Bookmark and Share

הנכם נמצאים בראש האתר.
▲ לפילוח מאגר המידע, פרקים וביבליוגרפיה - הקליקו על אחד המדורים בסרגל העליון.
► הקלקה על הסיווגים מימין תפנה למידע מפולח לפי מדור


 כאן על פני אדמה
'כאן על פני אדמה' רוח התקופה

 

ביבליוגרפיה למדור זה:

User Login

ראש האתר מושגים

אגד
קואופרטיב ארצי לתחבורה ציבורית. 'אגד' הוא חברת האוטובוסים הגדולה בישראל והקואופרטיב הגדול בעולם להסעת נוסעים. 'אגד' הוקם בשנת 1933 עם מיזוגן של ארבע קבוצות נהגים שפעלו בין תל-אביב לחיפה וירושלים. בשנים הבאות בהדרגה התרחבה הפעילות ברחבי הארץ וקבוצות אזוריות נוספות התמזגו ב'אגד'. בשנות ה-90, במסגרת רפורמה בתחבורה הציבורית, החלה העברה של חלק מקווי 'אגד' לידי זכיינים. במטרה לפצות על כך הרחיב 'אגד' את פעילותו לתחומים נוספים.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, הגנה וביטחון

אגודה צרכנית
קבוצת אנשים שהתארגנו על בסיס קואופרטיבי במטרה להבטיח לחבריה אספקה במחירי עלות של מוצרים, בעיקר מוצרי מזון. הקבוצה רוכשת את המוצרים במשותף ממקורות סיטונאיים. המוצרים נמכרים לחברי האגודה ללא רווח, במחירי עלות בניכוי הוצאות התפעול.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, ההסתדרות

אגודה שיתופית
התאגדות של אנשים שהצטרפו יחד מתוך רצון חופשי לשם פעילות כלכלית משותפת. האגודה פתוחה לכל, ללא הבדלי דת והשקפה ומנוהלת באופן דמוקרטי ועצמאי. האגודה מקימה מפעל כלכלי-משקי משותף המבוסס על השקעה עצמית של כל חבריה ועל שוויון בחובות ובזכויות. הבסיס לשותפות ואופי השותפות שונים בהתאגדויות השונות.
שייך למדורים:משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, התיישבות

אגודת הפועלים
אגודת הפועלים הראשונה בארץ ישראל. נוסדה בשנת 1887 בראשון לציון במטרה להגיש עזרה הדדית לפועלים במושבה. האגודה חדלה לפעול בראשון לציון לאחר סיום 'מרד' האיכרים כנגד פקידות הברון רוטשילד.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה

אחד במאי - יום הפועלים הבינלאומי
יום סולידריות ואחדות בינלאומית של תנועות הפועלים בעולם. מצוין החל משלהי המאה ה-19. נחוג לראשונה בארץ ישראל בשנת 1906. נקבע לחג לאומי בברית המועצות ובמדינות הגוש הקומוניסטי. במשך השנים צוין יום זה בשבתון, מצעדים, עצרות והנפת דגלים אדומים. בשנים האחרונות ירד מעמדו של החג והצטמצם היקף האירועים הן בישראל והן בעולם.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, מפלגות, תנועות נוער, ההסתדרות

אחדות העבודה - 1930-1919
מפלגת פועלים ציונית סוציאליסטית בארץ ישראל. נוסדה בפברואר 1919 והצטרפו אליה רוב 'פועלי ציון' ו'הבלתי מפלגתיים'. תפסה מקום מרכזי בחיי הישוב ובתנועת הפועלים הארצישראלית. היתה פעילה ב'ברית העולמית של פועלי ציון-ימין'. בשנת 1930 התאחדו 'אחדות העבודה' ו'הפועל הצעיר' והקימו את מפא"י.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, מפלגות, תרבות ואמנות, התיישבות, הגנה וביטחון, ההסתדרות

אחווה
1) קבוצת פועלים קבלנית קואופרטיבית שפעלה בארץ ישראל בתקופת עליה שניה. נוסדה בארצות הברית בשנת 1912 על ידי 'פועלי ציון'. 2) קבוצת חלוצים שפעלה בארץ ישראל בתקופת עליה שלישית. הוקמה בליטא בשנת 1920.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, פועלות ונשים, מפלגות, התיישבות

[ה]איחוד החקלאי
ארגון ארצי של ישובים בישראל. נוסד בשנת 1944 כהתארגנות של הכפרים השיתופיים שהקימו עולי גרמניה בשנות ה-30. בהמשך הצטרפו לארגון מושבות ותיקות, מושבים שיתופיים, ישובים קהילתיים ועוד. כיום מאגד 'האיחוד החקלאי' במסגרתו כ-70 ישובים מסוגים שונים בכל רחבי הארץ. 'האיחוד החקלאי' הוא ארגון עצמאי שאינו מזוהה עם מפלגה פוליטית כלשהי.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, תנועות נוער, התיישבות

אספת הנבחרים
המוסד העליון של יהודי ארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי. נבחרה עלי ידי חברי כנסת ישראל. הבחירות לאסיפה נערכו בשנים 1920, 1926, 1931 ו-1944. הוענקו לה סמכויות אוטונומיות בתחומי החינוך, הבריאות, הסעד הדת ועוד. חברי האסיפה בחרו את הוועד הלאומי. לאחר קום מדינת ישראל עברו תפקידיה אל הכנסת.
שייך למדורים:היסטוריה, בריאות ורווחה, מפלגות, חינוך

ארגון אמהות עובדות
הארגון הארצי הוקם בשנת 1934 במטרה לאגד את חברות ההסתדרות העובדות במשק ביתן. פעל בתיאום עם מועצת הפועלות.
שייך למדורים:היסטוריה, בריאות ורווחה, פועלות ונשים, חינוך, ההסתדרות

בונד
מפלגת פועלים סוציאליסטית יהודית שהוקמה בווילנה בשנת 1897. מילאה תפקיד מרכזי בתנועה הסוציאליסטית היהודית ברוסיה ובפולין. פעלה לשיפור מצבו של הפועל היהודי ולפיתוח תרבות יהודית חילונית בלשון היידיש שללה את הציונות.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, מפלגות, תרבות ואמנות, חינוך, הגנה וביטחון

בית הספר לפעילי ההסתדרות

מוסד המרכזי להכשרת פעילים בכל תחומי פעולתה הרבים של ההסתדרות. למשל: פעילי האיגוד המקצועי וארגון אמהות עובדות, עולים חדשים ועובדי משק העובדים, מנצחי מקהלות ומדריכי ריקודי עם.


שייך למדורים:משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, פועלות ונשים, תרבות ואמנות, חינוך, תנועות נוער, הגנה וביטחון, ההסתדרות

בנק הפועלים
נוסד בשנת 1921 על ידי ההסתדרות הכללית וההסתדרות הציונית במטרה לשמש כמכשיר פיננסי לקידום משק העובדים, למימון פעולות התיישבות, בניה, קואופרציה, תיעוש וקליטת עליה. הבנק היה בשליטת חברת העובדים עד שנת 1993 . בשנה זו, בעקבות פרשת ויסות מניות הבנקים, הולאם הבנק ועבר לשליטת המדינה. בשנת 1996 נמכרה השליטה בבנק לקבוצת משקיעים בראשותו של תד אריסון.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, מפלגות, התיישבות, ההסתדרות

בר-גיורא
אגודה חשאית שהוקמה ביפו בשנת 1909 במטרה לכבוש את השמירה והעבודה במושבות. המייסדים היו אנשי העלייה השנייה חברי 'פועלי ציון'. חברי האגודה הצליחו לקבל עליהם את השמירה במושבות הגליל. בשנת 1909 הופסקה פעילות 'בר-גיורא' ובמקומו הוקם ארגון 'השומר'.
שייך למדורים:היסטוריה, בריאות ורווחה, מפלגות, הגנה וביטחון

[ה]בריחה
כינוי לנדידתם של כרבע מליון ניצולי שואה ופליטים יהודיים ממזרח אירופה לעבר חופי המזרח התיכון במטרה לעלות לארץ ישראל. הבריחה החלה באופן ספונטני בשלהי מלחמת העולם השניה והפכה לתנועה מאורגנת וממוסדת שהונהגה על ידי המוסד לעליה ב'. 'הבריחה' הוא גם שמו של הארגון שארגן את הנדידה ההמונית הזאת.
שייך למדורים:היסטוריה, בריאות ורווחה, הגנה וביטחון

ברית הקואופרציה הצרכנית
הוקמה בשנת 1932 כארגון גג של האגודות הצרכניות השיתופיות. תפקידיה היו לארגן ביקורת, פיקוח והדרכה, להגן על האינטרסים של האגודות ולייצגן בפני גורמים חיצוניים. בהמשך קיבלה 'הברית' על עצמה גם תפקידים כלכליים שנועדו להגביר את שיתוף הפעולה בין האגודות. במהלך השנים פעלה הברית לאיחוד האגודות הצרכניות הקטנות. בשנת 1989 פעלו בארץ ארבע אגודות צרכניות אזוריות גדולות.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, חינוך, ההסתדרות

ברית התנועה הקיבוצית
ארגון גג של התנועות הקיבוציות. הוקם בשנת 1963 במטרה לקדם את האינטרסים המשותפים של התנועות בתחומי הכלכלה, המשק, הרווחה החינוך והתרבות. הארגון פעל באמצעות מוסדות משותפים וועדות.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, תרבות ואמנות, חינוך, התיישבות

ברית פועלי ארץ-ישראל
ארגון משותף לערבים ויהודים שהוקם בועידה השלישית של ההסתדרות ב- 1927. הגוף נועד ליצור שיתוף פעולה בין ציבור הפועלים הערבים לפעולים היהודים על בסיס עקרונות השיתוף פעולה, השלום והסכמה עם מפעל התחיה היהודי.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, ההסתדרות

בריתות פיקוח
אגודות מרכזיות שחבריהן הן אגודות קואופרטיביות או שיתופיות. בריתות הפיקוח הוקמו בעקבות ועידת ההסתדרות השלישית בשנת 1927 במטרה לדאוג לביקורת חשבונות באגודות החברות בהן, לפקח עליהן ולקדם אותן בהתאם לכללי הקואופרציה.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, התיישבות, ההסתדרות

ג'וינט
קיצור שמו של הארגון American Jewish Joint Distribution (הוועד היהודי אמריקני המאוחד לסיוע). ארגון יהודי אמריקני שנוסד במטרה לסייע ליהודים ברחבי העולם. הוקם בשנת 1914 לאחר מיזוג בין שלושה ועדים נפרדים שפעלו לעזרת יהודי אירופה.
שייך למדורים:היסטוריה, בריאות ורווחה, חינוך

גדוד העבודה
ארגון חלוצי שיתופי של פועלים בארץ ישראל. הוקם באוגוסט 1920 על ידי חניכיו של יוסף טרומפלדור יוצאי תנועת 'החלוץ' ועל ידי יוצאי ארגון 'השומר'. הגדוד שאף להגשים את מטרותיו - עבודה, הגנה, התיישבות שיתופית ובניין הארץ - באמצעות הקמת קומונה כללית של הפועלים בארץ ישראל. הגדוד עבר פילוגים בשנים 1923 ו-1926, ובשנת 1929 הצטרפו שרידיו ל'קיבוץ המאוחד'
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, התיישבות, הגנה וביטחון, ההסתדרות

דור לדור
קרן שנוסדה בשנת 1943 על ידי ההסתדרות הכללית כמוסד להענקת קיצבאות לחברי הסתדרות קשישים שנותרו ללא מקורות הכנסה המספיקים למחיתם. בשנת 1967 צורפה הקרן ל'משען' האחראי מאז על פעולתה.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, ההסתדרות

דן - אגודה שיתופית לתחבורה ציבורית בע"מ
קואופרטיב לתחבורה ציבורית בגוש דן. חברת האוטובוסים השניה בגודלה במדינה. הוקם בשנת 1945 עם איחודם של הקואופרטיבים 'המעביר' ו'איחוד רגב'. במאי 2002 הפך ל'דן - חברה לתחבורה ציבורית בע"מ'.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה

הדסה
הסתדרות נשים ציוניות בארצות הברית שנוסדה בשנת 1912 בניו-יורק ביזמתה של הנרייטה סאלד. בין מטרותיה: פעולה ציונית, חברתית ותרבותית בקרב נשים יהודיות בארצות הברית, טיפוח האידיאלים הלאומיים, קידום הבריאות בארץ ישראל ועידוד פעילות יהודית בארץ. בשנת 1913 החלה הסתדרות הדסה לפעול בארץ ישראל.
שייך למדורים:היסטוריה, בריאות ורווחה, פועלות ונשים, חינוך, תנועות נוער

הסתדרויות הפועלים החקלאים (בתקופת העליה השניה)
שלוש הסתדרויות של פועלים חקלאיות שהוקמו בתקופת העליה השניה. הסתדרויות אלו פעלו בנפרד כמסגרת פועלית איזורית בגליל, ביהודה ובשומרון. בשנת 1919 התאגדו ההסתדרויות האזוריות במסגרת ארגון ארצי, 'הסתדרות הפועלים החקלאיים'.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, התיישבות, ההסתדרות

[ה]הסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל
ההסתדרות הוקמה בחיפה בדצמבר 1920 כארגון ארצי של העובדים בארץ ישראל הפועל לקידום עניניהם המקצועיים, הכלכליים, ההתיישבותיים והתרבותיים. בזכות היקף פעילותה של ההסתדרות והתפקידים הרבים שנטלה על עצמה, היא היתה לגורם מרכזי בתשתית 'המדינה שבדרך'. לאחר קום המדינה עברו חלק מהפעילויות לאחריות הממשלה וההסתדרות עברה להתמקד בתפקידה כאיגוד מקצועי ובניהול מפעליה המשקיים. בשנות ה-80 נקלעו ההסתדרות והמשק ההסתדרותי למשבר קשה שהוביל לתהליך של התפרקות חברת העובדים מנכסיה. בשנות ה-90 עברה ההסתדרות שינויים ארגוניים משמעותיים ועברה להתמקד בתפקידה כאיגוד מקצועי. כחלק מהשינויים שונה שמה ל'הסתדרות הכללית החדשה'.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, פועלות ונשים, מפלגות, תרבות ואמנות, חינוך, תנועות נוער, התיישבות, הגנה וביטחון, ההסתדרות

הסתדרות המורים
האיגוד המקצועי הארצי של המורים בישראל. הסתדרות המורים נוסדה בשנת 1903 בזכרון יעקב ביוזמתו של מנחם אוסישקין והיא האיגוד המקצועי הוותיק ביותר בארץ. הסתדרות המורים הוקמה במטרה להקים מערכת החינוך לאומית ולטפל בתנאי העסקתם של המורים.
שייך למדורים:היסטוריה, בריאות ורווחה, חינוך, ההסתדרות

הסתדרות העובדים הלאומית (הע"ל)
ארגון עובדים שהוקם בשנת 1934 בחסות התנועה הרביזיוניסטית כמשקל נגד להסתדרות הכללית. במסגרת הארגון פעלו קופת חולים, חברת בניה, תנועת נוער, ומוסדות נוספים.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, תרבות ואמנות, חינוך, תנועות נוער, ההסתדרות

הסתדרות הפועלים החקלאיים (ההסתדרות החקלאית)
ארגון כללי, המאגד בתוכו את עובדי החקלאות בארץ ובהתישבות העובדת, פועל במסגרתה של 'הסתדרות העובדים הכללית'. הוקם בשנת 1919 עם איחודן של הסתדרויות אזוריות של פועלים.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, התיישבות, ההסתדרות

הסתדרות הפועלים החקלאיים ביהודה
אחת משלוש הסתדרויות הפועלים האזוריות, פעלו בארץ ישראל העשור השני של המאה העשרים. נוסדה בשנת 1911 כמסגרת ארגונית של הפועלים החקלאיים ביהודה, אשר נועדה לקדם את מעמדם ואת תנאי עבודתם וחייהם. פעילותה נפסקה בשנת 1919 עם הקמתה של הסתדרות הפועלים החקלאיים כארגון ארצי של הפועלים החקלאיים בארץ ישראל.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, התיישבות, ההסתדרות

[ה]הסתדרות הציונית העולמית
ההסתדרות הציונית העולמית נוסדה בשנת 1897, ביוזמתו של הרצל בקונגרס הציוני הראשון בבאזל. ההסתדרות הציונית העולמית היא המסגרת המאחדת את הפעילות השוטפת של כל הארגונים, המוסדות והמפלגות הציוניות בעולם. מאז הקמתה ועד לשנת 1948 ריכזה ההסתדרות הציונית את המאמצים להקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל. מאז קום המדינה עוסקת ההסתדרות הציונית בעיקר בעידוד העלייה, בהעמקת הקשר בין מדינת ישראל ליהדות התפוצות ובחינוך ציוני ויהודי בתפוצות.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, תרבות ואמנות, חינוך, התיישבות, הגנה וביטחון

הסתדרות פועלי השומרון
השלישית מבין הסתדרויות הפועלים האזוריות, שפעלו בארץ ישראל במהלך העשור השני של המאה העשרים.הוקמה בשנת 1916 כהתארגנות של הפועלים החקלאיים באזור השומרון שנועד ל
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, התיישבות, ההסתדרות

ויצו
הסתדרות עולמית של נשים ציוניות. נוסדה בלונדון בשנת 1920 במטרה לסייע לנשים ולילדים בארץ-ישראל באמצעות שרותי רווחה, בריאות וחינוך.
שייך למדורים:היסטוריה, בריאות ורווחה, פועלות ונשים, חינוך

[ה]ועד הלאומי לכנסת ישראל
המוסד העליון והזרוע המבצעת של אסיפת הנבחרים של הישוב היהודי המאורגן בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי. החל לפעול בשנת 1920. עסק בתחומי החינוך, הבריאות, הסעד, הדת ועוד. ייצג את הישוב בפני ממשלת המנדט. עם קום המדינה עברו תפקידיו לממשלת ישראל.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, מפלגות, חינוך, הגנה וביטחון

[ה]ועד הפועל של ההסתדרות
המוסד העליון המנהל את עניני ההסתדרות הכללית. הוועד הפועל אחראי לכל פעולותיה של ההסתדרות ומפקח על כל מוסדותיה ומפעליה, פרט למוסדות המשפט והביקורת. הוועד בוחר בוועדה המרכזת המנהלת את הפעילות השוטפת של ההסתדרות. משנת 1994 נקרא הוועד הפועל 'בית נבחרי ההסתדרות' (בינ"ה).
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, פועלות ונשים, מפלגות, תנועות נוער, התיישבות, הגנה וביטחון, ההסתדרות

ועד הצירים
נציגות של ההסתדרות הציונית העולמית אשר פעלה בארץ ישראל בשנים 1921-1918. ועד הצירים ייצג את הישוב בפני השלטון הצבאי הבריטי ופעל לשיקום הישוב היהודי לאחר המלחמה, בעיקר בתחומי החינוך, הבריאות והסעד.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, חינוך

ועד לאומי לכנסת ישראל
המוסד העליון של היישוב היהודי המאורגן בארץ בתקופת המנדט הבריטי. נבחר על ידי אסיפת הנבחרים ופעל בשמה. הוכר על ידי ממשלת המנדט כנציגו הרשמי של הציבור היהודי בארץ בתחומי הדת, החינוך, העזרה סוציאלית והבריאות. ישיבתו בראשונה של הועד הלאומי נערכה באוקטובר 1920.
שייך למדורים:היסטוריה, בריאות ורווחה, חינוך

ועידות ההסתדרות
המוסד החוקי העליון של הסתדרות העובדים הכללית . הועידה נבחרת בבחירות חשאיות וכלליות של כלל חברי ההסתדרות.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, פועלות ונשים, ההסתדרות

ועידת ההסתדרות ה-11
התכנסה בתל אביב בימים כ"ט בכסלו-ג' בטבת תש"ל (9-12.12.1969). השתתפו 1001 צירים שנבחרו על ידי 639,131 חברים.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, מפלגות, חינוך, ההסתדרות

ועידת ההסתדרות ה-12
התכנסה בתל אביב בימים י"ז-י"ט אדר תשל"ד (11-13.3.1974). השתתפו 1501 צירים אשר נבחרו על ידי 797,000 חברים. הוועידה עמדה בסימן מלחמת יום הכיפורים והשלכותיה על המשק והחברה הישראלית.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, מפלגות, חינוך, הגנה וביטחון, ההסתדרות

ועידת ההסתדרות ה-13
התכנסה בתל אביב ובירושלים בימים כ"ו-כ"ח חשוון תשל"ח (7-9.11.1977). השתתפו 1501 צירים אשר נבחרו על ידי 935,064 חברים. הוועידה התכנסה חודשים אחדים לאחר 'המהפך', ובמרכז הנאומים והדיונים עמדה התוכנית הכלכלית של ממשלת 'הליכוד'.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, פועלות ונשים, מפלגות, ההסתדרות

ועידת ההסתדרות החמישית
התכנסה בתל אביב בימים ב'-ו' אייר תש"ב (19-23.4.1942). השתתפו בוועידה 424 צירים שנבחרו על ידי 88,198 חברים. הוועידה התכנסה בעיצומה של מלחמת העולם השניה והוקדשה כולה להתגייסות הישוב למלחמה בנאצים ולהיערכות לסכנת כיבוש ארץ ישראל בידי הגרמנים.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, מפלגות, הגנה וביטחון, ההסתדרות

ועידת ההסתדרות העשירית
נערכה בתל אביב בימים י"א-ט"ו בטבת תשכ"ו (3-7.1.1966). השתתפו 801 צירים אשר נבחרו על ידי 667,718 חברים.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, מפלגות, חינוך, ההסתדרות

ועידת ההסתדרות הרביעית
כנס ראשון: תל אביב, ט"ז-כ"ב בשבט תרצ"ג (12-18.2.1933). כנס שני: תל אביב, כ"ב-כ"ו טבת תרצ"ד (9-13.1.1934). בוועידה השתתפו 201 צירים שנבחרו על ידי 22,341 חברים. הוועידה נערכה בתקופה של גיאות משקית והתחדשות העליה בקנה מידה נרחב. עיקר הדיונים וההחלטות הוקדשו לנושא ההתישבות, העליה והקליטה.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, מפלגות, תרבות ואמנות, חינוך, תנועות נוער, התיישבות, ההסתדרות

ועידת ההסתדרות השביעית
נערכה בתל אביב בימים כ"ה באייר-ב' בסיוון תש"ט (24-30.5.1949). בוועידה השתתפו 501 צירים שנבחרו על ידי 139,007 מצביעים. הוועידה הראשונה שנערכה לאחר הקמת המדינה. ההסתדרות קיבלה על עצמה להמשיך ולשאת בעול ההגשמה ובעול הקליטה.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, מפלגות, הגנה וביטחון, ההסתדרות

ועידת ההסתדרות השישית
כנס ראשון- בתל-אביב בימים ד'-ה' כסליו תש"ה (20-21.11.1944). כנס שני - תל-אביב, י"ד-ט"ו שבט תש"ה (28.1-2.2.1945). כנס שלישי - כ"ד תשרי תש"ו (1.10.1945). בוועידה השתתפו 423 צירים אשר נבחרו על ידי 106,420 חברים. הוועידה נערכה על רקע סיומה של מלחמת העולם השניה ותחילתה של תקופת המאבק של הישוב בבריטים.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, פועלות ונשים, מפלגות, תרבות ואמנות, חינוך, התיישבות, הגנה וביטחון, ההסתדרות

ועידת ההסתדרות השלישית
התכנסה בתל-אביב בתאריך ה'-כ"ב תמוז תרפ"ז. בוועידה השתתפו 201 צירים אשר נבחרו על ידי 22,500 חברי הסתדרות. הוועידה נערכה על רקע משבר העליה השלישית וחלק גדול מהדיונים עסק בהתמודדות עם המשבר.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, פועלות ונשים, מפלגות, תרבות ואמנות, תנועות נוער, התיישבות, ההסתדרות

ועידת ההסתדרות השמינית
התכנסה בתל אביב בימים ו'-ח' בניסן תשט"ז (18-20.3.1956. השתתפו בוועידה 801 צירים אשר נבחרו על ידי 410,451 חברים. הוועידה נערכה בצל סכנת המלחמה התקרבת. חלק מהדיונים ומההחלטות עסק בנושא זה.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, מפלגות, תרבות ואמנות, חינוך, התיישבות, הגנה וביטחון, ההסתדרות

ועידת ההסתדרות השניה
כונתה גם 'הוועדה' המחוקקת'. נערכה בתל אביב ימים כ"א שבט-ד' אדר תרפ"ג. בוועידה זו השתתפו 130 צירים אשר נבחרו על ידי 6,581 חברי הסתדרות. בוועידה נוסחה סופית חוקת ההסתדרות, נדון הרכב המוסדות הנבחרים ונקבעו תקנות חברת העובדים.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, פועלות ונשים, מפלגות, התיישבות, ההסתדרות

ועידת ההסתדרות התשיעית
התכנסה בתל אביב בימים ה'-ז' בשבט תש"ך (3-5.21960). השתתפו 801 צירים שנבחרו על ידי 504,687 חברים.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, מפלגות, התיישבות, ההסתדרות

ועידת היסוד של ההסתדרות
הוועידה הראשונה של ההסתדרות הכללית, כונתה גם 'הוועידה הכללית של פועלי ארץ ישראל'. נערכה בחיפה בימים כ"ג-כ"ח בכסלו תרפ"א. בוועידה השתתפו 87 צירים שנבחרו על ידי 4,433 חברים. בוועידה הוגדרו המטרות ותחומי הפעולה והונחו היסודות לחוקת ההסתדרות.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, פועלות ונשים, מפלגות, ההסתדרות

חבורות
התארגנויות שיתופיות של פועלים בימי העליה השלישית והרביעית שהוקמו לשם כיבוש העבודה בבנין, בסלילה ובחקלאות. חלק מהחבורות פנו אחרי כן להתישבות החקלאית.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, מפלגות, התיישבות, ההסתדרות

חבורת העמק
התארגנות שיתופית של פועלים בתקופת העליה השלישית. הוקמה במאי 1921 על ידי פועלים שעסקו בסלילת כביש עפולה-נצרת. חבריה ביצעו עבודות בניה, סלילה וחציבה. בשנת 1924 הצטרפו רוב החברים לקיבוץ עין חרוד.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, התיישבות

חברת נוער
מסגרת חינוכית שהוקמה בשנות ה-30 על ידי עלית הנוער והתנועות הקיבוציות לשם הצלתם של בני נוער יהודיים מהשלטון הנאצי. במסגרת חברות הנוער נקלטו קבוצות של נוער עולה ונוער ישראלי בקיבוצים, במושבים ובכפרי ילדים וניהלו חיי חברה, עבודה ולימודים.
שייך למדורים:היסטוריה, בריאות ורווחה, חינוך, התיישבות

חוות סג'רה
חווה חקלאית בגליל התחתון שהוקמה בשנת 1899 על ידי יק"א במטרה להכשיר פועלים יהודים לעבודה חקלאית. החווה שימשה מרכז חשוב לחלוצי העליה השניה. בסג'רה הוקמו מוסדות חשובים של תנועת העבודה וגובשו רעיונות מרכזיים בתחום ההתיישבות השיתופית.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, פועלות ונשים, חינוך, התיישבות, הגנה וביטחון

[ה]חורש
הסתדרות של הפועלים החקלאיים בגליל. הוקמה בשנת 1907. היתה מההתארגנויות הראשונות של פועלי העליה השניה. פעלה לשיפור תנאי חייהם של הפועלים ולקידום מטרות לאומיות. לאחר כשנתיים נפסקה פעילות 'החורש'.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, מפלגות, התיישבות

חטיבה יהודית לוחמת (חי"ל)
חטיבה של חיילים ארצישראליים ויהודים ששירתו במסגרת הצבא הבריטי במלחמת העולם השניה. מכונה גם 'הבריגדה היהודית' ו'הבריגדה'. החטיבה הוקמה בשנת 1944, התאמנה במצרים ולחמה באיטליה. בשלהי המלחמה ולאחריה פעלו חיילי החטיבה בהצלת שרידי השואה במערב אירופה והשתתפו בארגון הבריחה וההעפלה שלהם לארץ ישראל.
שייך למדורים:היסטוריה, בריאות ורווחה, הגנה וביטחון

יק"א
חברה להתיישבות יהודית. שמה נגזר מראשי התיבות של השם הלועזי (Jewish (Colonization Association. הוקמה בשנת 1891 ביוזמתו ובמימונו של הברון מוריס דה-הירש. החברה סייעה למהגרים יהודים ממזרח אירופה, הקימה עבורם מושבות חקלאיות בארגנטינה ובמדינות נוספות וסייעה גם למושבות בארץ ישראל.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, חינוך

כי"ח (כל ישראל חברים) - אליאנס
השם הלועזי: Alliance Israelite Universelle, ובקיצור - אליאנס. ארגון שהוקם בפריז בשנת 1960 על ידי קבוצת נכבדים יהודים בראשות אדולף כרמיה במטרה להגן על זכויות היהודים בארצות מושבם ולסייע להם ברכישת השכלה ומקצוע.
שייך למדורים:היסטוריה, בריאות ורווחה, חינוך

כיבוש העבודה
מהיעדים המרכזיים אותם הציבו לעצמם פועלי העליות הראשונות. הפועלים שאפו להביא להשלטת העבודה העברית בכל ענפי המשק בארץ ישראל, במטרה ליצור מעמד עובדים עברי איתן כבסיס למפעל הציוני. כיבוש העבודה היה כרוך במאבק כפול: א) להכשרה של הצעיר היהודי לעבודת כפיים, בעיקר לעבודת האדמה. ב) לכיבוש מקומות עבודה עבור הפועלים העבריים.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, מפלגות, ההסתדרות

כפר שיתופי
צורת התישבות חקלאית המבוססת על רכוש פרטי מצד אחד, ועל שיתוף בהספקה ובשיווק ובהחזקה של מוסדות הכפר מצד שני. הכפרים השיתופיים הוקמו ברובם בשנות ה-30 על ידי עולי גרמניה. הכפרים השיתופיים מאוגדים במסגרת 'האיחוד החקלאי'.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, התיישבות

ליגיון העבודה ('עבודה')
ארגון שהוקם בסתיו 1909 על ידי חברי 'בר גיורא'. מטרותיו היו כיבוש העבודה ועזרה לכיבוש השמירה. הארגון התנהל במתכונת צבאית ושיתופית והתפרק כעבור כשנה של פעילות.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, הגנה וביטחון

[ה]מגבית להתגיסות ולהצלה
מגבית שהוקמה בשנת 1942 במטרה לממן הוצאות של הישוב בתקופת המלחמה של הישוב ופעולות ההצלה וסיוע ליהודי אירופה. בתום המלחמה שימשו כספי המגבית למימון 'הבריחה', ההעפלה והפעילות של ה'הגנה' בתקופת המאבק.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, הגנה וביטחון

מועצות פועלים
המוסד המקומי הנבחר העליון של ההסתדרות, המייצג את ציבור העובדים המקומי כלפי מעבידים, מוסדות ההסתדרות ומוסדות ציבוריים אחרים.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, פועלות ונשים, תרבות ואמנות, חינוך, תנועות נוער, התיישבות, ההסתדרות

מועצת ההסתדרות
המוסד העליון של ההסתדרות בין ועידה לוועידה. המועצה מטפלת בנושאים עקרוניים, בחקיקה, בערעורים על החלטות הוועד הפועל ובנושאים בעלי חשיבות מיוחדת. חברי המועצה בוחרים את המוסדות העליונים של ההסתדרות: הוועד הפועל, בית הדין העליון, משפט ההסתדרות, וועדת הביקורת המרכזית.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, פועלות ונשים, תנועות נוער, התיישבות, הגנה וביטחון, ההסתדרות

מועצת המדינה הזמנית
הרשות המחוקקת של מדינת ישראל מיום הכרזת המדינה ועד להקמת האסיפה המכוננת (שהיתה לכנסת הראשונה). המועצה מנתה 38 חברים - 37 חברי מועצת העם וחיים וייצמן, אשר נבחר לנשיא המועצה. הפסיקה לפעול עם התכנסות האסיפה המכוננת.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, מפלגות, הגנה וביטחון

מועצת הפועלות
המוסד המרכזי של תנועת הפועלות הישראלית. הוקמה בשנת 1921. מהווה חלק מההסתדרות הכללית, אך בעלת אוטונומיה ארגונית ותקציבית. מטפלת בעניני האשה העובדת, בהקמת מסגרות עבודה ולימוד לנשים, בקליטתן של עולות ועוד. בשנת 1970 התמזגו מועצת הפועלות וארגון אמהות עובדות במסגרת 'נעמת'.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, פועלות ונשים, חינוך, ההסתדרות

מושב עובדים
צורת התיישבות חקלאית שיתופית. עקרונות היסוד שלה הם: התישבות על אדמת הלאום, עבודה עצמית, עזרה הדדית ושיתוף בקניה ובמכירה. המושב העובדים הראשון, נהלל, הוקם בשנת 1921 ובעקבותיו הוקמו מאות מושבי עובדים נוספים בכל רחבי הארץ. רוב מושבי העובדים בישראל מאורגנים במסגרת 'תנועת המושבים'.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, מפלגות, התיישבות

מזכירי ההסתדרות
התפקיד הבכיר ביותר בהסתדרות. המזכיר נבחר על ידי הוועד הפועל של ההסתדרות. במסגרת תפקידו עומד המזכיר בראש מוסדות ההסתדרות, מנהל את העבודה המעשית והתקציבים ומעצב את דרכה של ההסתדרות. משנת 1994 נקרא התפקיד 'יו"ר ההסתדרות'.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, פועלות ונשים, מפלגות, תנועות נוער, התיישבות, הגנה וביטחון, ההסתדרות

מס אחיד
המס ששילמו חברי ההסתדרות הכללית ללשכת המס המרכזית כדמי חבר בהסתדרות ובקופת חולים הכללית. המס האחיד היה מקור ההכנסה העיקרי של ההסתדרות. בשנת 1995 בעקבות הפרדת קופת חולים הכללית מההסתדרות נפסקה גבית המס.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, ההסתדרות

מס ארגון
מס הנגבה מעובדים שאינם חברי ההסתדרות הכללית (המועסקים במקומות עבודה הקשורים בהסכמים עם ההסתדרות) כהשתתפות בהישגים המקצועיים ובהגנה המקצועית שהם מקבלים מההסתדרות.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, ההסתדרות

מפ"ס (מפלגת פועלים סוציאליסטית)
מפלגה קומוניסטית אשר הוקמה בשנת 1919 על ידי קבוצה מחברי 'פועלי ציון'. כעבור זמן קצר שינתה המפלגה את שמה למפס"ע (מפלגת פועלים סוציאליסטית עברית). המפלגה השתתפה בוועידת היסוד של ההסתדרות. בשנת 1921 הפסיקה המפלגה לפעול. במקומה הוקמו המפלגות פק"פ וקפ"פ.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, מפלגות, ההסתדרות

מפא"י - מפלגת פועלי ארץ ישראל
מפלגה ציונית סוציאליסטית. נוסדה בשנת 1930 עם איחודן של המפלגות 'אחדות העבודה' ו'הפועל הצעיר'. היתה המפלגה הגדולה והדומיננטית בהסתדרות הכללית, ביישוב, בתנועה הציונית העולמית ובמדינת ישראל בעשורים הראשונים לקיומה. דגלה בגישה סוציאליסטית פרגמטית ופעלה להשגת יעדים ממלכתיים ומעמדיים במקביל. בשנת 1968 התאחדה עם 'אחדות העבודה-פועלי ציון' ורפ"י והקימה את מפלגת העבודה הישראלית.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, פועלות ונשים, מפלגות, תרבות ואמנות, חינוך, תנועות נוער, התיישבות, הגנה וביטחון, ההסתדרות

[ה]מפעל להכשרת ילדי ישראל
הוקם בשנת 1943 על ידי רחה פריאר במטרה לספק מסגרות חינוכיות לילדים ממשפחות מצוקה. בתחילה שיבץ המפעל קבוצות של ילדים וילדים בודדים בקיבוצים. בשנת 1973 עבר המפעל לאחריות משרד החינוך ומאז הוא מפעיל רשת של בתי ילדים, מעונות משפחתיים ומשפחות אומנה. מסגרות המפעל משלבות בין מסגרת פנימייתית לתא משפחתי כדי לענות בצורה המיטבית על צרכי הילדים.
שייך למדורים:היסטוריה, בריאות ורווחה, חינוך, התיישבות

מציב
קרן שהוקמה בשנת 1937 במטרה לסייע לשאריו של חבר הסתדרות שנפטר. בשנת 1967 צורפה הקרן ל'משען', האחראי מאז להפעלתה.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, ההסתדרות

מרכז הקואופרציה
מסגרת על של הקואופרציה היצרנית-שירותית בישראל. המרכז נוסד בשנת 1928 במטרה לטפל בענייני הארגון והמשק של הקואופרטיבים היצרניים. עד שנת 1962 שימש גם כ'ברית פיקוח' של הקואופרטיבים. במרכז שלוש חטיבות: תחבורה והובלה; חרושת ומלאכה; שירותים.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, ההסתדרות

[ה]משביר המרכזי בע"מ
מוסד השיווק הסיטונאי המרכזי של התנועה הקואופרטיבית במדינת ישראל. נוסד בדגניה בשנת 1916 בשם 'המשביר' כמוסד הכלכלי הראשון של פועלי ארץ ישראל. בשנת 1930 עבר ארגון מחודש ושמו שונה ל'המשביר המרכזי'. בתחילה סיפק מצרכים בסיסיים לפועלים, בהמשך שיווק מגוון רחב של מוצרים לקיבוצים, למושבים ולאגודות הקואופרציה הצרכנית.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, התיישבות, ההסתדרות

[ה]משביר לעולה
מוסד שהקים 'המשביר המרכזי' בשיתוף עם 'ברית הקואופרציה הצרכנית' ופעל בתקופת העליה הגדולה של שנות ה-50. 'המשביר לעולה' הקים ותיחזק את הצרכניות בישובי העולים ובמקביל טיפל בהעברת התוצרת החקלאית של הישובים ל'תנובה'.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, ההסתדרות

משען
מוסד שהוקם בשנת 1931 ושימש כמעין לשכת סעד הסתדרותית. 'משען' סייע לחברי הסתדרות נזקקים באמצעות הלוואות ומענקים, ניהל בתי אבות, הפעיל מוסדות לילדים, ניהל קרנות סיוע ועוד.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, חינוך, ההסתדרות

[ה]משרד הארצישראלי
הוקם בשנת 1908 כנציגות של ההסתדרות הציונית בארץ ישראל. בראשו עמד ד"ר ארתור רופין. פעל לרכישת קרקעות ולהרחבת ההתישבות החקלאית. תרם תרומה חשובה להתפתחות ההתיישבות בארץ ישראל. לאחר מלחמת העולם השניה התמזג עם ועד הצירים.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, התיישבות

[ה]משרד לעבודות ציבוריות ולבנין
נוסד בשנת 1921 על ידי ההסתדרות הכללית ועסק בארגון קבוצות קבלניות לביצוע עבודות ציבוריות ובנין. בשנת 1924 הוחלט להרחיב את מסגרתו של 'המשרד' ולהקים את 'סולל בונה'.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, ההסתדרות

ניר שיתופי בע"מ
מסגרת ארגונית אשר מרכזת את כל משקי ההתישבות העובדת ואת תאגידיהם הכלכליים. הוקמה על ידי הסתדרות העובדים החקלאיים בשנת 1924. משמשת כזרוע המשפטית של ההסתדרות החקלאית המפקחת על שמירתם של היסודות הקואופרטיביים בישובים החקלאיים ועל הפעלת מרותה הכלכלית והארגונית של ההסתדרות עליה.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, חינוך, התיישבות, הגנה וביטחון, ההסתדרות

נעמת (ארגון נשים עובדות ומתנדבות)
מסגרת ארגונית של חברות ההסתדרות הכללית. הוקמה בשנת 1976 עם מיזוג 'מועצת הפועלות' ו'ארגון אמהות עובדות'. נעמת פועלת לקידום מעמד האישה ומספקת לחברות ההסתדרות שירותי חינוך, חברה וסיוע משפטי.
שייך למדורים:היסטוריה, בריאות ורווחה, פועלות ונשים, חינוך, ההסתדרות

נשות החלוץ - Pioneer Women
תנועה אחות של מועצת הפועלות בחו"ל. הוקמה בשנת 1925 בניו יורק במטרה לסייע לנשים ולילדים בארץ ישראל. סניפים של התנועה הוקמו בארצות הברית, בקנדה ובמדינות נוספות. בשנת 1976 התאחדה התנועה עם מועצת הפועלות במסגרת תנועת נעמת העולמית.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, פועלות ונשים, תרבות ואמנות, חינוך, תנועות נוער, ההסתדרות

[ה]סוכנות היהודית
הוקמה בשנת 1929 כזרוע המבצעת של ההסתדרות הציונית העולמית. בתקופת המנדט הבריטי שימשה הסוכנות כ'ממשלה שבדרך' וניהלה את ענייני היישוב היהודי. עם קום המדינה הועברו תפקידי ניהול המדינה לממשלת ישראל, ומאז מתמקדת הסוכנות בפעילות בתחומי העלייה, הקליטה, ההתיישבות, חינוך יהודי-ציוני בתפוצות וחיזוק החברה הישראלית.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, מפלגות, חינוך, התיישבות, הגנה וביטחון

סולל בונה
נוסד בשנת 1924 כחברה קבלנית לעבודות ציבוריות בניה וחרושת. פעילותו נפסקה בשנת 1927, עקב משבר כלכלי, וחודשה בשנת 1935. 'סולל בונה' היה למפעל הקבלני הגדול בארץ לביצוע עבודות בניה, סלילת כבישים ועבודות ציבוריות. הקונצרן לקח על עצמו משימות בניה בהיקף נרחב בעלות חשיבות מדינית, בטחונית או לאומית, ומילא תפקיד מרכזי בבניתה ובפיתוחה של מדינת ישראל. בשנות ה-80 נקלעה החברה לקשיים ומוזגה עם 'שיכון עובדים' במסגרת קונצרן 'שיכון ובינוי'. בשנת 1996 הועברה השליטה בקונצרן לידי העובדים וחברת אריסון השקעות.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, התיישבות, הגנה וביטחון, ההסתדרות

עבודה עברית
מהערכים המנחים את תנועת העבודה הארצישראלית ואת המפעל החלוצי בארץ ישראל מאז ראשיתם. מבטא את הרצון להפוך את היהודים לעם יצרני בארצו ולבנות בסיס כלכלי איתן לישוב בארץ שאינו תלוי בגורמים זרים.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, ההסתדרות

עזרה (חברת)
'חברת העזרה ליהודי גרמניה' הוקמה בשנת 1901 בברלין במטרה לסייע ליהודים במזרח אירופה ובמדינות הבלקן. בהמשך הורחבה הפעילות לסוריה ולארץ ישראל. האגודה סייעה ליהודים במצוקה, עזרה להגירתם והקימה מוסדות חינוך. בשנת 1939 נסגרה האגודה ובשנת 1941 הפסיקה לפעול.
שייך למדורים:היסטוריה, בריאות ורווחה, חינוך

עזרה הדדית
מהעקרונות המנחים את תנועת העבודה בארץ ישראל. מתחילת דרכם בארץ הקימו אנשי תנועת העבודה מוסדות לעזרה הדדית במטרה להתמודד עם קשיי הקיום. העקרונות הסוציאליסטים של אנשי התנועה השתלבו במגמה זו. עם הקמת ההסתדרות נקבע עקרון העזרה ההדדית כאחד מארבעת היסודות עליהם בנויה ההסתדרות. עקרון העזרה ההדדית השתקף בפעילותה של ההסתדרות ובמוסדותיה.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, ההסתדרות

עליה ראשונה
התקופה שבין השנים 1882 ל-1903, שבה עלו לארץ ישראל כ-25,000 עולים, רובם ממזרח אירופה. הסיבות לגל עליה זה היו הפרעות ביהודי רוסיה, מצוקה כלכלית בקרב יהודי מזרח אירופה והשפעתה של תנועת 'חיבת ציון'. רוב העולים התישבו בערים, כחמישית מהם פנו להתישבות חקלאית והקימו את המושבות הראשונות.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, תרבות ואמנות, חינוך, הגנה וביטחון

עליה רביעית
התקופה שבין השנים 1928-1924 שבה הגיעו לארץ ישראל כ-70,000 עולים, רובם ממזרח אירופה. הסיבות העיקריות לעליה היו החמרה במצבם הכלכלי של יהודי פולין וסגירת שערי ארצות הברית להגירה ממזרח אירופה. בקרב העולים בלטו בני המעמד הבינוני אשר תרמו להתפתחות המגזר העירוני, התעשיה והמסחר. מיעוטם של העולים פנו להתישבות חקלאית:. בני המעמד הבינוני הקימו מושבות חקלאיות ופיתחו את ענף הפרדסנות, הפועלים הקימו ישובים חקלאיים שיתופיים.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, פועלות ונשים, מפלגות, תרבות ואמנות, חינוך, תנועות נוער, התיישבות, הגנה וביטחון, ההסתדרות

עליה שניה
מבחינה כרונולוגית, מציין המושג 'עליה שניה' את התקופה משלהי 1903 ועד אמצע 1914 ואת גל העולים שהגיעו לארץ ישראל במהלכה. מבחינה סוציולוגית-אידיאולוגית מציין המושג 'עליה שניה' את קבוצת העולים בעלי ההשקפה הציונית-סוציאליסטית שהגיעו לארץ ישראל בשנים אלו. קבוצת מיעוט זאת, שעמה נימנו בין חמישה לעשרה אחוזים מכלל העולים, הניחה את היסודות לתנועת העבודה בארץ ישראל והטביעה חותם חשוב על התפתחותו של היישוב היהודי בארץ בדרך להקמתה של מדינת ישראל.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, פועלות ונשים, מפלגות, תרבות ואמנות, חינוך, התיישבות, הגנה וביטחון

עליות יהודי תימן
בשנת 1881 החלו יהודי גולת תימן לעלות לארץ ישראל. במהלך השנים נמשכה העלייה מתימן בקצב הולך וגובר. בשנת 1949 הועלו רוב יהודי תימן במסגרת מבצע 'מרבד הקסמים'. לאחר מבצע משלים נוסף בשנת 1954 נותרו בתימן יהודים מעטים.
שייך למדורים:היסטוריה, בריאות ורווחה

עליית הנוער
מפעל להעלאת ילדים ובני נוער יהודים לארץ ישראל, לקליטתם בישובים חקלאיים ובמוסדות ולהכשרתם לחיי עבודה וחקלאות. הוקם בשנת 1932 בברלין ביזמתה של רחה פרייאר. כעבור שנה עבר לאחריות הסוכנות היהודית. בשנת 1977 הועבר מפעל עליית הנוער למשרד החינוך.
שייך למדורים:היסטוריה, בריאות ורווחה, חינוך, תנועות נוער, התיישבות

[ה]פועל המזרחי
הסתדרות פועלים דתיים ציוניים. נוסדה באפריל 1922 בירושלים. התנועה פעלה למען זכויות הפועלים הדתיים, הקימה ישובים חקלאיים, מוסדות כלכליים, מוסדות חינוך ואת תנועת הנוער 'בני עקיבא'. לאחר קום המדינה היתה למפלגה, אשר יוצגה בכנסת והיתה שותפה בממשלה. בשנת 1956 התאחדה 'הפועל המזרחי' עם ה'מזרחי' והקימה את המפד"ל.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, פועלות ונשים, מפלגות, חינוך, תנועות נוער, התיישבות, הגנה וביטחון, ההסתדרות

[ה]פועל הצעיר [מפלגת]
מפלגת פועלים עבריים בארץ ישראל. הוקמה בשנת 1905 על ידי אנשי העליה השניה יוצאי 'צעירי ציון'. המפלגה דגלה בהגשמת הציונות באמצעות חברה עברית עובדת, בהשפעת תורתו של א"ד גורדון.'הפועל הצעיר' פעלה בתחומי התעסוקה, התרבות, הבריאות וההתישבות, והשתתפה בהקמת ההסתדרות הכללית. בשנת 1920 הקימו 'הפועל הצעיר' ו'צעירי ציון' באירופה מסגרת משותפת בשם 'התאחדות'. בשנת 1930 התאחדו 'הפועל הצעיר' ו'אחדות העבודה' והקימו את מפא"י.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, מפלגות, תרבות ואמנות, תנועות נוער, התיישבות, הגנה וביטחון, ההסתדרות

פועלי ציון [מפלגת]
מפלגת פועלים ציונית סוציאליסטית. נוסדה בשנת 1905 ברוסיה. הושפעה מתורתו של דב ברוכוב. באותה שנה הוקמה הסניף הישראלי של המפלגה. בשנת 1907 הוקמה בהאג 'הברית העולמית של פועלי ציון', שהשתלבה בתנועה הציונית העולמית. בשנת 1919 התאחדו 'פועלי ציון' בארץ ישראל עם הבלתי מפלגתיים והקימו את 'אחדות העבודה'. בשנת 1920 התפלגה התנועה העולמית לפלג ימני ושמאלי.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, מפלגות, התיישבות, הגנה וביטחון, ההסתדרות

ציונות סוציאליסטית
זרם בתנועה הציונית, שביקש לקשור את הגשמת הרעיון הציוני בארץ ישראל עם רעיונות חברתיים סוציאליסטיים.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, מפלגות, תנועות נוער, התיישבות

צנע [מדיניות הצנע]
מדיניות כלכלית שהונהגה על ידי ממשלת ישראל באפריל 1949 במטרה להתמודד עם האינפלציה והמחסור במטבע חוץ. בתחילה, משרד האספקה והקיצוב בראשות דב יוסף הופקד על ביצוע מדיניות הצנע. באוקטובר 1950 עברה האחריות למשרדי ממשלה האחרים. החל משנת 1952, במקביל לשיפור במצבה הכלכלי של מדינת ישראל צומצמו בהדרגה הקיצוב והפיקוח, עד לביטולם המוחלט בפברואר 1959.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה

קבוצה
צורת התיישבות שיתופית שנוסתה לראשונה בתקופת העלייה השנייה. מבוססת על שיוויון, עבודה עצמית, ניהול עצמי, עבודת אדמה, שיתוף ברכוש, בייצור ובצריכה. הקבוצה הראשונה, דגניה, נוסדה בשנת 1910.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, חינוך, התיישבות

קואופרציה
צורת התארגנות כלכלית המבוססת על שיתוף פעולה בייצור או בצריכה, בהסכמה ובשוויון בין כל המשתתפים הן במאמץ והן בהנאה מפירות המאמץ. קואופרציה היא גם תנועה חברתית-כלכלית השואפת לשחרר את חבריה מידי בעלי ההון באמצעות הקמת מפעלים שיתופיים בתחומים שונים: יצור, תעשיה, חקלאות, צריכה, שירותים ועוד.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה

קואופרציה בישראל
הקואופרציה בארץ ישראל התפתחה במקביל להתפתחות היישות הלאומית בארץ. התאגדות קואופרטיבית מודרנית החלה בתחילת המאה ה-20. עם הקמתם של תאים שיתופיים על ידי חלוצי העליה השניה. בהמשך הוקמו קואופרטיבים בתחומים שונים: יצור ושירותים, צרכנות, חקלאות, אשראי, ביטוח ושיכון. התנועה הקואופרטיבית בישראל הגיעה לשיאה בשנותיה הראשונות של המדינה, ומאז החל תהליך של צמצום ונסיגה.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, מפלגות, התיישבות, ההסתדרות

[ה]קואופרציה במרחביה
התיישבות קואופרטיבית במרחביה שהוקמה על בסיס תכניתו שהגה ד"ר פראנץ אופנהיימר. תכנית זו התקבלה בקונגרס הציוני ה-9 כתכנית יסוד של ההסתדרות הציונית להתיישבות חקלאית בארץ ישראל. הניסיון לא צלח והקואופרציה במרחביה פורקה לאחר מלחמת העולם הראשונה.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, התיישבות

[ה]קונגרס הציוני ה-15
התכנס בבאזל בתאריכים 30 באוגוסט-11 בספטמבר 1927. קונגרס זה עמד בצל משבר העלייה הרביעית, מחסור העבודה והמיתון ששרר בארץ ישראל. חלק ניכר מדיוני הקונגרס הוקדש לדיונים בנושא. חיים וייצמן וארתור רופין נשאו נאומים על הדרכים להתמודדות עם המשבר. נמשכו הדיונים על שאלת הרחבת הסוכנות היהודית. נישאו הספדים על אחד העם, מנהיגה האידיאולוגי של הציונות הרוחנית. בבחירות לנשיאות ההסתדרות הציונית העולמית נבחר ויצמן לכהונה נוספת ונחום סוקולוב נבחר שוב לנשיא ההנהלה. נבחרת הנהלה ציונית מצומצמת בירושלים, למאבק במשבר בארץ ישראל. חבריה: פרדריק קיש, הארי סאקר והנרייטה סאלד.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה

[ה]קונגרס הציוני ה-17
התכנס בבאזל, שוויץ, בתאריכים 30 ביוני - 15 ביולי 1931. עמד בסימן הוויכוח על 'המטרה הסופית' של הציונות בין הרביזיוניסטים לבין אנשי תנועת הפועלים.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה

קופות מלווה וחיסכון של העובדים
אגודות שיתופיות שסיפקו שרותי אשראי וחיסכון לפועלים. הקופה הראשונה הוקמה בשנת 1925 ובעקבותיה קמו עשרות קופות נוספות. פעילותן של הקופות הגיעה לשיאה בשנות ה-40. אחרי קום המדינה התקשו הקופות להתחרות בבנקים הגדולים והתמזגו עם בנק הפועלים.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, ההסתדרות

קופת חולים הכללית
נוסדה בשנת 1920 עם הקמתה של ההסתדרות הכללית וסיפקה שירותים רפואיים לחברי ההסתדרות על פי עקרון העזרה ההדדית. היתה למוסד הרפואי הגדול ביותר בישראל וסיפקה מגוון רחב של שירותים רפואיים לחברי ההסתדרות בכל רחבי הארץ. בעקבות 'המהפך' בשנת 1977 נחלש מעמדה של קופת חולים והיא נקלעה למשבר קשה. בשנת 1994 נותק הקשר בין החברות בהסתדרות הכללית לבין החברות בקופת חולים הכללית. בשנת 1999 שונה שמה של הקופה ל'שירותי בריאות כללית'.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, ההסתדרות

קיבוץ [גם: קבוצה גדולה]
התאגדות לשם התיישבות שיתופית על בסיס של עבודה עצמית, שוויון ושיתוף יצרני וצרכני מלא. ראשיתו של הקיבוץ בתקופת העלייה השלישית. מאוחר יותר התאגדו הקיבוצים בתנועות קיבוציות, שנבדלו ביניהן בדגשים חברתיים ופוליטיים: 'הקיבוץ המאוחד', 'הקיבוץ הארצי', 'איחוד הקבוצות והקיבוצים' ('חבר הקבוצות') ו'הקיבוץ הדתי'. בשנת 1979 התאחדו 'איחוד הקבוצות והקיבוצים' ו'הקיבוץ המאוחד' למסגרת קיבוצית משותפת - התק"ם (תנועה קיבוצית משותפת). תהליך האיחוד הורחב בשנת 2000 כאשר 'הקיבוץ הארצי' התאחד עם התק"ם והוקמה התנועה הקיבוצית (תהליכי האיחוד בין שתי התנועות טרם הושלמו במלואם).
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, פועלות ונשים, מפלגות, תרבות ואמנות, חינוך, תנועות נוער, התיישבות, הגנה וביטחון

[ה]קיבוץ הארצי - השומר הצעיר
תנועה ארצית של קיבוצי 'השומר הצעיר'. נוסדה בשנת 1927 על ידי ארבעה מקיבוצי 'השומר הצעיר'. במהלך השנים הקימה התנועה ברחבי הארץ עשרות קיבוצים, אשר התאפיינו בקולקטיביות רעיונית וביציבות חברתית וכלכלית. בשנת 2000 התאחד 'הקיבוץ הארצי' עם התק"ם והוקמה 'התנועה הקיבוצית'.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, מפלגות, תרבות ואמנות, חינוך, תנועות נוער, התיישבות, הגנה וביטחון, ההסתדרות

קפא"י (קופת פועלי ארץ ישראל)
קרן שהוקמה בשנת 1910 על ידי מפלגת 'פועלי ציון' במטרה לסייע לעלייתם של פועלים יהודים לארץ ישראל ולתמוך בקליטתם. קפא"י פעלה בתקופת עליה שניה ושלישית ובשנת 1925 הועברה לרשות הסתדרות העובדים.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, מפלגות, התיישבות, ההסתדרות

קרן היסוד
הזרוע הכספית של ההסתדרות הציונית העולמית. נוסדה בלונדון בשנת 1920 ועסקה בגיוס כספים מיהודי העולם למימון ההתיישבות בארץ ישראל. בארצות הברית פועלת במסגרת המגבית היהודית המאוחדת.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, חינוך, התיישבות, הגנה וביטחון

קרן חוסר עבודה
קרן שהוקמה בשנת 1932 על ידי ההסתדרות הכללית ומומנה בכספי חברי ההסתדרות. בתקופות של משבר כלכלי סיפקה הקרן מקומות עבודה וסייעה למובטלים. לאחר קום המדינה הופסקה פעילות הקרן ומרבית תפקידיה הועברו ל'משען'.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, ההסתדרות

קרן קיימת לישראל (קק"ל)
קרן של ההסתדרות הציונית העולמית שהוקמה בשנת 1901 במטרה לרכוש אדמות בארץ ישראל ולהכשירן להתישבות. פעילותה של הקרן מומנה באמצעות תרומות של יהודי העולם. הקרן עסקה במהלך השנים ברכישת קרקעות והכשרתן, בנטיעת יערות וטיפוחם, בסלילת דרכים, במפעלי פיתוח, במפעלי תיירות, בחינוך והסברה ועוד.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, חינוך, התיישבות

שארית הפליטה
כינוי לשארית העם היהודי אשר נותרה לאחר השואה במלחמת העולם השניה. לאחר המלחמה החלו שליחים מארץ ישראל ואנשי הבריגדה היהודית לארגן את שארית הפליטה לעלות לארץ ישראל (במסגרת מפעלי הבריחה וההעפלה). לדרישה של שארית הפליטה לפתוח את שערי ארץ ישראל לעלית יהודים היתה השפעה רבה בדיונים על עתיד ארץ ישראל והקמת מדינת ישראל.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, חינוך, תנועות נוער, הגנה וביטחון

שח"ל (שירות חלוצי לישראל)
גוף שהקימה מפא"י ביוזמתו של בן-גוריון ואשר נועד לשנות את האוירה ההתנדבותית בארץ ולבצע משימות חלוציות. רובם של מתנדבי השח"ל שירתו בישובי העולים ומיעוטם התישבו בנגב ואזור אילת. היקף ההתנדבות לשח"ל היה נמוך בהרבה מהציפיות והפעילות באזור אילת גרמה לגרעונות כבדים. בשנת 1954 הוחלט במפא"י לפרק את שח"ל.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, מפלגות, חינוך, התיישבות, הגנה וביטחון, ההסתדרות

שיכון עובדים בע"מ
חברת השיכון המרכזית של הסתדרות העובדים הכללית וחברת השיכון הציבורי הגדולה בישראל. הוקמה בשנת 1955 בעקבות מיזוגן של חברות השיכון ההסתדרותיות 'שיכון' ו'נווה עובד'. בשנת 1989 התמזגה החברה עם 'סולל בונה' במסגרת 'שיכון ובינוי בע"מ'. בשנת 1996 נמכר חלקה של ההסתדרות בבעלות על 'שיכון ובינוי' לעובדי החברה ולקבוצת משקיעים.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, ההסתדרות

שכונות עובדים
שכונות שנבנו עבור פועלים ביוזמת ההסתדרות הכללית. השכונות הוקמו במטרה לשחרר את הפועל העירוני מנטל שכר הדירה הגבוה, לשפר את תנאי המחיה שלו וליצור בשיכונים הווי פועלי-הסתדרותי.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, ההסתדרות

תכלת-אדום
תנועה קטנה של אנשי שמאל שהוקמה בשנת 1973. לקראת הבחירות לכנסת ה-8 הקימה התנועה יחד עם מק"י רשימה משותפת בשם 'מוקד'.
שייך למדורים:היסטוריה, בריאות ורווחה, מפלגות, הגנה וביטחון, ההסתדרות

תנובה
נוסדה בשנת 1926 כמפעל קואופרטיבי של ההתישבות העובדת לצורך עיבוד ושיווק תוצרת חקלאית. יותר מ-600 ישובים חקלאיים ומאות משקים חקלאיים היו קשורים ל'תנובה' והשתמשו בשירותיה. במהלך השנים יצרה ושיווקה תנובה בהיקף רחב מגוון של מוצרים חקלאיים והיתה לקונצרן המזון הגדול בישראל. בשנת 1999 החל תהליך הפרטתה של תנובה. בשנת 2007 הוחלט על מכירתה לקרן 'אייפקס'.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, התיישבות, ההסתדרות

[ה]תנועה הקיבוצית
הוקמה רישמית בשנת 2000 עם ההכרזה על מיזוגם של התק"ם ו'הקיבוץ הארצי'. לאחר ההכרזה החל תהליך הדרגתי של מיזוג המחלקות, האגפים והתאגידים הנפרדים של התנועות.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, תרבות ואמנות, חינוך, תנועות נוער, התיישבות

תנועת הפועלות
שם כולל למסגרות וארגונים של חברות ההסתדרות הכללית. תנועת הפועלות הוקמה בשנת 1921 ופעלה כמוסד אוטונומי במסגרת ההסתדרות. תנועת הפועלות פעלה לשיפור מעמדן של הנשים בתנועת הפועלים ובכלל, לקידום האינטרסים שלהן ולשיפור תנאי העבודה שלהן. מועצת הפועלות הקימה גם שירותי רווחה לנשים עובדות ולעקרות בית. בשנת 1976 הוחלף שמה של תנועת הפועלות ל'נעמת'.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, פועלות ונשים, מפלגות, תרבות ואמנות, חינוך, התיישבות, ההסתדרות

תק"ם (התנועה הקיבוצית המאוחדת)
תנועה קיבוצית ארצית שהוקמה בשנת 1980 עם איחודם של 'הקיבוץ המאוחד' ו'איחוד הקבוצות והקיבוצים'. היוותה מסגרת ארגונית ופוליטית עבור רוב הקיבוצים בארץ. בשנת 2000 החל תהליך של איחוד התק"ם עם 'הקיבוץ הארצי' והקמתה של 'התנועה הקיבוצית'.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, מפלגות, תרבות ואמנות, חינוך, תנועות נוער, התיישבות

מאגר: מושגים (122/412)