מראשי מפא"י. ממיסדי אגודת "יהודה הצעיר" בקנדה. בעל תואר דוקטור במשפטים מאוניברסיטת לאוול, קנדה. במלחמת העולם ה-1 היה פעיל באירגון ההתנדבות לגדוד העברי בקנדה. הגיע עם הגדוד העברי (האמריקאי) לארץ, בשנת 1918. עם שחרורו נשאר בארץ והחל לעבוד כעורך דין. נמנה על בכירי עורכי הדין בארץ בתקופת המנדט. נידב את שירותיו כיועץ משפטי למחלקה המדינית של הנהלת הסוכנות היהודית. במלחמת העולם ה-2 ריכז את ההתנדבות לצבא הבריטי מטעם הסוכנות היהודית. חבר בהנהלת הסוכנות בשנים 1945- 1948. ביוני 1946 נאסר על-ידי השלטונות הבריטיים ונכלא בלטרון. במלחמת העצמאות שימש כמושלה הצבאי של ירושלים ומילא תפקיד מרכזי בשמירת יכולתה של העיר לעמוד במצור. חבר בכנסות ה-1;2;3. מונה במסגרת הממשלה ה-1 (1984-1950) כשר הקיצוב וההספקה והנהיג בארץ את מדיניות ה"צנע" שזוהתה עמו. כמו כן מונה לשר החקלאות בממשלה זו (החל מיוני, שנת 1949). שימש כשר התחבורה והדואר (1950-1951); שר המסחר והתעשייה ושר המשפטים (1951-1952); שר בלי תיק (1952-1954); שר הפיתוח (1954-1955). בין השנים 1956-1961 שימש כגזבר ההנהלה הציונית. בשנת 1961 מונה שוב כשר המשפטים וכיהן בתפקיד עד שנת 1966. נמנה על תומכי דוד בן גוריון במאבק שניהל בנושא "הפרשה". בבשל עמדותיו אלו הורחק על-ידי לוי אשכול מצמרת מפלגתו ופרש מן החיים הפוליטיים. נפטר בירושלים בשנת 1980.

you1_vaKwVg06vBc_you2_vaKwVg06vBc_you3 
דב יוסף , מדבר על תקופת הצנע בתכנית 'שרתי חלך ארצי',1978.