Bookmark and Share

הנכם נמצאים בראש האתר.
▲ לפילוח מאגר המידע, פרקים וביבליוגרפיה - הקליקו על אחד המדורים בסרגל העליון.
► הקלקה על הסיווגים מימין תפנה למידע מפולח לפי מדור


 כאן על פני אדמה
'כאן על פני אדמה' רוח התקופה

 

ביבליוגרפיה למדור זה:

User Login

ראש האתר מושגים

אחווה
1) קבוצת פועלים קבלנית קואופרטיבית שפעלה בארץ ישראל בתקופת עליה שניה. נוסדה בארצות הברית בשנת 1912 על ידי 'פועלי ציון'. 2) קבוצת חלוצים שפעלה בארץ ישראל בתקופת עליה שלישית. הוקמה בליטא בשנת 1920.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, פועלות ונשים, מפלגות, התיישבות

ארגון אמהות עובדות
הארגון הארצי הוקם בשנת 1934 במטרה לאגד את חברות ההסתדרות העובדות במשק ביתן. פעל בתיאום עם מועצת הפועלות.
שייך למדורים:היסטוריה, בריאות ורווחה, פועלות ונשים, חינוך, ההסתדרות

בית הספר לפעילי ההסתדרות

מוסד המרכזי להכשרת פעילים בכל תחומי פעולתה הרבים של ההסתדרות. למשל: פעילי האיגוד המקצועי וארגון אמהות עובדות, עולים חדשים ועובדי משק העובדים, מנצחי מקהלות ומדריכי ריקודי עם.


שייך למדורים:משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, פועלות ונשים, תרבות ואמנות, חינוך, תנועות נוער, הגנה וביטחון, ההסתדרות

הדסה
הסתדרות נשים ציוניות בארצות הברית שנוסדה בשנת 1912 בניו-יורק ביזמתה של הנרייטה סאלד. בין מטרותיה: פעולה ציונית, חברתית ותרבותית בקרב נשים יהודיות בארצות הברית, טיפוח האידיאלים הלאומיים, קידום הבריאות בארץ ישראל ועידוד פעילות יהודית בארץ. בשנת 1913 החלה הסתדרות הדסה לפעול בארץ ישראל.
שייך למדורים:היסטוריה, בריאות ורווחה, פועלות ונשים, חינוך, תנועות נוער

[ה]הסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל
ההסתדרות הוקמה בחיפה בדצמבר 1920 כארגון ארצי של העובדים בארץ ישראל הפועל לקידום עניניהם המקצועיים, הכלכליים, ההתיישבותיים והתרבותיים. בזכות היקף פעילותה של ההסתדרות והתפקידים הרבים שנטלה על עצמה, היא היתה לגורם מרכזי בתשתית 'המדינה שבדרך'. לאחר קום המדינה עברו חלק מהפעילויות לאחריות הממשלה וההסתדרות עברה להתמקד בתפקידה כאיגוד מקצועי ובניהול מפעליה המשקיים. בשנות ה-80 נקלעו ההסתדרות והמשק ההסתדרותי למשבר קשה שהוביל לתהליך של התפרקות חברת העובדים מנכסיה. בשנות ה-90 עברה ההסתדרות שינויים ארגוניים משמעותיים ועברה להתמקד בתפקידה כאיגוד מקצועי. כחלק מהשינויים שונה שמה ל'הסתדרות הכללית החדשה'.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, פועלות ונשים, מפלגות, תרבות ואמנות, חינוך, תנועות נוער, התיישבות, הגנה וביטחון, ההסתדרות

ויצו
הסתדרות עולמית של נשים ציוניות. נוסדה בלונדון בשנת 1920 במטרה לסייע לנשים ולילדים בארץ-ישראל באמצעות שרותי רווחה, בריאות וחינוך.
שייך למדורים:היסטוריה, בריאות ורווחה, פועלות ונשים, חינוך

[ה]ועד הפועל של ההסתדרות
המוסד העליון המנהל את עניני ההסתדרות הכללית. הוועד הפועל אחראי לכל פעולותיה של ההסתדרות ומפקח על כל מוסדותיה ומפעליה, פרט למוסדות המשפט והביקורת. הוועד בוחר בוועדה המרכזת המנהלת את הפעילות השוטפת של ההסתדרות. משנת 1994 נקרא הוועד הפועל 'בית נבחרי ההסתדרות' (בינ"ה).
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, פועלות ונשים, מפלגות, תנועות נוער, התיישבות, הגנה וביטחון, ההסתדרות

ועידות ההסתדרות
המוסד החוקי העליון של הסתדרות העובדים הכללית . הועידה נבחרת בבחירות חשאיות וכלליות של כלל חברי ההסתדרות.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, פועלות ונשים, ההסתדרות

ועידת ההסתדרות ה-13
התכנסה בתל אביב ובירושלים בימים כ"ו-כ"ח חשוון תשל"ח (7-9.11.1977). השתתפו 1501 צירים אשר נבחרו על ידי 935,064 חברים. הוועידה התכנסה חודשים אחדים לאחר 'המהפך', ובמרכז הנאומים והדיונים עמדה התוכנית הכלכלית של ממשלת 'הליכוד'.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, פועלות ונשים, מפלגות, ההסתדרות

ועידת ההסתדרות השישית
כנס ראשון- בתל-אביב בימים ד'-ה' כסליו תש"ה (20-21.11.1944). כנס שני - תל-אביב, י"ד-ט"ו שבט תש"ה (28.1-2.2.1945). כנס שלישי - כ"ד תשרי תש"ו (1.10.1945). בוועידה השתתפו 423 צירים אשר נבחרו על ידי 106,420 חברים. הוועידה נערכה על רקע סיומה של מלחמת העולם השניה ותחילתה של תקופת המאבק של הישוב בבריטים.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, פועלות ונשים, מפלגות, תרבות ואמנות, חינוך, התיישבות, הגנה וביטחון, ההסתדרות

ועידת ההסתדרות השלישית
התכנסה בתל-אביב בתאריך ה'-כ"ב תמוז תרפ"ז. בוועידה השתתפו 201 צירים אשר נבחרו על ידי 22,500 חברי הסתדרות. הוועידה נערכה על רקע משבר העליה השלישית וחלק גדול מהדיונים עסק בהתמודדות עם המשבר.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, פועלות ונשים, מפלגות, תרבות ואמנות, תנועות נוער, התיישבות, ההסתדרות

ועידת ההסתדרות השניה
כונתה גם 'הוועדה' המחוקקת'. נערכה בתל אביב ימים כ"א שבט-ד' אדר תרפ"ג. בוועידה זו השתתפו 130 צירים אשר נבחרו על ידי 6,581 חברי הסתדרות. בוועידה נוסחה סופית חוקת ההסתדרות, נדון הרכב המוסדות הנבחרים ונקבעו תקנות חברת העובדים.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, פועלות ונשים, מפלגות, התיישבות, ההסתדרות

ועידת היסוד של ההסתדרות
הוועידה הראשונה של ההסתדרות הכללית, כונתה גם 'הוועידה הכללית של פועלי ארץ ישראל'. נערכה בחיפה בימים כ"ג-כ"ח בכסלו תרפ"א. בוועידה השתתפו 87 צירים שנבחרו על ידי 4,433 חברים. בוועידה הוגדרו המטרות ותחומי הפעולה והונחו היסודות לחוקת ההסתדרות.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, פועלות ונשים, מפלגות, ההסתדרות

חוות סג'רה
חווה חקלאית בגליל התחתון שהוקמה בשנת 1899 על ידי יק"א במטרה להכשיר פועלים יהודים לעבודה חקלאית. החווה שימשה מרכז חשוב לחלוצי העליה השניה. בסג'רה הוקמו מוסדות חשובים של תנועת העבודה וגובשו רעיונות מרכזיים בתחום ההתיישבות השיתופית.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, פועלות ונשים, חינוך, התיישבות, הגנה וביטחון

חלוץ-חלוצה
כינוי לצעירים יהודים שעלו לארץ ישראל בתקופת העליות הציוניות שקדמו להקמת מדינת ישראל. החלוצים עלו לארץ ישראל במטרה להגשים את רעיון שיבת עם ישראל לארצו.
שייך למדורים:היסטוריה, פועלות ונשים, מפלגות, התיישבות

מועצות פועלים
המוסד המקומי הנבחר העליון של ההסתדרות, המייצג את ציבור העובדים המקומי כלפי מעבידים, מוסדות ההסתדרות ומוסדות ציבוריים אחרים.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, פועלות ונשים, תרבות ואמנות, חינוך, תנועות נוער, התיישבות, ההסתדרות

מועצת ההסתדרות
המוסד העליון של ההסתדרות בין ועידה לוועידה. המועצה מטפלת בנושאים עקרוניים, בחקיקה, בערעורים על החלטות הוועד הפועל ובנושאים בעלי חשיבות מיוחדת. חברי המועצה בוחרים את המוסדות העליונים של ההסתדרות: הוועד הפועל, בית הדין העליון, משפט ההסתדרות, וועדת הביקורת המרכזית.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, פועלות ונשים, תנועות נוער, התיישבות, הגנה וביטחון, ההסתדרות

מועצת הפועלות
המוסד המרכזי של תנועת הפועלות הישראלית. הוקמה בשנת 1921. מהווה חלק מההסתדרות הכללית, אך בעלת אוטונומיה ארגונית ותקציבית. מטפלת בעניני האשה העובדת, בהקמת מסגרות עבודה ולימוד לנשים, בקליטתן של עולות ועוד. בשנת 1970 התמזגו מועצת הפועלות וארגון אמהות עובדות במסגרת 'נעמת'.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, פועלות ונשים, חינוך, ההסתדרות

מזכירי ההסתדרות
התפקיד הבכיר ביותר בהסתדרות. המזכיר נבחר על ידי הוועד הפועל של ההסתדרות. במסגרת תפקידו עומד המזכיר בראש מוסדות ההסתדרות, מנהל את העבודה המעשית והתקציבים ומעצב את דרכה של ההסתדרות. משנת 1994 נקרא התפקיד 'יו"ר ההסתדרות'.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, פועלות ונשים, מפלגות, תנועות נוער, התיישבות, הגנה וביטחון, ההסתדרות

מפא"י - מפלגת פועלי ארץ ישראל
מפלגה ציונית סוציאליסטית. נוסדה בשנת 1930 עם איחודן של המפלגות 'אחדות העבודה' ו'הפועל הצעיר'. היתה המפלגה הגדולה והדומיננטית בהסתדרות הכללית, ביישוב, בתנועה הציונית העולמית ובמדינת ישראל בעשורים הראשונים לקיומה. דגלה בגישה סוציאליסטית פרגמטית ופעלה להשגת יעדים ממלכתיים ומעמדיים במקביל. בשנת 1968 התאחדה עם 'אחדות העבודה-פועלי ציון' ורפ"י והקימה את מפלגת העבודה הישראלית.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, פועלות ונשים, מפלגות, תרבות ואמנות, חינוך, תנועות נוער, התיישבות, הגנה וביטחון, ההסתדרות

משקי פועלות
חוות הכשרה ובתי ספר חקלאיים לפועלות צעירות שנועדו להכשירן לעבודה חקלאית ולהשתלבות בהתיישבות העובדת.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, פועלות ונשים, חינוך, התיישבות

נעמת (ארגון נשים עובדות ומתנדבות)
מסגרת ארגונית של חברות ההסתדרות הכללית. הוקמה בשנת 1976 עם מיזוג 'מועצת הפועלות' ו'ארגון אמהות עובדות'. נעמת פועלת לקידום מעמד האישה ומספקת לחברות ההסתדרות שירותי חינוך, חברה וסיוע משפטי.
שייך למדורים:היסטוריה, בריאות ורווחה, פועלות ונשים, חינוך, ההסתדרות

נשות החלוץ - Pioneer Women
תנועה אחות של מועצת הפועלות בחו"ל. הוקמה בשנת 1925 בניו יורק במטרה לסייע לנשים ולילדים בארץ ישראל. סניפים של התנועה הוקמו בארצות הברית, בקנדה ובמדינות נוספות. בשנת 1976 התאחדה התנועה עם מועצת הפועלות במסגרת תנועת נעמת העולמית.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, פועלות ונשים, תרבות ואמנות, חינוך, תנועות נוער, ההסתדרות

עליה חמישית
התקופה שבין השנים 1939-1929, שבה הגיעו לארץ ישראל כרבע מליון עולים, רובם מפולין, מגרמניה וממזרח אירופה. הסיבות העיקריות לעליה היו הרעה במצבם של יהודי אירופה, עלית הנאצים לשלטון בגרמניה וסגירת שעריהן של רוב מדינות העולם פני הגירה יהודית. המהגרים היו ברובם עירוניים, בעלי הון ובני המעמד הבינוני. העליה תרמה רבות לפיתוח המגזר העירוני, התעשיה והמסחר.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, פועלות ונשים, מפלגות, תרבות ואמנות, חינוך, תנועות נוער, התיישבות, הגנה וביטחון, ההסתדרות

עליה רביעית
התקופה שבין השנים 1928-1924 שבה הגיעו לארץ ישראל כ-70,000 עולים, רובם ממזרח אירופה. הסיבות העיקריות לעליה היו החמרה במצבם הכלכלי של יהודי פולין וסגירת שערי ארצות הברית להגירה ממזרח אירופה. בקרב העולים בלטו בני המעמד הבינוני אשר תרמו להתפתחות המגזר העירוני, התעשיה והמסחר. מיעוטם של העולים פנו להתישבות חקלאית:. בני המעמד הבינוני הקימו מושבות חקלאיות ופיתחו את ענף הפרדסנות, הפועלים הקימו ישובים חקלאיים שיתופיים.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, פועלות ונשים, מפלגות, תרבות ואמנות, חינוך, תנועות נוער, התיישבות, הגנה וביטחון, ההסתדרות

עליה שלישית
מבחינה כרונולוגית, מציין המושג 'עליה שלישית' את השנים 1923-1919 ואת גל העולים שהגיעו לארץ ישראל במהלכן. מבחינה חברתית-אידיאולוגית מציין המושג 'עליה שלישית' את קבוצת העולים בעלי ההשקפה הציונית-סוציאליסטית שהגיעו לארץ ישראל בשנים אלו. לעולים אלה, שהיוו כ-40% מכלל העולים באותה תקופה, היה תפקיד משמעותי בעיצוב דמותה של תנועת העבודה בארץ ישראל ובהובלת הישוב היהודי בארץ ישראל בדרך להגשמת מטרותיו הלאומיות.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, פועלות ונשים, מפלגות, תנועות נוער, התיישבות, הגנה וביטחון

עליה שניה
מבחינה כרונולוגית, מציין המושג 'עליה שניה' את התקופה משלהי 1903 ועד אמצע 1914 ואת גל העולים שהגיעו לארץ ישראל במהלכה. מבחינה סוציולוגית-אידיאולוגית מציין המושג 'עליה שניה' את קבוצת העולים בעלי ההשקפה הציונית-סוציאליסטית שהגיעו לארץ ישראל בשנים אלו. קבוצת מיעוט זאת, שעמה נימנו בין חמישה לעשרה אחוזים מכלל העולים, הניחה את היסודות לתנועת העבודה בארץ ישראל והטביעה חותם חשוב על התפתחותו של היישוב היהודי בארץ בדרך להקמתה של מדינת ישראל.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, פועלות ונשים, מפלגות, תרבות ואמנות, חינוך, התיישבות, הגנה וביטחון

[ה]פועל המזרחי
הסתדרות פועלים דתיים ציוניים. נוסדה באפריל 1922 בירושלים. התנועה פעלה למען זכויות הפועלים הדתיים, הקימה ישובים חקלאיים, מוסדות כלכליים, מוסדות חינוך ואת תנועת הנוער 'בני עקיבא'. לאחר קום המדינה היתה למפלגה, אשר יוצגה בכנסת והיתה שותפה בממשלה. בשנת 1956 התאחדה 'הפועל המזרחי' עם ה'מזרחי' והקימה את המפד"ל.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, פועלות ונשים, מפלגות, חינוך, תנועות נוער, התיישבות, הגנה וביטחון, ההסתדרות

קיבוץ [גם: קבוצה גדולה]
התאגדות לשם התיישבות שיתופית על בסיס של עבודה עצמית, שוויון ושיתוף יצרני וצרכני מלא. ראשיתו של הקיבוץ בתקופת העלייה השלישית. מאוחר יותר התאגדו הקיבוצים בתנועות קיבוציות, שנבדלו ביניהן בדגשים חברתיים ופוליטיים: 'הקיבוץ המאוחד', 'הקיבוץ הארצי', 'איחוד הקבוצות והקיבוצים' ('חבר הקבוצות') ו'הקיבוץ הדתי'. בשנת 1979 התאחדו 'איחוד הקבוצות והקיבוצים' ו'הקיבוץ המאוחד' למסגרת קיבוצית משותפת - התק"ם (תנועה קיבוצית משותפת). תהליך האיחוד הורחב בשנת 2000 כאשר 'הקיבוץ הארצי' התאחד עם התק"ם והוקמה התנועה הקיבוצית (תהליכי האיחוד בין שתי התנועות טרם הושלמו במלואם).
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, פועלות ונשים, מפלגות, תרבות ואמנות, חינוך, תנועות נוער, התיישבות, הגנה וביטחון

תנועת הנשים הסופרג'יסטיות
אמילין פנקהרסט הקימה את 'האיגוד החברתי-פוליטי של הנשים' בבריטניה. מטרתו העיקרית היתה השגת לגיטימציה להענקת זכות בחירה שווה לנשים.
שייך למדורים:היסטוריה, פועלות ונשים

תנועת הפועלות
שם כולל למסגרות וארגונים של חברות ההסתדרות הכללית. תנועת הפועלות הוקמה בשנת 1921 ופעלה כמוסד אוטונומי במסגרת ההסתדרות. תנועת הפועלות פעלה לשיפור מעמדן של הנשים בתנועת הפועלים ובכלל, לקידום האינטרסים שלהן ולשיפור תנאי העבודה שלהן. מועצת הפועלות הקימה גם שירותי רווחה לנשים עובדות ולעקרות בית. בשנת 1976 הוחלף שמה של תנועת הפועלות ל'נעמת'.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, פועלות ונשים, מפלגות, תרבות ואמנות, חינוך, התיישבות, ההסתדרות

מאגר: מושגים (31/412)