נולד בפלונסק, פולין. קיבל חינוך ציוני מילדותו. בשנת 1904 נסע לוורשה להמשך לימודיו, שם התקרב לחוגי 'פועלי ציון'. בשנת 1906 ניסח את המצע האידיאולוגי של מפלגת 'פועלי ציון' בארץ - 'הפלטפורמה של רמלה' (המקום בו נועדו המנסחים). ב-1907 עבר לגליל ועבד כפועל חקלאי. ב-1910 ייסד עם יצחק בן צבי ורחל ינאית את 'האחדות', שהיה ביטאונה של 'פועלי ציון'. ב-1911 יצא ללימודי משפטים בקושטא. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה חזר ארצה, אך גורש על ידי התורכים. בשנות גלותו פעל בן-צבי בארצות הברית במגמה להעמיק את הקשר עם תנועת הפועלים היהודית שם והיה שותף בהקמתה של תנועת 'החלוץ'. סייע להקמת ה'גדוד העברי' האמריקני, שהצטרף לצבא הבריטי בשלהי מלחמת העולם הראשונה וחזר במסגרתו ארצה.

מיוזמי הקמתה של 'אחדות העבודה' (1919) ושל הסתדרות העובדים הכללית (1920). כיהן כמזכיר ההסתדרות מ-1921 עד שנת 1935. יזם את הקמת 'חברת העובדים'. נמנה עם מייסדי מפא"י ב-1930. פעל נגד המגמות המקסימליסטיות של התנועה הרוויזיוניסטית. על אף חילוקי הדעות עמה, ניסה ב-1934 לגבש הסכם פעולה בינה לבין תנועת העבודה. ההסכם, אותו ניסח עם זאב ז'בוטינסקי, נדחה על ידי חברי ההסתדרות ולא יצא אל הפועל.

הצטרף להנהלת ההסתדרות הציונית בשנת 1933 כמנהל המחלקה המדינית וונבחר לתפקיד יושב ראש הסוכנות היהודית בשנת 1935. ניהל מגעים עם מנהיגים ערביים ללא הצלחה. על רקע המרד הערבי והצעת החלוקה של ועדת פיל תמך בתכנית לחלוקת הארץ במטרה להקים מדינה יהודית. במלחמת העולם השנייה תמך בשיתוף פעולה עם הבריטים, למרות 'הספר הלבן' של מקדונלד שהגביל חמורות את אפשרויות העלייה לארץ ורכישת קרקעות על ידי יהודים, וניסח את קווי מדיניות זו כך: 'ניאבק בספר הלבן כאילו לא קיים היטלר וניאבק בהיטלר כאילו לא קיים ספר לבן'. ב-1942 יזם יחד עם חיים וייצמן את ועידת בילטמור, שבה הוחלט כי בתום המלחמה יש לחתור להקמת קומונוולת יהודי בארץ ישראל. פעל והנהיג את המאמץ לעלייה בלתי לגאלית לארץ בתום המלחמה. בעקבות הערכתו כי הסכסוך עם הערבים עתיד להפוך למלחמה אזורית כוללת, פעל לביסוסו של כוח מגן יהודי הכפוף להנהגה מרכזית. בשנת 1946 קיבל גם את תיק הביטחון בהנהלת הסוכנות. במסגרת תפקיד זה ריכז את מאבקו של היישוב במלחמה העצמאות. ניסח את הכרזת העצמאות, אותה הקריא עם הקמתה של הממשלה הזמנית, שבה שימש גם כשר ביטחון ומופקד על ניהול המערכה הצבאית.

בן גוריון ליד שולחנו בשדה בוקר, 1951