ממנהיגי "אחדות העבודה" ומפא"י. איש העלייה השלישית. החל את פעילותו הציבורית במסגרות "פועלי ציון", "החלוץ" ו"צעירי ציון". נעצר ונכלא על פעילותו זו. עלה לארץ בשנת 1925 ועבד כפועל במחלקת הניקיון של עיריית תל-אביב. פעיל במסגרת האיגוד המקצועי במועצת פועלי תל-אביב ובהסתדרות מטעם מפא"י. צבר כוח פוליטי רב כאיש מנגנון המפלגה. הנהיג את הקבוצה הפוליטית במפא"י שכינתה עצמה "הגוש". עד ראשית שנות ה-60 חבר מרכזי בועדה המסדרת של המפלגה – שהרכיבה את רשימת המועמדים המוסכמת לכנסת. מנאמני דוד בן גוריון, אך בעת הפילוג ועם הקמת רפ"י נשאר במפלגת מפא"י. נשוי לדבורה נצר.