מראשי אחדות העבודה ומפא"י. החל את פעילותו הציבורית במפלגת צ"ס (ציונים סוציאליסטים) בשנת 1906. נעצר ונכלא פעמיים של פעילותו זו, הצליח לברוח ארצה בשנת 1914 ועבד כפועל חקלאי במושבות. בארץ הצטרף למפלגת פועלי ציון (בשנם 1914-1918). בשנות מלחמת העולם הראשונה פעל למען אסירי היישוב בארץ שנכלאו על-ידי השלטונות העתמניים. נמנה על מייסדי "אחדות העבודה", "ההסתדרות הכללית" ו"המרכז החקלאי". למן שנת 1930 היה חבר מפא"י. עמד בראש מחלקת ההתיישבות של המרכז החקלאי במשך כ-40 שנה והיה שותף להקמתם של יישובים רבים בארץ. חבר בכנסת ה1;2;;3;4;5. היה חבר בדירקטוריון של הקק"ל למן שנת 1949 ועד לפטירתו. חתן פרס ישראל על תרומה למדינה ולחברה (1972).