נשיאה השלישי של מדינת ישראל. למד באקדמיה לחוכמת ישראל בפטרבורג, היה פעיל בתנועת "פועלי ציון" ברוסיה, לצידו של בר בורוכוב. שהה בארץ בשנת 1911 ועבד בכינרת ובדגניה. חזר לרוסיה ושירת בצבא. אחר כך המשיך בלימודי הסטוריה ופילוסופיה בשוויץ ובגרמניה. יסד בגרמניה את "מפלגת פועלי ציון" (1916) ואת תנועת "החלוץ" הגרמנית (1917). נבחר כציר למשלחת "הברית העולמית של פועלי ציון", עימה ביקר בארץ בשנת 1920. פעל עד 1924 במסגרת הברית העולמית של פועלי ציון. בשנה זו עלה ארצה. נבחר למזכירות ההסתדרות הכללית. ערך את הירחון "אחדות העבודה" בשנים 1932-1930 ושימש כעורכו הראשי של העיתון "דבר" בשנים 1944 - 1949. ממנהיגי "אחדות העבודה" ומפא"י; ציר לקונגרסים הציוניים וחבר פעיל במוסדות התנועה הציונית. היה שר החינוך והתרבות הראשון בישראל (בשנים 1950-1949) וחבר כנסת עד שנת 1956. בין השנים 1963-1952 היה חבר הנהלת הסוכנות ושימש כראש מחלקת ההסברה; כראש מחלקת החינוך וכיו"ר בפועל (בשנים 1960-1956). בשנת 1963 נבחר כנשיא מדינת ישראל. נבחר בשנית בשנת 1968. כחוקר גילה עניין בחקר המקרא, החסידות והשבתאות ופירסם מאמרים רבים.לאחר זכרו הוקם על שמו "מכון שזר" בירושלים.

you1_UdPE27hLwf8_you2_UdPE27hLwf8_you3
זלמן שז"ר (רובשוב), מתוך התוכנית 'קו לדמות'.

זלמן שזר (באדיבות ארכיון מפלגת העבודה)