מאבות תנועת העבודה בישראל. בעל השכלה כללית ויהודית רחבה, אותה רכש באופן עצמי. החל את פעילותו הציבורית במסגרת קבוצות שונות של סוציאליסטים יהודים. עלה ארצה בשנת 1909 ועבד כפועל חקלאי במושבות יהודה ובעין גנים. שם הכיר והתקרב לא.ד. גורדון ולי.ח. ברנר. מאוחר יותר עבר לעבוד בגליל והיה בין שובתי חוות כינרת בשנת 1911. השתייך לקבוצת הפועלים "הבלתי מפלגתיים", סייע בהקמתן של הסתדרויות הפועלים החקלאיים בגליל וביהודה ושימש כמזכירן. ממקימי "המשביר" וקופת חולים.

ברל כצנלסון

עם כיבוש דרומה של הארץ על ידי הבריטים התנדב לגדוד הארצישראלי. במסגרת הגדודים פגש בדוד בן-גוריון וביצחק בן-צבי והקים עימם, בתום המלחמה את "אחדות העבודה", בה חברו אנשי "פועלי ציון" וחברי קבוצת "הבלתי מפלגתיים". ניסח את מצעה של "אחדות העבודה", ערך את ביטאונה "קונטרס" וזכה למעמד של מעצב דרכה הרעיונית של המפלגה.

ברל כצנלסון הוא ממקימי "ההסתדרות הכללית של העובדים העבריים" ומראשיה.

התמקד בעיקר בהתווית המדיניות ובעבודה הרעיונית והתרבותית וסרב לקבל על עצמו תפקידים ביצועיים או פוליטיים במובהק. עם זאת היה שותף לכל ההכרעות החשובות ולהקמתם של מוסדות ומפעלים רבים, בהם היומון "דבר", (בו שימש כעורך ראשי ראשון) והוצאת הספרים עם עובד. פעיל בענייני הקרן הקיימת והאוניברסיטה העברית. אף שלא היה בעל מעמד מנהלי רשמי במוסדות היישוב והתנועה הציונית נחשב לבעל השפעה מכרעת בזכות מעמדו המוסרי ומתוקף זה היתה סמכותו מקובלת גם על ראשי ההגנה ועל המוסד לעלייה ב'.

ראו גם: מאמרו של מרדכי נאור, 'בית ברל - ההתחלה', מצב העניינים
...ברל, שהיה חדשן ונועז, הגה במשך שנים רעיון שנראה בתקופתו יוצא-דופן - הקמת אוניברסיטה, או לפחות קולג' לפועלים ולפעילי תנועת העבודה. רעיונו זה בא לידי ביטוי, ואף לראשיתם של מעשים, בעיקר במחצית השנייה של שנות השלושים...