכ"ל מפלגתו בשנים 1962-1960. שר תחבורה מ-1962 עד מותו ב-1965. בעלה הראשון של בבה אידלסון.