Bookmark and Share

הנכם נמצאים בראש האתר.
▲ לפילוח מאגר המידע, פרקים וביבליוגרפיה - הקליקו על אחד המדורים בסרגל העליון.
► הקלקה על הסיווגים מימין תפנה למידע מפולח לפי מדור


 כאן על פני אדמה
'כאן על פני אדמה' רוח התקופה

 

ביבליוגרפיה למדור זה:

User Login

ראש האתר אישים

דיין משה

הרמטכ"ל ה- 4 בצה"ל, מראשי מפא"י, רפ"י ומפלגת העבודה. שר הביטחון , מנהיג תל"ם.
תאריך לידה:   1915
תאריך פטירה:   1986

מקום לידה:      

באדיבות ארכיון לבון
משה דיין במלחמת יום כיפור: "המצב יכול להוביל לחורבן הבית השלישי."

למד בבית הספר החקלאי בנהלל, בבית הספר למשפט בתל-אביב ובאוניברסיטה העברית. בשנים 1936-1939 שירת בפלוגות הלילה המיוחדות של אורד וינגייט. מונה ב- 1941 למפקד אחת מפלוגות המחץ של ההגנה (על בסיסן הוקם הפלמ"ח). פעל במסגרת ההגנה בין השנים 1942-1944. אותה עת השתייך למשמרת הצעירה של מפא"י ונבחר למרכז המפלגה בשנת 1946. בשנת 1947 מונה לקצין מטה ההגנה לעניני ערבים. במלחמת העצמאות פיקד על חטיבה 8 ואחר כך על חטיבת עציוני ועל מחוז ירושלים (בתפקידו זה ניהל מגעים לשביתת נשק עם המלך עבדאללה). בבחירות לאסיפה המכוננת נבחר כנציג מפא"י במקום העשירי, אך התפטר לאחר הבחירות. באוקטובר 1949 מונה לאלוף פיקוד דרום וביוני 1952 לאלוף פיקוד צפון. בדצמבר 1952 מונה לראש אגף מבצעים במטכ"ל וכעבור שנה מונה לרמטכ"ל. פיקד בשנת 1956 על מבצע סיני. בשנת 1958 פרש מן הצבא והשתלב בפעילות הפוליטית במסגרת מפא"י. נבחר לחבר הכנסת ה-4 וה- 5 ומונה לשר חקלאות בשנים 1959-1964. פרש ממשלת אשכול בשל חילוקי דיעות, אך נשאר חבר הלשכה המצומצמת של מפא"י. הצטרף לרפ"י כשלושה חדשים לאחר פילוגה ממפא"י. נבחר לכנסת ה- 6 כנציג רפ"י. מונה ערב מלחמת ששת הימים לשר ביטחון והיה מיוזמי מדיניות הגשרים הפתוחים אחריה. דגל בפשרה פונקציונלית עם הערבים. ב- 1968 השתתף בהקמתה של מפלגת העבודה. נבחר לכנסת השביעית וה-8 כנציג "המערך". בעקבות תוצאות מלחמת יום הכיפורים חל פיחות משמעותי במעמדו. ב-1974 עם פרסום דו"ח ועדת אגרנט סרב להתפטר ממשרתו כשר ביטחון אך אולץ לפרוש מתפקיד זה עם התפטרותה של ראש הממשלה גולדה מאיר מתפקידה. לאחר הבחירות לכנסת התשיעית פרש דיין מן המפלגה והצטרף כחבר כנסת יחיד לממשלתו הראשונה של ראש הממשלה מנחם בגין. כשר חוץ בממשלה זו מילא תפקיד חשוב בהסדרת ביקורו של הנשיא סאדאת בירושלים ובתהליך חתימת חוזה השלום עם מצרים. התפטר מן הממשלה בשנת 1979 והקים את סיעת היחיד תל"ם שזכתה לשני מושבים בכנסת העשירית.


you1_Vd869o1tYBM_you2_Vd869o1tYBM_you3

 משה דיין בכתבתו של יורם רונן משנת 1981.


ספרים שכתב:

- דיין משה, "אבני דרך: אוטוביוגרפיה", ירושלים: עידנים, 1976.
- דיין משה, "הלנצח תאכל חרב: שיחות השלום- רשמים אישיים", ירושלים: עידנים, תשמ"א.
- דיין משה, "יומן וייטנאם", תל אביב, דביר, 1977.
- דיין משה, "יומן מערכת סיני", תל אביב, עם הספר, 1965.
- דיין משה, "לחיות עם התנ"ך", ירושלים: עידנים, 1978.
- דיין משה, "מפה חדשה יחסים אחרים", חיפה, 1969.
- דיין משה, "של ישראל: דברים בכנסי הבמה לברורים מדיניים וחברתיים", תל אביב: משרד הבטחון, 1988.
- דיין משה, "שלי: מכתבי משה דיין מכלא עכו 1939- 1941", לוד זמורה- ביתן, תשסא.
- דיין משה, "שיחות עם משה דיין", גבעתיים, מסדה, 1981.

ספרים אודותיו:

- דיין יעל, "אבי, בתו", ירושלים: עידנים: 1986.
- בן עזר, אהוד, "אומץ: סיפורו של משה דיין", תל אביב: משרד הבטחון, 1997.
- אורנן, טלי, "איש וארצו: מבחר מאוסף משה דיין", ירושלים, 1986.
- ולמן יואל, "האמת על תוכניות מלחמת השחרור ועל הקמת המדינה", תל אביב, המחבר, 1980.
- בראון אריה, "חותם אישי: משה דיין במלחמת ששת הימים ואחריה", תל אביב, ידיעות אחרונות 1997.
- יעל דיין, "יש לי מה לומר", תל אביב: כנרת, 1992.
- יעקב גד, "כחוט השערה: איך הוחמץ הסדר בין ישראל למיצרים ולא נמנעה מלחמת יום הכיפורים", תל אביב: עידנים, 1989.
- בן אלישר, אליהו, "לא עוד מלחמה", אור יהודה: מעריב, 1995.
- הראל יהודה, "חייו ועלילותיו של משה דיין", תל אביב: מוקד, 1967.
- הראל יהודה, "המצביא והמדינאי משה דיין", תל אביב: מוקד, 1968.
- בראון אריה, "משה דיין במלחמת יום הכיפורים", תל אביב: עידנים, 1992.
- טבתי שבתי, "משה דיין: ביוגרפיה", ירושלים: שוקן, 1971.
- פלק אבנר, "משה דיין האיש והאגדה- ביוגרפיה פסיכואנליטית", ירושלים: כנה, 1985.
- חשביה אריה, "עין אחת למארס: משה דיין קורות חייו", תל אביב: אחיאסף, 1969.