Bookmark and Share

הנכם נמצאים בראש האתר.
▲ לפילוח מאגר המידע, פרקים וביבליוגרפיה - הקליקו על אחד המדורים בסרגל העליון.
► הקלקה על הסיווגים מימין תפנה למידע מפולח לפי מדור


 כאן על פני אדמה
'כאן על פני אדמה' רוח התקופה

 

ביבליוגרפיה למדור זה:

User Login

ראש האתר מושגים

אחד במאי - יום הפועלים הבינלאומי
יום סולידריות ואחדות בינלאומית של תנועות הפועלים בעולם. מצוין החל משלהי המאה ה-19. נחוג לראשונה בארץ ישראל בשנת 1906. נקבע לחג לאומי בברית המועצות ובמדינות הגוש הקומוניסטי. במשך השנים צוין יום זה בשבתון, מצעדים, עצרות והנפת דגלים אדומים. בשנים האחרונות ירד מעמדו של החג והצטמצם היקף האירועים הן בישראל והן בעולם.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, מפלגות, תנועות נוער, ההסתדרות

אחדות העבודה - 1930-1919
מפלגת פועלים ציונית סוציאליסטית בארץ ישראל. נוסדה בפברואר 1919 והצטרפו אליה רוב 'פועלי ציון' ו'הבלתי מפלגתיים'. תפסה מקום מרכזי בחיי הישוב ובתנועת הפועלים הארצישראלית. היתה פעילה ב'ברית העולמית של פועלי ציון-ימין'. בשנת 1930 התאחדו 'אחדות העבודה' ו'הפועל הצעיר' והקימו את מפא"י.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, מפלגות, תרבות ואמנות, התיישבות, הגנה וביטחון, ההסתדרות

אחדות העבודה - פועלי ציון (1968-1954)
מפלגה ציונית סוציאליסטית שהוקמה בשנת 1954 בעקבות הפילוג במפ"ם על ידי אנשי חטיבת 'לאחדות העבודה-פועלי ציון' במפלגה. בשנת 1965 הקימה המפלגה עם מפא"י את 'המערך לאחדות פועלי ארץ ישראל'. בשנת 1968 התאחדה המפלגה עם מפא"י ורפ"י והוקמה 'מפלגת העבודה'.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, מפלגות, התיישבות, הגנה וביטחון, ההסתדרות

אחווה
1) קבוצת פועלים קבלנית קואופרטיבית שפעלה בארץ ישראל בתקופת עליה שניה. נוסדה בארצות הברית בשנת 1912 על ידי 'פועלי ציון'. 2) קבוצת חלוצים שפעלה בארץ ישראל בתקופת עליה שלישית. הוקמה בליטא בשנת 1920.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, פועלות ונשים, מפלגות, התיישבות

[ה]איחוד העולמי
מפלגה ציונית סוציאליסטית עולמית. הוקמה בשנת 1932 בעקבות האיחוד בין 'הברית העולמית של פועלי ציון - צ"ס' ל'התאחדות'. המפלגה מילאה תפקיד חשוב בהסתדרות הציונית העולמית ובמוסדותיה. בשנת 1968 התאחדו 'האיחוד העולמי' ו'הברית העולמית של 'אחדות העבודה-פועלי ציון'והקימו את תנועת העבודה הציונית העולמית.
שייך למדורים:היסטוריה, מפלגות

איחוד הקבוצות והקיבוצים
תנועה ארצית של קבוצות וקיבוצים. נוסדה בשנת 1951 עם איחודן של התנועות הקיבוציות 'חבר הקבוצות' ו'איחוד הקיבוצים'. לתנועה הצטרפו קיבוצי 'הנוער הציוני', קיבוצי 'פועלי אגודת ישראל' ומושבים שיתופיים והיא היתה לתנועה הקיבוצית הגדולה בישראל. בשנת 1980 התאחדו 'איחוד הקבוצות והקיבוצים' ו'הקיבוץ המאוחד' והקימו את התק"ם.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, מפלגות, תרבות ואמנות, חינוך, תנועות נוער, התיישבות

איחוד הקיבוצים
תנועה קיבוצית שהוקמה במאי 1951 בעקבות הפילוג בתנועת 'הקיבוץ המאוחד'. לתנועה הצטרפו תומכי מפא"י ב'קיבוץ המאוחד'. באוקטובר 1951 התמזגו 'איחוד הקיבוצים' ו'חבר הקבוצות' במסגרת 'איחוד הקבוצות והקיבוצים'.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, מפלגות, התיישבות

[ה]אינטרנציונל השני
הוקם בשנת 1889 והתקיים עד שנת 1914. כונה 'אינטרנציונל הפועלים הסוציאליסטי'. כונס בפאריס ביוזמת מנהיגי הפועלים הגרמניים אוגוסט בבל ופרידריך אנגלס. קיבל לשורותיו כל מי שתמך בעקרונות הסוציאליזם וכן חברי איגודים מקצועיים.
שייך למדורים:היסטוריה, מפלגות

אספת הנבחרים
המוסד העליון של יהודי ארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי. נבחרה עלי ידי חברי כנסת ישראל. הבחירות לאסיפה נערכו בשנים 1920, 1926, 1931 ו-1944. הוענקו לה סמכויות אוטונומיות בתחומי החינוך, הבריאות, הסעד הדת ועוד. חברי האסיפה בחרו את הוועד הלאומי. לאחר קום מדינת ישראל עברו תפקידיה אל הכנסת.
שייך למדורים:היסטוריה, בריאות ורווחה, מפלגות, חינוך

אק"י (אופוזיציה קומוניסטית ישראלית)
קבוצה שפרשה בשנת 1973 ממק"י בטענה שהמפלגה ציונית מדי. חברי הקבוצה השתתפו בבחירות לכנסת באותה שנה במסגרת 'חזית השמאל'. בשנת 1977 הצטרפו חלק מחברי הקבוצה לרק"ח ופעילותם של הנותרים הלכה ודעכה.
שייך למדורים:היסטוריה, מפלגות

בונד
מפלגת פועלים סוציאליסטית יהודית שהוקמה בווילנה בשנת 1897. מילאה תפקיד מרכזי בתנועה הסוציאליסטית היהודית ברוסיה ובפולין. פעלה לשיפור מצבו של הפועל היהודי ולפיתוח תרבות יהודית חילונית בלשון היידיש שללה את הציונות.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, מפלגות, תרבות ואמנות, חינוך, הגנה וביטחון

בחרות סוציאליסטית עברית
המשמרת הצעירה של מפלגת אחדות העבודה ומשנת 1930 של מפא"י. הוקמה ב-1926 כמסגרת לפעילות פוליטית עבור בוגרי תנועת הנוער העובד לצעירים בגילאים 17 עד 23.
שייך למדורים:היסטוריה, מפלגות, תנועות נוער

בלַאוּ-וַויְס (בגרמנית - תכלת לבן)
ארגון נוער ציוני במרכז אירופה שהוקם בגרמניה בשנת 1912 בהשפעת תנועת הנוער הגרמנית ואנדרפוגל (ציפור נודדת). הארגון הקיף בשיאו כ-3,000 בני נוער.
שייך למדורים:היסטוריה, מפלגות, תנועות נוער

בלתי מפלגתיים
קבוצת פועלים מאנשי העלייה השנייה אשר התנגדו לקיומן של מפלגות הפועלים הנפרדות ושאפו לאחד את ציבור הפועלים הארצישראלי בארגון אחד. 'הבלתי מפלגתיים' מילאו תפקיד מרכזי בהקמת הסתדרויות הפועלים החקלאיים. בשנת 1919 התאחדו 'הבלתי מפלגתיים' עם 'פועלי ציון' והקימו את 'אחדות העבודה'.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, מפלגות, ההסתדרות

בנק הפועלים
נוסד בשנת 1921 על ידי ההסתדרות הכללית וההסתדרות הציונית במטרה לשמש כמכשיר פיננסי לקידום משק העובדים, למימון פעולות התיישבות, בניה, קואופרציה, תיעוש וקליטת עליה. הבנק היה בשליטת חברת העובדים עד שנת 1993 . בשנה זו, בעקבות פרשת ויסות מניות הבנקים, הולאם הבנק ועבר לשליטת המדינה. בשנת 1996 נמכרה השליטה בבנק לקבוצת משקיעים בראשותו של תד אריסון.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, מפלגות, התיישבות, ההסתדרות

בנק"י (ברית הנוער הקומוניסטי הישראלי)
תנועת הנוער של המפלגה הקומוניסטית הישראלית. הוקמה בשנת 1924 בשם 'ברית הנוער הקומוניסטי'. מאז הקמתה חברים בה בני נוער יהודים וערבים והיא אינה ציונית. לאחר הקמת המדינה השתנה שמה ל'ברית הנוער הקומוניסטי הישראלי' והיא פעלה בחסות מק"י. מאז פילוג מק"י בשנת 1965 פעלה התנועה בחסות רק"ח.
שייך למדורים:היסטוריה, מפלגות, חינוך, תנועות נוער, התיישבות, הגנה וביטחון

בר-גיורא
אגודה חשאית שהוקמה ביפו בשנת 1909 במטרה לכבוש את השמירה והעבודה במושבות. המייסדים היו אנשי העלייה השנייה חברי 'פועלי ציון'. חברי האגודה הצליחו לקבל עליהם את השמירה במושבות הגליל. בשנת 1909 הופסקה פעילות 'בר-גיורא' ובמקומו הוקם ארגון 'השומר'.
שייך למדורים:היסטוריה, בריאות ורווחה, מפלגות, הגנה וביטחון

ברית הבריונים
קבוצה רוויזיוניסטית קיצונית בראשותו של אב"א אחימאיר, אשר פעלה בשנים 1933-1930. הקבוצה התנגדה למדיניותו המתונה של הממסד הציוני ושל תנועת העבודה ודרשה למגר בכח את השלטון הבריטי. הפסיקה לפעול לאחר רצח ארלוזורוב ובעקבות מעצרו של אחימאיר באשמת הסתה לרצח.
שייך למדורים:היסטוריה, מפלגות

[ה]ברית העולמית של פועלי ציון
ראו: פועלי ציון
שייך למדורים:היסטוריה, מפלגות

ברית הפועלים העברית הסוציאליסטית פועלי ציון - צ"ס
הוקמה בשנת 1925 עם איחודן של 'הברית העולמית של פועלי ציון ימין' ו'ברית הפועלים הציונית הסוציאליסטית צעירי ציון (צ"ס)'. בשנת 1932 התאחדה 'הברית' עם 'התאחדות' והוקם 'האיחוד העולמי'.
שייך למדורים:היסטוריה, מפלגות

[ה]גדודים העבריים
יחידות צבאיות יהודיות שהתנדבו לצבא הבריטי בימי מלחמת העולם הראשונה. היחידות הן: 'גדוד נהגי הפרדות' שגויס מקרב מגורשי הישוב במצרים; 'גדוד 38 של קלעי המלך' גויס בבריטניה מקרב פליטים יהודים רוסים; 'גדוד 39 של קלעי המלך' גויס באמריקה מקרב מהגרים יהודים; 'גדוד 40 של קלעי המלך' גויס ממתנדבים בני הישוב. בתום המלחמה הוקם 'הגדוד הראשון ליהודה' אשר פורק בשנת 1921.
שייך למדורים:היסטוריה, מפלגות, הגנה וביטחון

[ה]גוש
קבוצת כוחנית של פעילים שהתארגנה במפא"י לאחר הקמת המדינה. הקבוצה חלשה על רוב המינויים והפעילות הארגונית במפא"י והבטיחה תמיכה רחבה בכל מהלכיה של הנהגת המפלגה. 'הגוש' פורק פורמלית בשנת 1958, אך המשיך לפעול עד אמצע שנות ה-60.
שייך למדורים:היסטוריה, מפלגות, ההסתדרות

דרור
תנועה ציונית סוציאליסטית. הוקמה באוקראינה לפני מלחמת העולם הראשונה. מאוחר יותר אומץ שם זה על ידי תנועות נוער ציוניות סוציאליסטיות רבות ברחבי העולם.
שייך למדורים:מפלגות, תנועות נוער, התיישבות

[ה]הגנה
הארגון הצבאי הגדול והעיקרי של הישוב היהודי בארץ ישראל בתקופת המנדט. שמו המלא: 'ארגון ההגנה העברי בארץ-ישראל'. הוקם בשנת 1920 על ידי מפלגת 'אחדות העבודה' ולאחר זמן קצר עבר לאחריות ההסתדרות הכללית. בשנת 1930 היה לארגון ההגנה של כלל הישוב ועבר לאחריות המוסדות הלאומיים. הארגון הגן על הישוב היהודי מפני הישוב הערבי בארץ, נאבק בשלטון הבריטי (משנת 1939) ומילא תפקיד מרכזי בהתישבות ובהעפלה. כשהחלה מלחמת העצמאות נשא הארגון בעיקר נטל הלחימה עד להקמתו של צה"ל ב-1 ביוני 1948 על בסיס ה'הגנה'.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, מפלגות, תנועות נוער, התיישבות, הגנה וביטחון, ההסתדרות

[ה]הסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל
ההסתדרות הוקמה בחיפה בדצמבר 1920 כארגון ארצי של העובדים בארץ ישראל הפועל לקידום עניניהם המקצועיים, הכלכליים, ההתיישבותיים והתרבותיים. בזכות היקף פעילותה של ההסתדרות והתפקידים הרבים שנטלה על עצמה, היא היתה לגורם מרכזי בתשתית 'המדינה שבדרך'. לאחר קום המדינה עברו חלק מהפעילויות לאחריות הממשלה וההסתדרות עברה להתמקד בתפקידה כאיגוד מקצועי ובניהול מפעליה המשקיים. בשנות ה-80 נקלעו ההסתדרות והמשק ההסתדרותי למשבר קשה שהוביל לתהליך של התפרקות חברת העובדים מנכסיה. בשנות ה-90 עברה ההסתדרות שינויים ארגוניים משמעותיים ועברה להתמקד בתפקידה כאיגוד מקצועי. כחלק מהשינויים שונה שמה ל'הסתדרות הכללית החדשה'.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, פועלות ונשים, מפלגות, תרבות ואמנות, חינוך, תנועות נוער, התיישבות, הגנה וביטחון, ההסתדרות

התאחדות (התאחדות עולמית של 'הפועל הצעיר' ו'צעירי ציון')
מפלגת עבודה ציונית עולמית, שהוקמה במארס 1920 בפראג, על ידי מפלגת 'צעירי ציון' שפעלה בגולה ומפלגות 'הפועל הצעיר' בארץ ישראל ובאירופה. המפלגה עסקה בארגון העליה לארץ ישראל ובפעילות ציבורית בקהילות בגולה. בשנת 1932 ה'התאחדות' ו'הברית העולמית של פועלי ציון - צ"ס' התאחדו והקימו את 'האיחוד העולמי'.
שייך למדורים:היסטוריה, מפלגות, תרבות ואמנות, חינוך, תנועות נוער

[ה]ועד הלאומי לכנסת ישראל
המוסד העליון והזרוע המבצעת של אסיפת הנבחרים של הישוב היהודי המאורגן בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי. החל לפעול בשנת 1920. עסק בתחומי החינוך, הבריאות, הסעד, הדת ועוד. ייצג את הישוב בפני ממשלת המנדט. עם קום המדינה עברו תפקידיו לממשלת ישראל.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, מפלגות, חינוך, הגנה וביטחון

[ה]ועד הפועל של ההסתדרות
המוסד העליון המנהל את עניני ההסתדרות הכללית. הוועד הפועל אחראי לכל פעולותיה של ההסתדרות ומפקח על כל מוסדותיה ומפעליה, פרט למוסדות המשפט והביקורת. הוועד בוחר בוועדה המרכזת המנהלת את הפעילות השוטפת של ההסתדרות. משנת 1994 נקרא הוועד הפועל 'בית נבחרי ההסתדרות' (בינ"ה).
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, פועלות ונשים, מפלגות, תנועות נוער, התיישבות, הגנה וביטחון, ההסתדרות

ועידת ההסתדרות ה-11
התכנסה בתל אביב בימים כ"ט בכסלו-ג' בטבת תש"ל (9-12.12.1969). השתתפו 1001 צירים שנבחרו על ידי 639,131 חברים.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, מפלגות, חינוך, ההסתדרות

ועידת ההסתדרות ה-12
התכנסה בתל אביב בימים י"ז-י"ט אדר תשל"ד (11-13.3.1974). השתתפו 1501 צירים אשר נבחרו על ידי 797,000 חברים. הוועידה עמדה בסימן מלחמת יום הכיפורים והשלכותיה על המשק והחברה הישראלית.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, מפלגות, חינוך, הגנה וביטחון, ההסתדרות

ועידת ההסתדרות ה-13
התכנסה בתל אביב ובירושלים בימים כ"ו-כ"ח חשוון תשל"ח (7-9.11.1977). השתתפו 1501 צירים אשר נבחרו על ידי 935,064 חברים. הוועידה התכנסה חודשים אחדים לאחר 'המהפך', ובמרכז הנאומים והדיונים עמדה התוכנית הכלכלית של ממשלת 'הליכוד'.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, פועלות ונשים, מפלגות, ההסתדרות

ועידת ההסתדרות החמישית
התכנסה בתל אביב בימים ב'-ו' אייר תש"ב (19-23.4.1942). השתתפו בוועידה 424 צירים שנבחרו על ידי 88,198 חברים. הוועידה התכנסה בעיצומה של מלחמת העולם השניה והוקדשה כולה להתגייסות הישוב למלחמה בנאצים ולהיערכות לסכנת כיבוש ארץ ישראל בידי הגרמנים.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, מפלגות, הגנה וביטחון, ההסתדרות

ועידת ההסתדרות העשירית
נערכה בתל אביב בימים י"א-ט"ו בטבת תשכ"ו (3-7.1.1966). השתתפו 801 צירים אשר נבחרו על ידי 667,718 חברים.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, מפלגות, חינוך, ההסתדרות

ועידת ההסתדרות הרביעית
כנס ראשון: תל אביב, ט"ז-כ"ב בשבט תרצ"ג (12-18.2.1933). כנס שני: תל אביב, כ"ב-כ"ו טבת תרצ"ד (9-13.1.1934). בוועידה השתתפו 201 צירים שנבחרו על ידי 22,341 חברים. הוועידה נערכה בתקופה של גיאות משקית והתחדשות העליה בקנה מידה נרחב. עיקר הדיונים וההחלטות הוקדשו לנושא ההתישבות, העליה והקליטה.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, מפלגות, תרבות ואמנות, חינוך, תנועות נוער, התיישבות, ההסתדרות

ועידת ההסתדרות השביעית
נערכה בתל אביב בימים כ"ה באייר-ב' בסיוון תש"ט (24-30.5.1949). בוועידה השתתפו 501 צירים שנבחרו על ידי 139,007 מצביעים. הוועידה הראשונה שנערכה לאחר הקמת המדינה. ההסתדרות קיבלה על עצמה להמשיך ולשאת בעול ההגשמה ובעול הקליטה.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, מפלגות, הגנה וביטחון, ההסתדרות

ועידת ההסתדרות השישית
כנס ראשון- בתל-אביב בימים ד'-ה' כסליו תש"ה (20-21.11.1944). כנס שני - תל-אביב, י"ד-ט"ו שבט תש"ה (28.1-2.2.1945). כנס שלישי - כ"ד תשרי תש"ו (1.10.1945). בוועידה השתתפו 423 צירים אשר נבחרו על ידי 106,420 חברים. הוועידה נערכה על רקע סיומה של מלחמת העולם השניה ותחילתה של תקופת המאבק של הישוב בבריטים.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, פועלות ונשים, מפלגות, תרבות ואמנות, חינוך, התיישבות, הגנה וביטחון, ההסתדרות

ועידת ההסתדרות השלישית
התכנסה בתל-אביב בתאריך ה'-כ"ב תמוז תרפ"ז. בוועידה השתתפו 201 צירים אשר נבחרו על ידי 22,500 חברי הסתדרות. הוועידה נערכה על רקע משבר העליה השלישית וחלק גדול מהדיונים עסק בהתמודדות עם המשבר.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, פועלות ונשים, מפלגות, תרבות ואמנות, תנועות נוער, התיישבות, ההסתדרות

ועידת ההסתדרות השמינית
התכנסה בתל אביב בימים ו'-ח' בניסן תשט"ז (18-20.3.1956. השתתפו בוועידה 801 צירים אשר נבחרו על ידי 410,451 חברים. הוועידה נערכה בצל סכנת המלחמה התקרבת. חלק מהדיונים ומההחלטות עסק בנושא זה.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, מפלגות, תרבות ואמנות, חינוך, התיישבות, הגנה וביטחון, ההסתדרות

ועידת ההסתדרות השניה
כונתה גם 'הוועדה' המחוקקת'. נערכה בתל אביב ימים כ"א שבט-ד' אדר תרפ"ג. בוועידה זו השתתפו 130 צירים אשר נבחרו על ידי 6,581 חברי הסתדרות. בוועידה נוסחה סופית חוקת ההסתדרות, נדון הרכב המוסדות הנבחרים ונקבעו תקנות חברת העובדים.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, פועלות ונשים, מפלגות, התיישבות, ההסתדרות

ועידת ההסתדרות התשיעית
התכנסה בתל אביב בימים ה'-ז' בשבט תש"ך (3-5.21960). השתתפו 801 צירים שנבחרו על ידי 504,687 חברים.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, מפלגות, התיישבות, ההסתדרות

ועידת היסוד של ההסתדרות
הוועידה הראשונה של ההסתדרות הכללית, כונתה גם 'הוועידה הכללית של פועלי ארץ ישראל'. נערכה בחיפה בימים כ"ג-כ"ח בכסלו תרפ"א. בוועידה השתתפו 87 צירים שנבחרו על ידי 4,433 חברים. בוועידה הוגדרו המטרות ותחומי הפעולה והונחו היסודות לחוקת ההסתדרות.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, פועלות ונשים, מפלגות, ההסתדרות

חבורות
התארגנויות שיתופיות של פועלים בימי העליה השלישית והרביעית שהוקמו לשם כיבוש העבודה בבנין, בסלילה ובחקלאות. חלק מהחבורות פנו אחרי כן להתישבות החקלאית.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, מפלגות, התיישבות, ההסתדרות

חבר הקבוצות
ארגון ארצי של הקבוצות. הוקם בשנת 1929 על ידי הקבוצות שנותרו ב'חבר הקבוצות והקיבוצים' לאחר פרישתם של קיבוצי 'הקיבוץ המאוחד' ו'הקיבוץ הארצי'. בשנת 1934 הצטרפו לארגון כל הקבוצות של תנועת 'גורדוניה'. בשנת 1951 הקים הארגון יחד עם פלג מפא"י שפרש מ'הקיבוץ המאוחד' את 'איחוד הקבוצות והקיבוצים'.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, מפלגות, תנועות נוער, התיישבות

חבר הקבוצות והקיבוצים
הארגון הארצי הראשון של הישובים הקיבוציים בארץ ישראל. הוקם בשנת 1925 בוועידה הארצית של הקבוצות והקיבוצים בבית אלפא. בשנת 1927 פרשו חלק מהקיבוצים מהארגון והקימו את 'הקיבוץ הארצי' ו'הקיבוץ המאוחד'. בשנת 1929 שינה הארגון את שמו ל'חבר הקבוצות'.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, מפלגות, התיישבות

חד"ש (חזית דמוקרטית לשלום ושוויון)
חזית משותפת יהודית-ערבית שהוקמה בשנת 1977 על ידי רק"ח, פלג מ'הפנתרים השחורים' וחוגי שמאל לא קומוניסטים. חד"ש משתתפת בבחירות לכנסת ולהסתדרות. מצע המפלגה דוגל בנסיגה מהשטחים, הקמת מדינה פלסטינית לצד ישראל ושוויון זכויות לאזרחי ישראל הערבים.
שייך למדורים:היסטוריה, מפלגות, הגנה וביטחון

[ה]חורש
הסתדרות של הפועלים החקלאיים בגליל. הוקמה בשנת 1907. היתה מההתארגנויות הראשונות של פועלי העליה השניה. פעלה לשיפור תנאי חייהם של הפועלים ולקידום מטרות לאומיות. לאחר כשנתיים נפסקה פעילות 'החורש'.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, מפלגות, התיישבות

חזית השמאל
1) רשימה משותפת של 'השומר הצעיר', 'הליגה הסוציאליסטית' ו'פועלי ציון שמאל'. השתתפה בבחירות לאסיפת הנבחרים בשנת 1944. 2) מסגרת משותפת של אק"י ורוב יוצאי שי"ח שלא הצטרפו ל'תכלת אדום'. השתתפה בבחירות לכנסת ולהסתדרות בשנת 1973.
שייך למדורים:היסטוריה, מפלגות

[ה]חלוץ
תנועה עולמית של צעירים יהודים שהכשירו עצמם לעליה לארץ ישראל, לעבודה ולהתישבות. תחילתה באגודות מקומיות בשנות ה-80 של המאה ה-19. לאחר מלחמת העולם הראשונה הפכה לתנועה עולמית מאורגנת, שעיקר פעילותה במזרח אירופה. באמצע שנות ה-30 הגיעה לשיא פעילותה ומנתה כ-100 אלף חברים. נפגעה קשות בתקופת השואה.
שייך למדורים:היסטוריה, מפלגות, תרבות ואמנות, חינוך, תנועות נוער, התיישבות, הגנה וביטחון

חלוץ-חלוצה
כינוי לצעירים יהודים שעלו לארץ ישראל בתקופת העליות הציוניות שקדמו להקמת מדינת ישראל. החלוצים עלו לארץ ישראל במטרה להגשים את רעיון שיבת עם ישראל לארצו.
שייך למדורים:היסטוריה, פועלות ונשים, מפלגות, התיישבות

[ה]חרות, תנועת
מפלגה שהוקמה ביולי 1948 על ידי יוצאי האצ"ל. ממשיכת דרכה של התנועה הרוויזיוניסטית. השתתפה בבחירות לחמשת הכנסות הראשונות באופן עצמאי. משנת 1965 השתתפה בבחירות במסגרת גח"ל ומשנת 1973 - במסגרת 'הליכוד'. בשנת 1988 הפך 'הליכוד' למפלגה ונפסק קיומה של תנועת החרות.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, מפלגות, הגנה וביטחון, ההסתדרות

ישראל אחת
רשימה שהוקמה על ידי אהוד ברק לקראת הבחירות לכנסת ה-15 בשנת 1999 במטרה להרחיב את בסיס התמיכה במפלגת העבודה. הרשימה כללה את מפלגת העבודה, מפלגת 'מימד' ומפלגת 'גשר' של פורשי 'הליכוד' בראשות דוד לוי.
שייך למדורים:היסטוריה, מפלגות

כיבוש העבודה
מהיעדים המרכזיים אותם הציבו לעצמם פועלי העליות הראשונות. הפועלים שאפו להביא להשלטת העבודה העברית בכל ענפי המשק בארץ ישראל, במטרה ליצור מעמד עובדים עברי איתן כבסיס למפעל הציוני. כיבוש העבודה היה כרוך במאבק כפול: א) להכשרה של הצעיר היהודי לעבודת כפיים, בעיקר לעבודת האדמה. ב) לכיבוש מקומות עבודה עבור הפועלים העבריים.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, מפלגות, ההסתדרות

כנסת ישראל
המסגרת הארגונית של יהודי ארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי. חבריה השתתפו לבחירות לאספת הנבחרים, אשר בחרה בגוף ביצועי - הוועד הלאומי.
שייך למדורים:היסטוריה, מפלגות

לאחדות העבודה - פועלי ציון
מפלגה שהוקמה בשנת 1946 לאחר האיחוד בין 'התנועה לאחדות העבודה' לבין 'פועלי ציון שמאל'. בשנת 1948 התאחדה עם מפלגת 'הפועל הצעיר' והקימה את מפ"ם.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, מפלגות, התיישבות, הגנה וביטחון, ההסתדרות

[ה]ליגה הסוציאליסטית
מסגרת פוליטית שהוקמה בשנת 1936 במטרה לאגד פועלים שאינם חברים בקיבוצי 'השומר הצעיר' אך מזדהים עם דרכה הרעיונית והמדינית של תנועת 'הקיבוץ הארצי-השומר הצעיר'.
שייך למדורים:היסטוריה, מפלגות, התיישבות

[ה]מהפך
כינוי לתוצאות הבחירות לכנסת התשיעית שנערכו ב-17 במאי 1977. בבחירות אלו ירד כוחו של 'המערך' במידה משמעותית ואילו 'הליכוד' התחזק. בעקבות בחירות אלו עברה הנהגת המדינה מידי מפלגות השמאל לידי מפלגות הימין.
שייך למדורים:היסטוריה, מפלגות

מועצת המדינה הזמנית
הרשות המחוקקת של מדינת ישראל מיום הכרזת המדינה ועד להקמת האסיפה המכוננת (שהיתה לכנסת הראשונה). המועצה מנתה 38 חברים - 37 חברי מועצת העם וחיים וייצמן, אשר נבחר לנשיא המועצה. הפסיקה לפעול עם התכנסות האסיפה המכוננת.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, מפלגות, הגנה וביטחון

מוקד
מפלגה שהוקמה בשנת 1973 על ידי מק"י ותנועת 'תכלת-אדום' לקראת הבחירות לכנסת ולהסתדרות. במהלך הקדנציה פרשו רבים מחברי מק"י והצטרפו לרק"ח. רוב הנותרים הקימו בשנת 1977 את של"י.
שייך למדורים:היסטוריה, מפלגות, הגנה וביטחון, ההסתדרות

מושב עובדים
צורת התיישבות חקלאית שיתופית. עקרונות היסוד שלה הם: התישבות על אדמת הלאום, עבודה עצמית, עזרה הדדית ושיתוף בקניה ובמכירה. המושב העובדים הראשון, נהלל, הוקם בשנת 1921 ובעקבותיו הוקמו מאות מושבי עובדים נוספים בכל רחבי הארץ. רוב מושבי העובדים בישראל מאורגנים במסגרת 'תנועת המושבים'.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, מפלגות, התיישבות

מזכירי ההסתדרות
התפקיד הבכיר ביותר בהסתדרות. המזכיר נבחר על ידי הוועד הפועל של ההסתדרות. במסגרת תפקידו עומד המזכיר בראש מוסדות ההסתדרות, מנהל את העבודה המעשית והתקציבים ומעצב את דרכה של ההסתדרות. משנת 1994 נקרא התפקיד 'יו"ר ההסתדרות'.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, פועלות ונשים, מפלגות, תנועות נוער, התיישבות, הגנה וביטחון, ההסתדרות

[ה]מזרחי (תנועת)
תנועה דתית ציונית שנוסדה בשנת 1902 ומאז פועלת במסגרת ההסתדרות הציונית העולמית. מילאה תפקיד חשוב בחיי הישוב, במוסדותיו ובהנהגתו. מאז קום המדינה התקיימה כמפלגה ויוצגה בכנסת ובממשלות ישראל. בשנת 1956 התאחדו ה'מזרחי' ו'הפועל המזרחי' והקימו את המפד"ל.
שייך למדורים:היסטוריה, מפלגות, תרבות ואמנות, חינוך, תנועות נוער

מכבי הצעיר (תנועת)
תנועת נוער יהודית ציונית. הוקמה בגרמניה בשנת 1926.
שייך למדורים:היסטוריה, מפלגות, תנועות נוער, התיישבות

מלחמת יום הכיפורים
החלה ביום הכיפורים תשל"ד (1973) בnתקפת פתע מתואמת של מצרים וסוריה על ישראל. המצרים צלחו את התעלה וכבשו שטחים בסיני והסורים השתלטו על רוב שטחה של רמת הגולן. לאחר קרבות בלימה קשים, עברו הכוחות הישראליים למתקפה בשתי החזיתות וכבשו שטחים בסוריה ובמצרים. ב-24 באוקטובר הוכרזה הפסקת אש ונפסקה הלחימה.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, מפלגות, הגנה וביטחון

[ה]ממשלה הזמנית
הממשלה הראשונה של מדינת ישראל. עם הכרזת המדינה ב-14 במאי 1948 הפכה מינהלת העם לממשלה הזמנית ופעלה כרשות המבצעת עד לכינון ממשלת הקבע הראשונה ב-8 במארס 1949. הממשלה הזמנית מנתה 13 שרים ודוד בן-גוריון כיהן בה כראש הממשלה.
שייך למדורים:היסטוריה, מפלגות

מן היסוד
קבוצת בראשותו של פנחס לבון, שהוקמה בשנת 1962 בתוך מפא"י בעקבות הדחתו של לבון מתפקיד מזכ"ל ההסתדרות. בשנת 1965 פרשו חברי הקבוצה ממפא"י.
שייך למדורים:היסטוריה, מפלגות, תרבות ואמנות, התיישבות

מנהלת העם (י"ג)
הוקמה לקראת סיום המנדט הבריטי והקמת מדינת ישראל ושימשה כגוף המבצע של מועצת העם. מנתה שלושה עשר חברים. דוד בן-גוריון כיהן כיושב הראש שלה. פעלה במשך כחודש ועם הקמת המדינה הפכה לממשלה הזמנית.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, מפלגות, הגנה וביטחון

[ה]מערך
מסגרת פוליטית משותפת שהוקמה בינואר 1969 על ידי מפלגת העבודה ומפ". 'המערך' השתתף בבחירות לכנסת ולוועידות ההסתדרות. בשנת 1984, בעקבות הצטרפותה של מפלגת העבודה לממשלת האחדות הלאומית, פרשה מפ"ם מ'המערך' ובכך בא סופו.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, מפלגות, התיישבות, הגנה וביטחון, ההסתדרות

[ה]מערך לאחדות פועלי ישראל
מסגרת פוליטית משותפת שהוקמה בשנת 1965 על ידי מפא"י ו'אחדות העבודה-פועלי ציון' לקראת הבחירות לכנסת ה-6. הקמת 'המערך' גרמה לפרישת בן-גוריון ואנשיו ממפא"י ולהקמת רפ"י. בשנת 1968 התאחדו מפא"י, 'אחדות העבודה-פועלי ציון' ורפ"י והקימו את מפלגת העבודה.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, מפלגות, הגנה וביטחון, ההסתדרות

מפ"ם - מפלגת פועלים מאוחדת
מפלגה ציונית סוציאליסטית שהוקמה בשנת 1948 בעקבות האיחוד בין 'אחדות העבודה–פועלי ציון' ו'מפלגת הפועלים – השומר הצעיר'. בשנת 1954 התפלגה על רקע היחס לברית המועצות. בשנים 1984-1969 שיתפה פעולה עם מפלגת העבודה במסגרת 'המערך'. בשנת 1992 הקימה עם 'שינוי' ו'רצ' את 'מרצ'. בשנת 1997 התמזגה עם שותפותיה ל'מרצ' והפסיקה להתקיים באופן עצמאי.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, מפלגות, תנועות נוער, התיישבות, הגנה וביטחון, ההסתדרות

מפ"ס (מפלגת פועלים סוציאליסטית)
מפלגה קומוניסטית אשר הוקמה בשנת 1919 על ידי קבוצה מחברי 'פועלי ציון'. כעבור זמן קצר שינתה המפלגה את שמה למפס"ע (מפלגת פועלים סוציאליסטית עברית). המפלגה השתתפה בוועידת היסוד של ההסתדרות. בשנת 1921 הפסיקה המפלגה לפעול. במקומה הוקמו המפלגות פק"פ וקפ"פ.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, מפלגות, ההסתדרות

מפא"י - מפלגת פועלי ארץ ישראל
מפלגה ציונית סוציאליסטית. נוסדה בשנת 1930 עם איחודן של המפלגות 'אחדות העבודה' ו'הפועל הצעיר'. היתה המפלגה הגדולה והדומיננטית בהסתדרות הכללית, ביישוב, בתנועה הציונית העולמית ובמדינת ישראל בעשורים הראשונים לקיומה. דגלה בגישה סוציאליסטית פרגמטית ופעלה להשגת יעדים ממלכתיים ומעמדיים במקביל. בשנת 1968 התאחדה עם 'אחדות העבודה-פועלי ציון' ורפ"י והקימה את מפלגת העבודה הישראלית.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, פועלות ונשים, מפלגות, תרבות ואמנות, חינוך, תנועות נוער, התיישבות, הגנה וביטחון, ההסתדרות

מפלגת העבודה הישראלית
מפלגה ציונית סוציאל-דמוקרטית, שהוקמה בינואר 1968 עם איחודן של מפא"י, 'אחדות העבודה-פועלי ציון' ורפ"י. בשנים 1984-1969 פעלה המפלגה בשיתוף פעולה עם מפ"ם במסגרת 'המערך'. עד ל'מהפך' בשנת 1977 היתה מפלגת העבודה מפלגת השלטון והחזיקה בעמדות הבכירות בהנהגת המדינה, ההסתדרות הכללית והתנועה הציונית. מאז 'המהפך' נחלשה כוחה של המפלגה והיא שבה להנהגת המדינה לתקופות קצרות בלבד.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, מפלגות, התיישבות, הגנה וביטחון, ההסתדרות

מפס"ע (מפלגת פועלים סוציאליסטית עברית)
ראו: מפ"ס.
שייך למדורים:היסטוריה, מפלגות, ההסתדרות

מצע רמלה (פלטפורמת רמלה, הפלטפורמה הרמלאית)
מצעה של מפלגת 'פועלי ציון'. נוסח על ידי עשרה מחברי המפלגה, אשר התכנסו ברמלה ב-9-7 באוקטובר 1906. המצע נוסח במונחים מרקסיסטיים בהשפעת פרשנותו של ברוכוב.
שייך למדורים:היסטוריה, מפלגות

מק"י (מפלגה קומוניסטית ישראלית)
הוקמה בשנת 1948 על ידי פלגים של הפק"פ. במשך רוב שנותיה ביטאה עמדות אנטי-ציוניות ואנטי-ישראלית תוך גילוי נאמנות מוחלטת לברית המועצות. בשנת 1965 פרשו מרבית חברי המפלגה הערביים והקימו את רק"ח. בשנות ה-70 הצטרפו חברי מק"י ל"מוקד" והמפלגה הפסיקה להתקיים. בשנת 1989 שינתה רק"ח את שמה למק"י.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, מפלגות, תנועות נוער, הגנה וביטחון

מר"י ( מחנה רדיקלי ישראלי)
סיעת יחיד של אורי אבנרי שהוקמה בשנת 1972 בעקבות התפלגותה של סיעת 'העולם הזה-כח חדש' . בבחירות לכנסת בשנת 1973 היתה הסיעה שותפה ב'חזית השמאל'.
שייך למדורים:היסטוריה, מפלגות

משפטי פראג
משפטי ראווה שנערכו בשלהי 1952 בפראג ונשאו אופי אנטישמי. במשפט הראשון הואשמו ארבעה עשר מראשי השלטון בצ'כיה בבגידה במולדת ובריגול לטובת המערב. במשפט השני הואשמו שני ישראלים שנקלעו לפראג בריגול. משפטי פראג גרמו למשבר במפ"ם אשר הסתיים בפילוג בשנת 1954.
שייך למדורים:היסטוריה, מפלגות

[ה]נוער הציוני
תנועת נוער ציונית כללית עולמית שנוסדה בשנת 1931 על ידי ארגוני נוער ציוניים כלליים. התנועה חינכה להגשמה עצמית חלוצית וקיבוצית, והיתה קשורה תנועת העבודה הליברלית בישראל.
שייך למדורים:היסטוריה, מפלגות, חינוך, תנועות נוער, התיישבות, ההסתדרות

נשיאי ישראל
הנשיא עומד בראש מדינת ישראל. הוא נבחר על ידי הכנסת ומכהן בתפקידו שבע שנים. מעמדו, תפקידיו וסמכויותיו מוסדרים ב'חוק יסוד: נשיא המדינה'. תפקידיו דל הנשיא הם בעיקר יצוגיים והוא מסמל את אחדות העם.
שייך למדורים:היסטוריה, מפלגות

[ה]סוכנות היהודית
הוקמה בשנת 1929 כזרוע המבצעת של ההסתדרות הציונית העולמית. בתקופת המנדט הבריטי שימשה הסוכנות כ'ממשלה שבדרך' וניהלה את ענייני היישוב היהודי. עם קום המדינה הועברו תפקידי ניהול המדינה לממשלת ישראל, ומאז מתמקדת הסוכנות בפעילות בתחומי העלייה, הקליטה, ההתיישבות, חינוך יהודי-ציוני בתפוצות וחיזוק החברה הישראלית.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, מפלגות, חינוך, התיישבות, הגנה וביטחון

סיעה ג'
סיעה במפא"י שהוקמה בשנת 1938 על ידי ותיקי סניף מפא"י תל-אביב במפא"י כמשקל נגד לסיעה ב'.
שייך למדורים:היסטוריה, מפלגות, ההסתדרות

סיעה ב'
סיעה אופוזיציונית שהתגבשה בתוך מפא"י במחצית השנייה של שנות ה-30. רוב חבריה היו אנשי 'הקיבוץ המאוחד' ופועלים עירוניים. בשנת 1944 התפלגה הסיעה ממפא"י והקימה את התנועה לאחדות העבודה.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, מפלגות, התיישבות, הגנה וביטחון, ההסתדרות

[ה]עובד הציוני
תנועה פוליטית שהוקמה בשנת 1936 בארץ ישראל על ידי בוגרי תנועת הנוער 'הנוער הציוני'. פעלה בעיקר כסיעה בהסתדרות הכללית וקיימה זיקה ל'ציונים הכלליים'. בשנת 1948 השתתפה בהקמת המפלגה הפרוגרסיבית.
שייך למדורים:היסטוריה, מפלגות, חינוך, תנועות נוער, התיישבות, ההסתדרות

עליה חמישית
התקופה שבין השנים 1939-1929, שבה הגיעו לארץ ישראל כרבע מליון עולים, רובם מפולין, מגרמניה וממזרח אירופה. הסיבות העיקריות לעליה היו הרעה במצבם של יהודי אירופה, עלית הנאצים לשלטון בגרמניה וסגירת שעריהן של רוב מדינות העולם פני הגירה יהודית. המהגרים היו ברובם עירוניים, בעלי הון ובני המעמד הבינוני. העליה תרמה רבות לפיתוח המגזר העירוני, התעשיה והמסחר.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, פועלות ונשים, מפלגות, תרבות ואמנות, חינוך, תנועות נוער, התיישבות, הגנה וביטחון, ההסתדרות

עליה רביעית
התקופה שבין השנים 1928-1924 שבה הגיעו לארץ ישראל כ-70,000 עולים, רובם ממזרח אירופה. הסיבות העיקריות לעליה היו החמרה במצבם הכלכלי של יהודי פולין וסגירת שערי ארצות הברית להגירה ממזרח אירופה. בקרב העולים בלטו בני המעמד הבינוני אשר תרמו להתפתחות המגזר העירוני, התעשיה והמסחר. מיעוטם של העולים פנו להתישבות חקלאית:. בני המעמד הבינוני הקימו מושבות חקלאיות ופיתחו את ענף הפרדסנות, הפועלים הקימו ישובים חקלאיים שיתופיים.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, פועלות ונשים, מפלגות, תרבות ואמנות, חינוך, תנועות נוער, התיישבות, הגנה וביטחון, ההסתדרות

עליה שלישית
מבחינה כרונולוגית, מציין המושג 'עליה שלישית' את השנים 1923-1919 ואת גל העולים שהגיעו לארץ ישראל במהלכן. מבחינה חברתית-אידיאולוגית מציין המושג 'עליה שלישית' את קבוצת העולים בעלי ההשקפה הציונית-סוציאליסטית שהגיעו לארץ ישראל בשנים אלו. לעולים אלה, שהיוו כ-40% מכלל העולים באותה תקופה, היה תפקיד משמעותי בעיצוב דמותה של תנועת העבודה בארץ ישראל ובהובלת הישוב היהודי בארץ ישראל בדרך להגשמת מטרותיו הלאומיות.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, פועלות ונשים, מפלגות, תנועות נוער, התיישבות, הגנה וביטחון

עליה שניה
מבחינה כרונולוגית, מציין המושג 'עליה שניה' את התקופה משלהי 1903 ועד אמצע 1914 ואת גל העולים שהגיעו לארץ ישראל במהלכה. מבחינה סוציולוגית-אידיאולוגית מציין המושג 'עליה שניה' את קבוצת העולים בעלי ההשקפה הציונית-סוציאליסטית שהגיעו לארץ ישראל בשנים אלו. קבוצת מיעוט זאת, שעמה נימנו בין חמישה לעשרה אחוזים מכלל העולים, הניחה את היסודות לתנועת העבודה בארץ ישראל והטביעה חותם חשוב על התפתחותו של היישוב היהודי בארץ בדרך להקמתה של מדינת ישראל.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, פועלות ונשים, מפלגות, תרבות ואמנות, חינוך, התיישבות, הגנה וביטחון

עסק הביש
פרשה שהסעירה את מדינת ישראל בשנות ה-50. פרשה שהתעוררה בעקבות חשיפת חולית חבלה שהפעיל המודיעין הישראלי במצרים. ועדת חקירה שמונתה לחקור את הנושא לא הצליחה לענות על השאלה 'מי נתן את ההוראה?'. הנושא העסיק את המערכות הצבאית והפוליטית במשך שנים רבות והוביל ל'פרשת לבון'.
שייך למדורים:היסטוריה, מפלגות, הגנה וביטחון

[ה]פועל המזרחי
הסתדרות פועלים דתיים ציוניים. נוסדה באפריל 1922 בירושלים. התנועה פעלה למען זכויות הפועלים הדתיים, הקימה ישובים חקלאיים, מוסדות כלכליים, מוסדות חינוך ואת תנועת הנוער 'בני עקיבא'. לאחר קום המדינה היתה למפלגה, אשר יוצגה בכנסת והיתה שותפה בממשלה. בשנת 1956 התאחדה 'הפועל המזרחי' עם ה'מזרחי' והקימה את המפד"ל.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, פועלות ונשים, מפלגות, חינוך, תנועות נוער, התיישבות, הגנה וביטחון, ההסתדרות

[ה]פועל הצעיר [מפלגת]
מפלגת פועלים עבריים בארץ ישראל. הוקמה בשנת 1905 על ידי אנשי העליה השניה יוצאי 'צעירי ציון'. המפלגה דגלה בהגשמת הציונות באמצעות חברה עברית עובדת, בהשפעת תורתו של א"ד גורדון.'הפועל הצעיר' פעלה בתחומי התעסוקה, התרבות, הבריאות וההתישבות, והשתתפה בהקמת ההסתדרות הכללית. בשנת 1920 הקימו 'הפועל הצעיר' ו'צעירי ציון' באירופה מסגרת משותפת בשם 'התאחדות'. בשנת 1930 התאחדו 'הפועל הצעיר' ו'אחדות העבודה' והקימו את מפא"י.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, מפלגות, תרבות ואמנות, תנועות נוער, התיישבות, הגנה וביטחון, ההסתדרות

פועלי אגודת ישראל (פא"י)
תנועת פועלים חרדית אשר נוסדה בפולין בשנת 1922 כפלג של 'אגודת ישראל'. התנועה שיתפה פעולה עם התנועה הציונית ועם מוסדות הישוב והקימה קיבוצים, מושבים ומוסדות חינוך. חברי התנועה השתייכו להסתדרות העובדים. לאחר קום המדינה היתה 'פועלי אגודת ישראל' למפלגה אשר יוצגה בכנסת כסיעה עצמאית או כחלק מחזית דתית. בתום כהונת הכנסת ה-11 נעלמה מהמפה הפוליטית.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, מפלגות, חינוך, תנועות נוער, התיישבות, הגנה וביטחון, ההסתדרות

פועלי ציון [מפלגת]
מפלגת פועלים ציונית סוציאליסטית. נוסדה בשנת 1905 ברוסיה. הושפעה מתורתו של דב ברוכוב. באותה שנה הוקמה הסניף הישראלי של המפלגה. בשנת 1907 הוקמה בהאג 'הברית העולמית של פועלי ציון', שהשתלבה בתנועה הציונית העולמית. בשנת 1919 התאחדו 'פועלי ציון' בארץ ישראל עם הבלתי מפלגתיים והקימו את 'אחדות העבודה'. בשנת 1920 התפלגה התנועה העולמית לפלג ימני ושמאלי.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, מפלגות, התיישבות, הגנה וביטחון, ההסתדרות

פועלי ציון שמאל [מפלגת]
מפלגה יהודית סוציאליסטית. הוקמה בשנת 1920 בעקבות פילוג 'הברית העולמית של פועלי ציון' בשל חילוקי דעות בנוגע ליחס לציונות ולקומוניזם. המפלגה פעלה בארץ ישראל ובחו"ל ועברה במהלך השנים פילוגים ואיחודים רבים. בשנת 1946 התאחדת המפלגה בארץ עם התנועה לאחדות העבודה במסגרת 'לאחדות העבודה-פועלי ציון'.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, מפלגות, ההסתדרות

פק"פ (פאלעסטינישע קאמוניסטישע פארטיי)

מפלגה קומוניסטית שפעלה בארץ ישראל בשנים 1943-1922. המפלגה היתה חברה בקומינטרן, פעלה לפי הוראותיו והתיחסה לציונות בשלילה. בשנת 1943 התפלגו החברים היהודים והערבים למפלגות שונות. בשנת 1948 שבו והתאחדו הפלגים במסגרת מק"י.


שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, מפלגות, ההסתדרות

פרשת לבון ('הפרשה')
פרשה שהסעירה בתחילת שנות ה-60 את מדינת ישראל. במרכז הפרשה עמדו פנחס לבון, שביקש לטהר את שמו מהאחריות ל'עסק הביש', וראש הממשלה דוד בן-גוריון, שסירב לעשות כן. 'הפרשה' גרמה למחלוקת פוליטית וציבורית חריפה שהובילה לשינויים במפה הפוליטית, להחלשותה של מפא"י ולחילופים בהנהגת המדינה.
שייך למדורים:היסטוריה, מפלגות, הגנה וביטחון, ההסתדרות

צ"ס - ציונים סוציאליסטים
מפלגת פועלים ציונית סוציאליסטית. הוקמה בשנת 1920 בחרקוב על ידי הפלג הסוציאליסטי ב'צעירי ציון' הרוסים. מפלגות נוספות של 'צעירי ציון' הסוציאליסטים התארגנו במדינות נוספות והקימו מסגרת משותפת בשם 'ברית הפועלים הציונית הסוציאליסטית צעירי ציון'. בשנת 1925 התאחדה הברית עם 'הברית העולמית של פועלי ציון ימין'.
שייך למדורים:היסטוריה, מפלגות

ציונות דתית
זרם בתנועה הציונית. שילב בין פעילות ציונית לאמונה היהודית הדתית.
שייך למדורים:היסטוריה, מפלגות, התיישבות

ציונות כללית
זרם בציונות, שלא שייך עצמו לסיעות הפוליטיות בהסתדרות הציונית, או לזרמים ייחודיים בציונות.
שייך למדורים:היסטוריה, מפלגות

ציונות סוציאליסטית
זרם בתנועה הציונית, שביקש לקשור את הגשמת הרעיון הציוני בארץ ישראל עם רעיונות חברתיים סוציאליסטיים.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, מפלגות, תנועות נוער, התיישבות

צעירי מפא"י
קבוצה שפעלה במפא"י משנות ה-40 ועד שנות ה-60. צעירי מפא"י קראו ליתר דמוקרטיזציה של המפלגה ואימצו את תפיסתו הבטחונית ו'הממלכתית' של בן-גוריון. נסיונם של צעירי מפא"י להשתלב בהנהגת המפלגה נבלם על ידי עסקנים ומנהיגים ותיקים יותר. בשנת 1965 פרשו רבים מהם ממפא"י והשתתפו בהקמת רפ"י.
שייך למדורים:היסטוריה, מפלגות, תנועות נוער

צעירי ציון
תנועת פועלים ציונית סוציאליסטית. ראשיתה באגודות צעירים ציוניות שהוקמו במזרח אירופה בשלהי המאה ה-19. חלק מחבריה עלו ארצה בימי העליה השניה והיו ממייסדי 'הפועל הצעיר'. התנועה השתתפה בהקמת ה'חלוץ' ובעליה השלישית. בשנת 1920 התפלגה התנועה לפלג ימני ושמאלי.
שייך למדורים:היסטוריה, מפלגות, התיישבות

קואופרציה בישראל
הקואופרציה בארץ ישראל התפתחה במקביל להתפתחות היישות הלאומית בארץ. התאגדות קואופרטיבית מודרנית החלה בתחילת המאה ה-20. עם הקמתם של תאים שיתופיים על ידי חלוצי העליה השניה. בהמשך הוקמו קואופרטיבים בתחומים שונים: יצור ושירותים, צרכנות, חקלאות, אשראי, ביטוח ושיכון. התנועה הקואופרטיבית בישראל הגיעה לשיאה בשנותיה הראשונות של המדינה, ומאז החל תהליך של צמצום ונסיגה.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, מפלגות, התיישבות, ההסתדרות

קולקטיביות רעיונית
תפיסה רעיונית-חברתית שאפיינה את תנועת 'הקיבוץ הארצי' החל משנות ה-20. התבטאה בחתירה לאחדות רעיונית בכל תחומי החיים, בהתאם להחלטות שהתקבלו בדרכים דמוקרטיות. בשנות ה-60 החלה הקולקטיביות הרעיונית להחלש בהדרגה, עד שנעלמה לחלוטין.
שייך למדורים:היסטוריה, מפלגות, התיישבות

קומונה הפריסאית
הקומונה הפריסאית (Commune de Paris)- עיריית פאריס. כינוי למרד בן חודשיים שפרץ בעקבות תוצאות מלחמת צרפת-פרוסיה. במהלך מרד פועלי זה הוקם ממשל סוציאליסטי ששלט בפאריס מ-26 במרס (למעשה החל לשלוט כבר מ-18 במרס) עד 30 במאי 1871. ממשל זה דוכא בכוח, על ידי כוחות הצבא הצרפתים, שכונו 'כוחות ורסאי', תוך ניהול מאבק עקוב מדם ברחובות פאריס. רבים מן המורדים הוצאו להורג ואחרים נשפטו בוורסאי.
שייך למדורים:היסטוריה, מפלגות

קומינטרן
מכונה גם האינטרנציונל השלישי והאינטרנציונל הקומוניסטי. ארגון בינלאומי של מפלגות קומוניסטיות במדינות שונת. נוסד בשנת 1919 ביוזמתו של לנין. פורק בשנת 1943 על ידי סטאלין.
שייך למדורים:היסטוריה, מפלגות

[ה]קונגרס הציוני ה-18
נערך בפראג בתאריכים 21 באוגוסט - 4 בספטמבר 1933. עמד בצלה המאיים של עליית היטלר לשלטון בגרמניה.
שייך למדורים:היסטוריה, מפלגות

קיבוץ [גם: קבוצה גדולה]
התאגדות לשם התיישבות שיתופית על בסיס של עבודה עצמית, שוויון ושיתוף יצרני וצרכני מלא. ראשיתו של הקיבוץ בתקופת העלייה השלישית. מאוחר יותר התאגדו הקיבוצים בתנועות קיבוציות, שנבדלו ביניהן בדגשים חברתיים ופוליטיים: 'הקיבוץ המאוחד', 'הקיבוץ הארצי', 'איחוד הקבוצות והקיבוצים' ('חבר הקבוצות') ו'הקיבוץ הדתי'. בשנת 1979 התאחדו 'איחוד הקבוצות והקיבוצים' ו'הקיבוץ המאוחד' למסגרת קיבוצית משותפת - התק"ם (תנועה קיבוצית משותפת). תהליך האיחוד הורחב בשנת 2000 כאשר 'הקיבוץ הארצי' התאחד עם התק"ם והוקמה התנועה הקיבוצית (תהליכי האיחוד בין שתי התנועות טרם הושלמו במלואם).
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, פועלות ונשים, מפלגות, תרבות ואמנות, חינוך, תנועות נוער, התיישבות, הגנה וביטחון

[ה]קיבוץ הארצי - השומר הצעיר
תנועה ארצית של קיבוצי 'השומר הצעיר'. נוסדה בשנת 1927 על ידי ארבעה מקיבוצי 'השומר הצעיר'. במהלך השנים הקימה התנועה ברחבי הארץ עשרות קיבוצים, אשר התאפיינו בקולקטיביות רעיונית וביציבות חברתית וכלכלית. בשנת 2000 התאחד 'הקיבוץ הארצי' עם התק"ם והוקמה 'התנועה הקיבוצית'.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, מפלגות, תרבות ואמנות, חינוך, תנועות נוער, התיישבות, הגנה וביטחון, ההסתדרות

[ה]קיבוץ הדתי
הארגון הארצי של הקיבוצים הדתיים. נוסד בשנת 1938 על ידי הקבוצות הקשורות לתנועת ה'פועל המזרחי'. 'הקיבוץ הארצי' מקיים קשר הדוק עם תנועת הנוער 'בני עקיבא'. כיום כולל 'הקיבוץ הדתי' 16 קיבוצים ו-3 מושבים שיתופיים.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, מפלגות, חינוך, תנועות נוער, התיישבות, הגנה וביטחון, ההסתדרות

[ה]קיבוץ המאוחד
תנועה קיבוצית ארצית שהוקמה בשנת 1927 על בסיס קיבוץ עין חרוד. 'הקיבוץ המאוחד' היה התנועה הקיבוצית הגדולה ביותר בתקופת הישוב ובשנותיה הראשונות של המדינה ומילא תפקיד מרכזי בחיים הפוליטים, הכלכליים והבטחוניים של הישוב והמדינה. בשנת 1951 התפלג 'הקיבוץ המאוחד' וכשליש מהקיבוצים עברו ל'איחוד הקבוצות והקיבוצים'. בשנת 1980 התאחדו 'הקיבוץ המאוחד' ו'איחוד הקבוצות והקיבוצים' והקימו את התנועה הקיבוצית המאוחדת (התק"ם).
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, מפלגות, תרבות ואמנות, חינוך, תנועות נוער, התיישבות, הגנה וביטחון, ההסתדרות

קיבוץ עין חרוד
התנועה הקיבוצית הארצית הראשונה. בשנת 1923, לאחר פרישתו מ'גדוד העבודה', התפתח עין חרוד לתנועה ארצית בשם 'קיבוץ עין חרוד' אשר כללה פלוגות עבודה וקיבוצים נוספים. התנועה דגלה בקיבוץ פתוח, גדול וגדל, העוסק בחקלאות, בתעשיה, בעבודות ציבוריות ובמשימות לאומיות. בשנת 1927 הקים 'קיבוץ עין חרוד' יחד עם קיבוצי 'החלוץ' את תנועת 'הקיבוץ המאוחד'.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, מפלגות, התיישבות, ההסתדרות

קפ"פ (המפלגה הקומוניסטית בפלשתין).
ראו: פק"פ.
שייך למדורים:היסטוריה, מפלגות

קפא"י (קופת פועלי ארץ ישראל)
קרן שהוקמה בשנת 1910 על ידי מפלגת 'פועלי ציון' במטרה לסייע לעלייתם של פועלים יהודים לארץ ישראל ולתמוך בקליטתם. קפא"י פעלה בתקופת עליה שניה ושלישית ובשנת 1925 הועברה לרשות הסתדרות העובדים.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, מפלגות, התיישבות, ההסתדרות

רפ"י - רשימת פועלי ארץ ישראל
מפלגה שהוקמה ביוני 1965 על ידי דוד בן-גוריון ותומכיו במפא"י בעקבות דחיית דרישתו של בן-גוריון לחקירה נוספת של 'פרשת לבון' והקמת 'המערך לאחדות פועלי ישראל'. בינואר 1968 התאחדו מפא"י, 'אחדות העבודה-פועלי ציון' וחלק מחברי רפ"י והקימו את 'מפלגת העבודה הישראלית'. בן-גוריון וחלק מחברי רפ"י לא הצטרפו לאיחוד והקימו את 'הרשימה הממלכתית'.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, מפלגות, הגנה וביטחון, ההסתדרות

רק"ח (רשימה קומוניסטית חדשה)
מפלגה קומוניסטית שהוקמה בשנת 1964 על ידי פלג שפרש ממק"י. המפלגה שמרה על נאמנות מוחלטת לברית המועצות עד להתפרקותה דשל המעצמה בשנת 1991. בשנת 1977 הקימה המפלגה יחד עם 'הפנתרים השחורים' את חד"ש ומאז היא מתמודדת בבחירות לכנסת במסגרת זו. בשנת 1989 חזרה המפלגה לשם מק"י.
שייך למדורים:היסטוריה, מפלגות, תנועות נוער, ההסתדרות

[ה]רשימה הממלכתית
מפלגה שהוקמה בשנת 1968 על ידי דוד בן-גוריון וחלק מחברי רפ"י אשר סירבו להצטרף למפלגת העבודה. המפלגה השתתפה בבחירות לכנסת ה-7 ולוועידת ההסתדרות ה-11. במהלך הקדנציה פרש בן-גוריון מהמפלגה וחלק מהחברים עברו למפלגת העבודה. בשנת 1973 נמנתה הרשימה הממלכתית עם המפלגות שייסדו את 'הליכוד'.
שייך למדורים:היסטוריה, מפלגות, ההסתדרות

[ה]שבת השחורה
כינוי לשבת ה-29 ביוני 1946, שבה ערכו הבריטים מבצע רחב היקף נגד פעילות תנועת המרי העברי. במסגרת המבצע נערכו חיפושים בעשרות ישובים אחר נשק בלתי חוקי, הוחרמו מסמכים במוסדות ציבוריים ונאסרו אלפי אנשים, בהם כמה מראשי הישוב היהודי. בעקבות אירועי 'השבת השחורה' החליטה הנהלת הסוכנות על הפסקת הפעולות של תנועת המרי.
שייך למדורים:היסטוריה, מפלגות, התיישבות, הגנה וביטחון, ההסתדרות

[ה]שומר
ארגון שומרים יהודיים שפעל בארץ ישראל בשנים 1920-1909. נוסד על ידי אנשי העליה השניה חברי הארגון החשאי 'בר-גיורא'. חברי הארגון עסקו בשמירה על המושבות והקימו כפרי שומרים. בשנת 1920 פורק ארגון 'השומר' ובמקומו הוקם ארגון ה'הגנה'.
שייך למדורים:היסטוריה, מפלגות, התיישבות, הגנה וביטחון, ההסתדרות

[ה]שומר הצעיר [מפלגה] - מפלגת פועלים השומר הצעיר
מפלגה שהוקמה בפברואר 1946 כמסגרת משותפת של 'הקיבוץ הארצי' ושל 'הליגה הסוציאליסטית'. בינואר 1948 התאחדה המפלגה עם 'לאחדות העבודה-פועלי ציון' במסגרת מפ"ם.
שייך למדורים:היסטוריה, מפלגות, התיישבות

[ה]שומר הצעיר [תנועת]
הסתדרות נוער ציונית סוציאליסטית המחנכת להגשמה אישית חלוצית בארץ ישראל. נוסדה בגאליציה ובפולין בשנים 1914-1913 וכללה את הסתדרות הצופים 'השומר הצעיר' וקבוצות של 'צעירי ציון'. בשנת 1916 התאחדו התנועות לתנועה אחת בשם 'השומר הצעיר'. תנועה זו פיתחה שיטה חינוכית ייחודית שמיזגה בתוכה תרבות נוער צופית, חזרה לטבע ושאיפה ליצירת שילוב בין ציונות לסוציאליזם, תוך הגשמה אישית.
שייך למדורים:היסטוריה, מפלגות, תנועות נוער, התיישבות

שח"ל (שירות חלוצי לישראל)
גוף שהקימה מפא"י ביוזמתו של בן-גוריון ואשר נועד לשנות את האוירה ההתנדבותית בארץ ולבצע משימות חלוציות. רובם של מתנדבי השח"ל שירתו בישובי העולים ומיעוטם התישבו בנגב ואזור אילת. היקף ההתנדבות לשח"ל היה נמוך בהרבה מהציפיות והפעילות באזור אילת גרמה לגרעונות כבדים. בשנת 1954 הוחלט במפא"י לפרק את שח"ל.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, מפלגות, חינוך, התיישבות, הגנה וביטחון, ההסתדרות

שי"ח (שמאל ישראלי חדש)
תנועה שמאל חוץ פרלמנטרית שהוקמה בשנת 1968. חברי התנועה היו אנשי אקדמיה וחברים מקיבוצי 'השומר הארצי'. בשנת 1973 הפסיקה התנועה לפעול. חלק מחבריה הצטרפו ל'תכלת-אדום' וחלק הקימו את 'חזית השמאל'.
שייך למדורים:היסטוריה, מפלגות, התיישבות, הגנה וביטחון

של"י (מחנה של"י)
מפלגת שמאל שהוקמה בשנת 1977 על ידי חברים מהתנועות 'מוקד', מר"י, 'ברית השמאל הציוני הסוציאליסטי' ו'הפנתרים השחורים'. שמה הוא ראשי תיבות של שלום לישראל ושוויון לישראל. בשנת 1977 השתתפה המפלגה בבחירות לכנסת ה-9 ולהסתדרות הכללית. בשנת 1981 המפלגה לא עברה את אחוז החסימה בבחירות לכנסת ה-10 והתפרקה.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, מפלגות, הגנה וביטחון, ההסתדרות

תורה ועבודה
כינוי לאידיאולוגיה המנחה את תנועת 'הפועל המזרחי' מאז הקמתה. התנועה משלבת אורח חיים של קיום תורה ומצוות יחד עם פעילות מעשית לבנין האומה והארץ. בשנת 1925 הקימה 'הפועל המזרחי' יחד עם 'צעירי המזרחי' מסגרת עולמית בשם 'הברית העולמית של תנועת תורה ועבודה'.
שייך למדורים:היסטוריה, מפלגות, תנועות נוער

תכלת-אדום
תנועה קטנה של אנשי שמאל שהוקמה בשנת 1973. לקראת הבחירות לכנסת ה-8 הקימה התנועה יחד עם מק"י רשימה משותפת בשם 'מוקד'.
שייך למדורים:היסטוריה, בריאות ורווחה, מפלגות, הגנה וביטחון, ההסתדרות

[ה]תנועה לאחדות העבודה
מפלגה ציונית סוציאליסטית שהוקמה בשנת 1944 על ידי אנשי סיעה ב' לאחר פרישתם ממפא"י. הונהגה על ידי יצחק טבנקין ופעילותה התבססה בעיקר על חברי 'הקיבוץ המאוחד'. בשנת 1946 התאחדה עם 'פועלי ציון שמאל' והקימה את 'לאחדות העבודה-פועלי ציון'.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, מפלגות, התיישבות, הגנה וביטחון, ההסתדרות

תנועת המושבים - תנועת מושבי העובדים בישראל
מסגרת ארגונית-כלכלית-חברתית המאגדת את רוב המושבים בישראל. הוקמה בשנת 1925 והחלה לפעול בשנת 1933. הקימה מוסדות כלכליים, חינוכיים וחברתיים המשרתים את ישובי התנועה.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, מפלגות, התיישבות, הגנה וביטחון

תנועת העבודה הציונית העולמית
המסגרת העולמית של מפלגת העבודה הישראלית וסניפיה בחו"ל. באמצעותה פועלת המפלגה בהסתדרות הציונית העולמית. התנועה נוסדה בעקבות הקמתה של מפלגת העבודה הישראלית בינואר 1968, ובמסגרתה התאחדו מפלגות 'האיחוד העולמי' ו'הברית העולמית של אחדות העבודה-פועלי ציון'.
שייך למדורים:היסטוריה, מפלגות

תנועת הפועלות
שם כולל למסגרות וארגונים של חברות ההסתדרות הכללית. תנועת הפועלות הוקמה בשנת 1921 ופעלה כמוסד אוטונומי במסגרת ההסתדרות. תנועת הפועלות פעלה לשיפור מעמדן של הנשים בתנועת הפועלים ובכלל, לקידום האינטרסים שלהן ולשיפור תנאי העבודה שלהן. מועצת הפועלות הקימה גם שירותי רווחה לנשים עובדות ולעקרות בית. בשנת 1976 הוחלף שמה של תנועת הפועלות ל'נעמת'.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, פועלות ונשים, מפלגות, תרבות ואמנות, חינוך, התיישבות, ההסתדרות

תק"ם (התנועה הקיבוצית המאוחדת)
תנועה קיבוצית ארצית שהוקמה בשנת 1980 עם איחודם של 'הקיבוץ המאוחד' ו'איחוד הקבוצות והקיבוצים'. היוותה מסגרת ארגונית ופוליטית עבור רוב הקיבוצים בארץ. בשנת 2000 החל תהליך של איחוד התק"ם עם 'הקיבוץ הארצי' והקמתה של 'התנועה הקיבוצית'.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, מפלגות, תרבות ואמנות, חינוך, תנועות נוער, התיישבות

מאגר: מושגים (130/412)