ממקימי "הברית העולמית של פועלי ציון" ומפעילי המפלגה בפולין. עלה לארץ ב- 1912 ועבד כפועל חקלאי במרחביה ובכפר אוריה. במלחמת העולם הראשונה עבד בחוות כינרת. השתייך לקבוצת הפועלים "הבלתי מפלגתיים" ופעיל בהסתדרויות הפועלים החקלאיים ביהודה ובשומרון. ממקימי "אחדות העבודה" וממקימיה של ההסתדרות הכללית, נחשב לאחד ממעצבי דרכה. חבר ב"גדוד העבודה ע"ש יוסף טרומפלדור", ממנו פרש בשנת 1923 יחד עם שאר חברי קיבוץ עין חרוד. ממקימי "קיבוץ עין חרוד" שהיה אחר-כך לתנועת "הקיבוץ המאוחד" בה נחשב למנהיג רוחני. מראשי מפא"י ומנהיגיה. יצא בשליחות ממושכת בתנועת "החלוץ" בפולין, במגמה לעודד עלייה ארצה ובמיוחד לתנועה הקיבוצית.

ממתנגדי רעיון חלוקת הארץ (1937). התנגד לכל נסיונות הפשרה של דוד בן-גוריון עם התנועה הרוויזיוניסטית. מנהיגה של "סיעה ב'" שהתפלגה ממפא"י ב- 1944 והקימה את "התנועה לאחדות העבודה". תמך בהקמת הפלמ"ח ויזם את יצירת הבסיס הכלכלי עבורו בקיבוצי הקיבוץ המאוחד. ב-1948 תמך באיחוד תנועתו עם תנועת "השומר הצעיר" ובהקמת מפ"ם. בשנת 1954 הנהיג את פרישת תנועתו ממפ"מ על רקע חילוקי דיעות בשאלת היחס לברית המועצות.

ממנהיגי "מפלגת העבודה", שהוקמה ב- 1968. לאחר מלחמת ששת הימים נמנה עם מקימיה של "תנועת ארץ ישראל השלמה". עסק בפעילות רעיונית במרכז הרעיוני של הקיבוץ המאוחד "אפעל", בה הוקם לזכרו מכון המחקר "יד טבנקין".